בליין אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בליין אנדרסון

הופעה ראשונה "מעולם לא נושק" פרק 6, עונה 2
יוצר/ת ריאן מרפי, בראד פלצ'וק, איאן ברנן
שחקן/ית דארן כריס
מידע
מקצוע תלמיד חטיבה עליונה
דמויות קשורות
חברים קורט האמל

בליין אנדרסוןאנגלית: Blaine Anderson) הוא דמות דמיונית בתוכנית הטלוויזיה האמריקאית Glee. את דמותו משחק דארן כריס. בליין הוצג לראשונה בפרק השישי בעונה השנייה של התוכנית. בליין הוא הומו מוצהר והזמר הראשי במועדון השירה "וורבלרז" של אקדמיית דלטון, מועדון מתחרה למועדון הראשי בסדרה "כיוונים חדשים". בליין תפקד כמורה רוחני לחבר להקת "כיוונים חדשים" - קורט האמל (כריס קולפר). הכימיה בין השניים, בצירוף תמיכת אוהדים לזוג - הובילו את המפיק, ריאן מרפי, לחבר ביניהם רומנטית. מערכת היחסים שלהם התקבלה על ידי הביקורות, והם כונו "אחד הזוגות הטלוויזיונים האהובים ביותר של המילניום" על ידי ג'רט ויסלמן, כתבת ה"ניו יורק פוסט"‏[1].

כריס נבחן מספר פעמים באודישנים לגליי לפני שצורף בתור בליין, כולל לתפקיד של פין הדסון. הוא האמין שהוא יתאים באופן מושלם לתפקיד של פין, אך הזדהה עם בליין אשר גדל בחברה גאה. הוא משחק את בליין כדמות כריזמטית ובעלת ביטחון עצמי רב. כריס רואה את ההזדהות העצמית שחווה בגיל ההתבגרות כניגוד הולם להצגה הרווחת של דמויות הומוסקסואליות בתקשורת.

בתור הזמר הראשי של ה"וורבלרז", בליין ביצע מספר שירים בסדרה הטלוויזיה. השיר הראשון, גרסה ל"Teenage Dream" (של קייטי פרי) נחשב במכירותיו לסינגל שנמכר הכי מהר משירי גליי, והגיע למקום שמיני ברשימת "Billaboard Hot 100". באופן כללי, שירים של ה"וורבלרז" נמכרו מעל 1.3 מיליון עותקים. השירים הפכו פופולריים מספיק כדי להשיג אלבום משלהם. בליין קיבל בעיקר ביקורות חיוביות. כריס סווג כאחד ה'כוכבים הפורצים' של הסדרה, והוענק לו עיטור מאיגוד מבקרי בידור ההומואים והלסביות בגלל אופן המשחק כבליין. בעוד שמערכת היחסים של בליין וקורט זכתה בביקורות משבחות - פרק בודד בסדרה בו בליין תוהה על מיניותו ספג ביקורות שליליות עקב התחושה שאופיו של בליין נחלש ושהעניין נהיה טריוויאלי.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליין מופיע לראשונה בפרק "מעולם לא נושק" כסולן הראשי באקדמיית דלתון של ה"וורבלרז", להקת אקפלה המורכבת רק מבנים. הוא פוגש בקורט האמל (כריס קולפר), חבר במועדון הזמר המתחרה "כיוונים חדשים". כאשר קורט שואל אם בליין הומו, בליין עונה כאילו זה מובן מאליו שכן. קורט אומר לבליין שמתבריינים אליו בבית הספר מכיוון שהוא הומו, ובליין מספר שגם לו הציקו בבית הספר הקודם שלו, ולכן עבר לאקדמיית דלתון, שם אין סובלנות כלפי בריונות. בליין מתחבר עם קורט, ועוזר לו לעמוד כנגד דייב קארופסקי (מקס אדלר) שמתבריין אליו. כאשר האיומים והאלימות כלפי קורט מגיעה לרמה גבוהה ומסוכנת, הוא עובר לאקדמיית דלתון. קורט מתאהב בבליין אשר בתחילה לא מודע לרגשותיו של קורט, גם לאחר חיזוק הקשר שלהם. בליין מגייס את עזרתו של קורט על מנת לשיר סרנדה לג'רמיה, עוזר-מנהל בחנות גאפ, בו בליין מתאהב. כתוצאה מכך ג'רמיה מפוטר ודוחה את בליין. קורט חושף את רגשותיו כלפי בליין, ובליין אומר לקורט שאכפת לו ממנו - אך הוא נוראי ברומנטיקה ואינו רוצה להסתכן בפגיעה ביחסים שלהם.

קורט ובליין הולכים למסיבה שעורכת רייצ'ל ברי (ליאה מישל), חברה ב"כיוונים חדשים" (משם עבר קורט). הנוכחים, תוך כדי שכרות, משחקים "אמת או חובה". במהלך המשחק מוטלת על בליין החובה לנשק את רייצ'ל. לאחר המשחק בליין תוהה אם יש סיכוי שהוא ביסקסואל, ויוצא לדייט עם רייצ'ל. כאשר היא מנשקת אותו שוב בזמן שהם מפוכחים, הוא מסיק שהוא אכן הומו. לאחר שמבחין בהתעלמותו של קורט מעִניינים מיניים, מבקר בליין את אבא של קורט, ברט (מייק אומאלי), ומעודד אותו לשוחח עם קורט על ענייני מין. כאשר הוורבלרז מתכוננים להופיע בתחרות האזורית לשירת מקהלות, קורט מתוודה שהוא מקנא בכמות תפקידי הסולו שבליין מקבל. בפגישה קבוצתית לאחר מכן קורט מגיע באיחור ומודיע שקנרית הקמע של הקבוצה מתה; הוא שר "Blackbird" לכבוד הציפור. בזמן שקורט שר, לבליין מגיע לתובנה ומאוחר יותר מספר לקורט שהוא גומל לו על רגשותיו ומנשק אותו. בתחרות האזורית השניים שרים דואית בשם "Candles" (של "הי מונדיי"). הוורבלרז מפסידים ל"כיוונים חדשים", אך בזמן שקורט מאוכזב בליין אומר לו כי על אף שהפסידו - במציאות הם ניצחו, מה שהופך את ההפסד לבעל ערך. אחרי שקורט חוזר לתיכון מקינלי (בו נמצא "כיוונים חדשים"), הוא מזמין את בליין להיות הדייט שלו בנשף (שנערך בשנת הלימודים הלפני אחרונה). שניהם נדהמים כאשר קורט זוכה בתואר "מלכת הנשף" בעקבות מספר רב של הצבעות חשאיות לבחירת מלך ומלכת הנשף. קארופסקי, שזכה לתואר "מלך הנשף", עוזב כדי להימנע מלרקוד עם בחור בריקוד המסורתי בין מלך ומלכת הנשף, וקורט רוקד עם בליין במקום. לאחר שקורט חוזר מהתחרות הארצית המתקיימת בניו יורק, הוא ובליין מכריזים על אהבתם האחד לשני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'רט ויסלמן, It's Chris Colfer's Time, ניו יורק פוסט, ‏21 באפריל 2011 (באנגלית)