בללייקה

בַּלַלַייקָה (בכתב רוסי: Балалайка) היא כלי נגינה פופולרי במרכז אסיה ובפרט ברוסיה. לבללייקה צורה משולשת אופיינית ו-3 מיתרים (לעתים שישה, בזוגות). הבללייקה הפכה לאחד כלי המיתר החשובים במזרח אירופה, בייחוד ברוסיה ובאוקראינה. רפרטואר וירטואוזי הדורש טכניקת נגינה מורכבת קידם את הבללייקה לדרגת חשיבות של כלי נגינה קלאסי, ויצירות רבות נכתבו במיוחד עבורה. הבללייקה הייתה נפוצה אצל להקות של יהודים נודדים במזרח אירופה, ומכאן מקור השם בללייקה: עיוות של השם "בעל הלהקה".

יש שישה גדלים שונים של בללייקות. הגודל השכיח ביותר המשמש לנגינת סולו הוא הגודל הבינוני (מכונה בלליילקה פּ‏רִימָ‏ה). כוונון המיתרים של בללייקה פרימה הוא מי, מי, לה (שני המיתרים התחתונים מכווננים לאותו גובה), ומנגנים עליה בעזרת האצבעות בטכניקה מיוחדת, לעתים קרובות בפריטת טרמולו. תכונה מיוחדת של בלליילקה זו היא שהרווח בין המיתר הראשון והשני גדול מהרווח בין המיתר השני ושלישי.

גודל שכיח פחות הוא "בללייקה גדולה" (בללייקה סֶ‏‏קוּ‏נדָ‏ה), המכווננת לה, לה, רה – קווינטה אחת נמוך יותר מהבללייקה פרימה.

גדלים נוספים הם:

• פיקולו (נדיר) בכוונון סי, מי, לה (כוונון דיסוננטי)
• אַ‏לטוֹ‏ בכוונון מי, מי, לה (נמוך באוקטבה מבללייקה פרימה)
• בס בכוונון מי, לה, רה
• קונטרבס בכוונון מי, לה, רה (נמוך באוקטבה מבללייקה בס) .

על בללייקות בס וקונטרבס פורטים בעזרת מפרט.

הכוונון עשוי להשתנות ממקום למקום ובהתאם לסוג המוזיקה המנוגנת. לעתים הבללייקה פרימה מכווננת "בסגנון גיטרה", סול, סי, רה, בדומה לשלושת המיתרים הדקים של הגיטרה הרוסית, מה שמקל על נגני גיטרה רוסית לנגן בה.

בשלוש הבללייקות הקטנות יותר (פיקולו, פרימה וסקונדה), מקובל להשתמש בשני מיתרי ניילון (המיתרים התחתונים הזהים) ובמיתר מתכת אחד (העליון).

ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.