בלפוריה
| בלפוריה | |
 |
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע | 93 מטר |
| תאריך ייסוד | 1922 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 406 תושבים |
 בלפוריה
|
|
בלפוריה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא קרוי על שמו של שר החוץ הבריטי ארתור ג'יימס בלפור, החתום על הצהרת בלפור[1], ונוסד ב-2 בנובמבר 1922, במלאת 5 שנים למתן ההצהרה.
המושב הוקם על ידי חברת "קהילת ציון" האמריקאית, שרכשה את האדמה וייעדה אותה לכ-100 חיילים משוחררים[2] אנגלים ואמריקנים מהגדודים 38 ו-39 של הגדודים העבריים. תוכנית החברה הייתה לקיים שנת לימודים ראשונה בה ינוהל המושב על ידי מדריכים חקלאיים בשיתוף המתיישבים והחברה ולאחר תום השנה יוחלט מי מהמתיישבים כשיר להתיישב במקום. למתיישבים יינתן בית וציוד למשק בהלוואה אותה יחזירו במהלך השנים[3]. קהילת ציון לא הצליחה לגייס את הסכומים הנדרשים[4] ושיחרור החיילים מהצבא התנהל בעצלתיים כך שרוב מועמדים להתיישבות חזרו לארצותיהם. בסוף שנת 1919 עלתה על הקרקע קבוצה של 25 פועלים ו-9 פועלות שהקימו חווה חקלאית והתחילו בהכשרת האזור להתיישבות, עוד טרם שהושלמה רכישת הקרקע[5]. בסוף שנת 1920 נכזבה החברה מהמקום ובקשה למכור את המושב לפועלים ולחיילים המשוחררים, אולם אלו לא הסכימו לכך ללא תוספת משאבים כהלוואה. בעקבות זאת, הוחלט להעביר את כל הניהול המעשי של החווה החקלאית לידי המתיישבים[6][7].
ב-1922 הומרה החווה החקלאית למושב על ידי מתיישבים שונים ותיקים ועולים[8] יוצאי קיבוצים, מספר אנשים מהקואופרציה במרחביה וכן מתיישבים מ"עזרת אחים" בפתח תקווה. רוב המגרשים הוקצו לחברי קהילת ציון לא הגיעו בהתחלה אלא חיכו להתמסדות המקום לפני עלייתם[9]. חברת קהילת ציון העניקה למתיישבים הלוואות לרכישת הקרקע ולבניית בתים וההנהלה הציונית העניקה ל-25 מתיישבים הלוואות לרכישת ציוד[10]. הבתים והרפתות שנבנו במקום בכספי "קהילת ציון" היו בתי בטון ואבן ובעלי גגות רעפים, אשר זיכו את מתיישבי בלפוריה בכינוי "המיליונרים". בשנת 1939 הועברה אדמת המושב לבעלות קק"ל ונחתמו חוזי חכירה עם "קרן היסוד". ב-1934 סיימו המתיישבים חפירת באר חדשה, שהביאה להגדלת החקלאות המקומית, וב-1959 נחתמה ההתקשרות עם חברת "מקורות".
כלכלת המושב מבוססת על חקלאות, עסקים קטנים ועבודה מחוץ למושב.
בשל נסיבות הקמתו, בלפוריה שונה ממושבים אחרים בכך שחלק מאדמותיו הן פרטיות ושייכות לגורמים וגופים שונים. עובדה זו מכבידה, בין השאר, על האפשרות להקים בו שכונת הרחבה קהילתית, בדומה לשכונות במושבים סמוכים בעמק.
עד שנות ה-50 יוצג המושב על ידי קבוצת הכדורגל "הפועל בלפוריה", ששיחקה שתי עונות בליגה הלאומית (הליגה הבכירה באותה תקופה).
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בלפוריה באתר הרשות לפיתוח הגליל
- ברוך יצחק סנדלר, ציונות האחוזה באמריקה והגשמתה בארץ-ישראל 1934-1908, קתדרה 17, אוקטובר 1980, עמ' 180-178
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ירושלים יום יום - בלפוריה, דואר היום, 1 באוקטובר 1919
- ^ עתיד מתנדבינו, דואר היום, 17 בנובמבר 1919
- ^ נלי שטרוים, בלפוריה, דואר היום, 23 באוקטובר 1919
- ^ אהוביה מלכין, האקטיביסט, עמ' 253
- ^ בלפוריה, דואר היום, 11 ביוני 1920
- ^ לתכנית עבודה האמריקאים בא"י, הצפירה, 22 בנובמבר 1920
- ^ השבוע - גבעת המורה (בלפוריה), הפועל הצעיר, 23 באוגוסט 1921
- ^ מנחם שיינקין, התחלה טובה, דואר היום, 26 באוקטובר 1922
- ^ א. בן ברק, ההתיישבות בעמק - בלפוריה, הפועל הצעיר, 17 ביולי 1925
- ^ בהציישבות החקלאית, דואר היום, 5 בנובמבר 1922
|
||||||||||||
