בלנקה טאובר
| בלנקה טאובר | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | יולי 1910 |
| מקום לידה | צ'כוסלובקיה |
| תאריך פטירה | דצמבר 1989 |
| מקום פטירה | צפת, ישראל |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | אקספרסיוניזם |
| הושפע על ידי | סזאן |
בְּלַנְקָה טַאוּבֶּר (Blanka Tauber; 8 או 9 ביולי 1910, שומוריה, הונגריה (סלובקיה) –23 או 24 בדצמבר 1989, ישראל) הייתה ציירת ישראלית ילידת צ'כוסלובקיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
טאובר נולדה בעיירה שוֹמוֹריה (Somorja) שבסמוך לברטיסלבה בהונגריה כעבור מספר שנים בתחומי צ'כוסלובקיה (כיום שמורין, Šamorín, בסלובקיה). טאובר הייתה אחת מששת ילדיהם של אהרון הלוי ופייערל ביילע ברטה שהייתה נכדתו של הגאון בז"ך לבונה. את הכשרתה בציור ואמנויות גראפיות קיבלה באקדמיה לאמנות בפראג ובהשתלמות אצל אנדרה לוט (Lhote) ופרננד לז'ה בפריז שלאחריה שבה לצ'כוסלובקיה. היא הושפעה מסזאן והאקספרסיוניזם.
בשנת 1937 ביקרה בארץ ישראל, אך שבה למשפחתה. מאוחר יותר יחד עם משפחתה נשלחה אל מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ; היא שרדה את השואה, אך אביה ואחיה יחיאל לא. לאחר המלחמה חזרה באופן זמני אל ביתה ומשם לבודפשט, אך ברחה בשל האנטישמיות ועלתה לישראל במרץ 1950. בארץ עבדה בבית חרושת לקרמיקה.
טאובר הייתה ממייסדי קריית האמנים בצפת וחיה ויצרה בה במשך כ-35 שנה.[1] כמו כן, הייתה חברת אגודת האמנים של צ'כוסלובקיה והונגריה וחברת אגודת הציירים והפסלים בישראל.
בראשית יצירתה, טאובר ציירה בעיקר נופים, אך משנת 1970 ואילך התעסקה בעיקר בנושא השואה.
טאובר הציגה בתערוכות יחיד רבות, בהן: בשנים 1935–1949 בצ'כוסלובקיה (בערים ברטיסלבה, ברנו, ניטרה), בווינה ובבודפשט. בשנים 1951–1952 הציגה במוזיאון תל אביב לאמנות.[2] ובשנים 1952–1970 הציגה מספר רב של תערוכות יחיד בגלריות ברחבי ישראל, בהן: בית גורדון ברחובות, בית החלוצות בנתניה, טרקלין בחיפה, בית צבי ברמת גן, יד לבנים בפתח תקווה[3] ו"בית סירינו בגבעת ברנר.
בשנים 1956–1966 הציגה בתערוכות יחיד בארצות הברית, במכון הרצל בניו יורק, במרכזי הקהילה היהודית בוורצ'סטר, ובבלטימור.
יצירותיה נמצאות באוספי המוזיאון העירוני בברטיסלבה, מוזיאון תל אביב, מוזיאון יד ושם ומוזיאון "ניו קאונטי" בלוס אנג'לס.
[עריכה] פרסים
- 1951 – פרס דיזנגוף, על ציור השמן "עצים בגן"
- 1970 – פרס נורדאו לאמנות הציור
[עריכה] לקריאה נוספת
- ארט 2000 - ספר אמני ישראל: ציירים ופסלים, הוצאת סטודיו חיט, 1993, עמ' 77.
- "Blanka Tauber", in: A. Robert Neurath, Bratislava Pressburg Pozsony Jewish Secular Endeavors (1867-1938), Bloomington, Ind.: Xlibris, 2011, p. 170 (באנגלית)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- בלנקה טאובר, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- בלנקה טאובר, באתר קהילת צאצאי הגאון בז"ך לבונה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ רחל אנגל, הנוף, האווירה ורוח הבאזאר, מעריב, 16 בספטמבר 1970.
- ^ ד"ר ליזטה לוי, תערוכת בלנקה טאובר במוזיאון תל־אביב, דבר, 4 בינואר 1952.
- ^ בציבור, תערוכות ב"יד לבנים" בפ"ת, דבר, 19 במרץ 1957.
