בלנית (יהדות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלניות משגיחות על טבילה. הדפס מהמאה ה-18. הבלנית מחזיקה מגבת שבה היא מכסה מעט את ראשה של הטובלת בזמן שזו מברכת על הטבילה

בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה.

גיזרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה מגיע מיוונית עתיקה: 'βαλανεῖον' - 'בלניון', שמשמעותו: 'בית המרחץ'.

בלניאוס βαλανευσ - שמשמעותו הכללית: 'איש עובד המרחץ', ייתכן שבזמנים שונים נתייחד לתפקידים מסוימים.[1]

מקור הלכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הצורך ההלכתי שממנו נגזר תפקיד הבלנית נובע מהחשש שבשעת הטבילה יצוף חלק משיער ראשה של הטובלת, ובמקרה כזה היא תיחשב כמי שלא טבלה כלל, אף לא מהתורה.[1] נחלקו הראשונים אם יש חובה דווקא בנוכחות אישה שתשגיח על הטבילה או אם ניתן לכתחילה להסתפק בחלופה כמו קשירת שערות ראשה של הטובלת בדבר שאינו מהווה חציצה, כמו רשת שיער רפויה, ובכך להבטיח שהשיער לא יצוף. לדעת הראב"ד חלופה זו מספיקה, לדעת הרשב"א היא מועילה רק כשאין אפשרות לטבול בנוכחות אשה שתשגיח, ואילו בדעת הרא"ש נחלקו הבית יוסף והב"ח. הב"ח סבור כי לדעת הרא"ש חלופה זו מהווה פתרון אפשרי רק כשאין אשה אחרת בעיר שתוכל לשמש בתפקיד הבלנית, או כשהטבילה נעשית במקום חשוך וקשה לאישה אחרת לראות, אך כשיש אפשרות לטבול בנוכחות בלנית וטבלה עם רשת - טבילתה פסולה. ולדעת הבית יוסף אין בדבר מחלוקת, וגם הרא"ש מודה שאם טבלה על ידי רשת טבילתה כשרה גם אם יכלה לטבול עם בלנית.

השולחן ערוך הציב את פתרון קשירת השיער רק במקרה שפתרון הבלנית לא מתאפשר,[2] ובארו האחרונים את הדבר על פי הרמ"א[3] שכתב שאין לטבול גם עם דברים שלא חוצצים, ולכן פתרון הבלנית הוא הפתרון הראוי, ורק כשלא מתאפשר אחרת אפשר לכתחילה להשתמש בפתרון קשירת השיער.[4]

תפקידי הבלנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד הצורך המקורי בווידוא כשרות הטבילה, עם השנים הלך והתרחב מאוד תפקידה של הבלנית לכל תחומי האחריות במרחב המקווה. כיום מקובל ברוב המקוואות שתפקיד הבלנית כולל הפעלה טכנית של המקווה, תחזוק וניקיון המקווה, הדרכה לטובלות, וידוא קיום התנאים המוקדמים לטבילה, ובדיקת גוף הטובלות מחציצה.

חלק מתפקידי הבלנית בהפעלת מקום הטבילה:

תפקידים ניהוליים:

  • לקבוע תורים לנשים הרוצות לבוא למקווה.
  • להסביר לנשים מה הן צריכות לעשות ולהביא.
  • לדאוג לתחזוקת המקווה עצמו.
  • לתת אישורים לכלות לפני חתונתן (או לכל אשה אחרת הנזקקת לאישור).
  • לטפל בעניין התשלום למקווה.

תפקידים הלכתיים:

  • לברר עם האישה אם היא אכן יכולה לטבול (שהיא יודעת את כללי ההלכה: הפסק טהרה וספירת שבעה נקיים).
  • לבדוק כי גופה של האישה נקי מכל כיסוי או דבר כלשהו שעלול לחצוץ בינה לבין המים, כגון שערות שנשרו על הגב.
  • לבדוק שגוף האישה נטבל כולו בתוך המים, כולל שערות הראש.

הבלניות במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, לא נדרשת הסמכה מטעם הרבנות כדי לעבוד במקוואות טהרה, אך ישנם מכונים המציעים קורסי הדרכה לבלניות ומעניקים תעודות הסמכה[5]. מאחר שמקוואות בישראל הם שירות ציבורי, קמה שאלה בנוגע לזכותן של הטובלות לטבול על פי ראות עיניהן, בניגוד להנחייתה של הבלנית. לפי הנחיות המשרד לענייני דת אם הטובלת אינה מעוניינת בהכוונה או בבחינה הלכתית טרם הטבילה, אין לבלנית לעכבה והיא תאפשר טבילה ללא דרישות או שאלות הנוגעות לענייני הטבילה. במקרה בו הטובלת מעוניינת בכך והבלנית לא בטוחה שהתקיימו התנאים הדרושים לטבילה, או שאינה בטוחה שהטבילה עצמה בוצעה כהלכה, היא יכולה להיוועץ ברב.

בשנת 2016, נשים שרצו לטבול ללא נוכחות בלנית עתרו לבג"ץ שיורה לרבנות להתיר להן לנהוג כך. עמדתן התקבלה, ובהוראת המשרד לשירותי דת נאמר כי אמנם הנחיות הרבנות הן שהבלנית תצפה בטבילה, אך יש להתיר לטבול גם למי שלא מעוניינת בכך[6].

טבילה עם בלנית לבעלת שיער קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלקו האחרונים האם אשה בעלת שיער קצר צריכה לטבול בנוכחות בלנית. יש אומרים שאינה צריכה, כיוון שאין חשש ששערותיה יצופו מחוץ למים (ובדומה לטבילת גברים עבור עליה להר הבית שאינה דורשת נוכחות בלן).[7] ויש אומרים שגם היא צריכה לכתחילה בלנית, כדי לוודא שכל גופה נכנס למים, וכן בשל התפקידים הנוספים של הבלנית.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולחן ערוך יורה דעה קצח מ, ויקיטקסט
  2. ^ טור, יורה דעה, קצח. ושם בבית יוסף ובבית חדש.
  3. ^ שם קצח סעיף א.
  4. ^ שיורי טהרה. ערוך השולחן ,סעיף פ"ז.
  5. ^ ראו למשל: אתר מכון פועה- קורס בלניות
  6. ^ קובי נחשוני, הסוף למאבק - נשים יוכלו לטבול ללא בלנית, באתר ynet, 6 באוקטובר 2016
  7. ^ שו"ת דברי יציב יורה דעה סימן צ"ה. ספר פועה פרק י"ח סעיף כ"א.
  8. ^ הרב יוסף משאש, מים קדושים סימן ס"א. בדי השולחן יורה דעה סימן קצ"ח סעיף קטן ש"ג. הרב יהושע ון דייק, תחומין לז.