בלתי נסלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בלתי נסלח
כרזת הסרט
שם במקור: Unforgiven
בימוי: קלינט איסטווד
הפקה: קלינט איסטווד
תסריט: דייוויד פיפלס
שחקנים ראשיים: קלינט איסטווד
ג'ין הקמן
מורגן פרימן,
ריצ'רד האריס
מוזיקה: לני נילהאוס
חברת הפצה: האחים וורנר
הקרנת בכורה: 7 באוגוסט 1992
משך הקרנה: 131 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 14,400,000‏$
הכנסות: 159,157,447‏$
פרסים: ארבעה פרסי אוסקר
דף הסרט ב-IMDb

בלתי נסלחאנגלית: Unforgiven) הוא מערבון משנת 1992 בביומו וכיכובו של קלינט איסטווד. הסרט זכה בארבעה פרסי אוסקר: בפרס הסרט הטוב ביותר, פרס שחקן המשנה הטוב ביותר, פרס הבימוי ופרס העריכה.

הסרט זכה לשבחים רבים מצד מבקרים כמו רוג'ר אברט ונחשב ליצירת המופת של קלינט איסטווד וכאחד מהמערבונים הטובים ביותר עד היום. הסרט נכנס עשור לאחר מכן לארכיון הסרטים הלאומי של ארה''ב. את הסרט הקדיש איסטווד לשני הבמאים הנערצים עליו, דון סיגל וסרג'ו לאונה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "בלתי נסלח" הוא מערבון ששובר את התבנית הקלאסית של "הטוב, הרע והנערה" במערבון האמריקאי, ויחד עם זאת הוא שייך עדיין לז'אנר המערבונים. הסרט עושה שימוש במיתוסים רבים של המערב הפרוע: הבר המקומי עם הזונות, השריף של העיירה, והאקדוחנים שכירי החרב.

התבנית הסטריאוטיפית נשברת. אין טוב מוחלט או רוע מוחלט בסרט. השריף "ביל הקטן" (ג'ין הקמן) אינו התגלמות הטוב, אך גם אינו הנבל. גם הגיבור הראשי "ויל מאני" מוצג כאדם ערכי, אך עם קופת שרצים רצינית על גבו. הוא המונחה על פי ערכים של רעות ונאמנות, מכיר בערכם של החיים, ומצד שני עשוי ליטול אותם בנסיבות מסוימות. הפרולוג והאפילוג מדגישים שזהו גיבור ערכי שיש להזדהות עמו, אף שתוכן הסרט בעייתי מבחינה זו.

מיתוס האקדוחן במערב הפרוע מנותץ לרסיסים באמצעות דמותו של "בוב האנגלי". זהו אקדוחן המספר לסופר המלווה אותו את האוטוביוגרפיה שלו המורכבת מסיפורי גבורה מיתיים. הסיפורים מתבררים לאחר מכן כשקריים או לפחות כמוגזמים, כאשר "בוב האנגלי" כושל בהתמודדות מול השריף "ביל הקטן". הסופר "בושה" מייצג את הסופרים שהיו בעצם האחראים לפריחת המיתוסים סביב דמויות שונות במערב הפרוע, כמו "בילי הנער" וכו'. אפילו הדעה הרווחת בקשר ליעילות השליפה המהירה של האקדח נבחנת מחדש. הסרט חושף את האמת מאחורי המיתוס, מגלה את הקושי הנפשי האמיתי בנטילת חייו של אדם, וקורע את המיתוס לגזרים, כאילו רוצה התסריטאי לומר "זאת המציאות מאחורי המיתוס". גם "סקולפילד הילד" המלווה את "מאני" הגיבור הראשי וניזון מסיפורי העבר מנסה להציג את עצמו כאקדוחן מיומן שרצח כבר כמה וכמה אנשים. אבל התנהגותו משתנה במבחן המציאות. ערכים שונים עומדים כאן למבחן: "נקמה", "נטילת החוק לידיים", "חברות", "נאמנות". "מגבלות הסמכות" וכו'.

איסטווד מצייר דמות שונה מהאקדוחנים שהציג בסרטי המערב הפרוע הקלאסיים שפרסמו אותו ובססו אותו כשחקן מוביל בתעשייה ההוליוודית. לימים אף ביסס את מעמדו כאקדוחן מודרני בסדרת סרטי "הארי המזוהם". בסרט מציג איסטווד אקדוחן מזדקן שעייף מהרג, שינה את ערכיו ומבקש סליחה מאלוהיו. נראה שבסרט זה נפרד קלינט איסטווד מדימוי האקדוחן שדבק בו לאורך השנים וקובר אותו סופית.

פרסי אוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשמונה פרסים, ומתוכם זכה בארבעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]