בללייקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Balalaika.jpg

בַּלַלַייקָהכתב רוסי: Балалайка) היא כלי מיתר מסורתי במרכז אסיה ובפרט ברוסיה. לבללייקה אופיינית תיבת תהודה משולשת העשוייה מעץ ו-3 מיתרים (לעתים שישה, בזוגות). הבללייקה הפכה לאחד כלי המיתר החשובים במזרח אירופה, בייחוד ברוסיה ובאוקראינה. רפרטואר הדורש טכניקת נגינה מורכבת קידם את הבללייקה לדרגת חשיבות של כלי נגינה קלאסי[דרוש מקור], ויצירות רבות נכתבו במיוחד עבורה.

יש שישה גדלים שונים של בללייקות. הגודל השכיח ביותר המשמש לנגינת סולו הוא הגודל הבינוני (מכונה בלליילקה פּ‏רִימָ‏ה). כוונון המיתרים של בללייקה פרימה הוא מי, מי, לה (שני המיתרים התחתונים מכווננים לאותו גובה), ומנגנים עליה בעזרת האצבעות בטכניקה מיוחדת, לעתים קרובות בפריטת טרמולו. תכונה מיוחדת של בלליילקה זו היא שהרווח בין המיתר הראשון והשני גדול מהרווח בין המיתר השני ושלישי.

גודל שכיח פחות הוא "בללייקה גדולה" (בללייקה סֶ‏‏קוּ‏נדָ‏ה), המכווננת לה, לה, רהקווינטה אחת נמוך יותר מהבללייקה פרימה.

גדלים נוספים הם:

  • פיקולו (נדיר) בכוונון סי, מי, לה (כוונון דיסוננטי)
  • אַ‏לטוֹ‏ בכוונון מי, מי, לה (נמוך באוקטבה מבללייקה פרימה)
  • בס בכוונון מי, לה, רה
  • קונטרבס בכוונון מי, לה, רה (נמוך באוקטבה מבללייקה בס) .

על בללייקות בס וקונטרבס פורטים בעזרת מפרט.

הכוונון עשוי להשתנות ממקום למקום ובהתאם לסוג המוזיקה המנוגנת. לעתים הבללייקה פרימה מכווננת "בסגנון גיטרה", סול, סי, רה, בדומה לשלושת המיתרים הדקים של הגיטרה הרוסית, מה שמקל על נגני גיטרה רוסית לנגן בה.

בשלוש הבללייקות הקטנות יותר (פיקולו, פרימה וסקונדה), מקובל להשתמש בשני מיתרי ניילון (המיתרים התחתונים הזהים) ובמיתר מתכת אחד (העליון).

כלי נגינה זה הפך לשמו של שיר מפורסם של הזמרת אילנית.

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.