בל-בואינג V-22
| V-22 אוספריי | |
|---|---|
 |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | טילט-רוטור |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | בואינג - בל הליקופטר |
| טיסת בכורה | 19 במרץ 1989 |
| תקופת שירות | 13 ביוני 2007 |
| יחידות שיוצרו | 147 (נכון למרץ 2011) |
| משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית חיל הנחתים האמריקני |
| מחיר | 67,000,000 דולר (נכון ל-2010) |
| תרשים | |
 |
|
בל-בואינג V-22 אוספריי (באנגלית: Bell-Boeing V-22 Osprey) הוא כלי טייס המצויד במדחף בעל ציר משתנה (טילט-רוטור) המאפשרים לו להמריא ולנחות בצורה אנכית כמסוק, וברגע שהוא מתרומם לגובה הרצוי הוא מסוגל לטוס כמטוס על ידי הטיית הרוטורים בזווית של 90 מעלות לפנים.
המטוס מיוצר בשיתוף פעולה בין יצרנית המסוקים האמריקאית בל הליקופטר ויצרנית המטוסים בואינג.
התוכניות לפיתוח המטוס החלו בשנת 1981, ובשנת 1983 זכו הצוותים של בואינג ובל הליקופטר במכרז לפיתוחו וייצורו. המטוס טס לראשונה בשנת 1989 אולם המורכבות והקשיים בשילוב טילט-רוטור בכלי טיס צבאי הובילו לשנים ארוכות של פיתוח. חיל הנחתים האמריקאי החל להתאמן על המטוס בשנת 2000, ובשנת 2007 החליף ה-V-22 את המסוק שהיה בשימוש החיל ה-CH-46.
מאז נכנס לשירות, השתתף המטוס במשימות בעיראק, אפגניסטן, ולוב.
תוכן עניינים |
[עריכה] פיתוח
בשנת 1980 נכשל מבצע ציפורן הנשר שנועד לחלץ את 52 בני הערובה באיראן, אחת הסיבות לכישלון המבצע הייתה סופת חול נמוכה שגרמה לשני מסוקים לסטות ממסלולם. כישלון המבצע הביא את משרד ההגנה האמריקאי למסקנה, כי יש צורך בסוג חדש של כלי טיס שיוכל מלבד להמריא ולנחות אנכית, גם לשאת מטען וחיילים, ובמהירות.
בדצמבר 1982 פתח משרד ההגנה במכרז לקבלת הצעות לעיצוב הראשוני. החברות שהקימו צוותים לפיתוח היו: אירוספטייל, גראמן, לוקהיד, בל הליקופטר, ווסטלנד הליקופטר, ובואינג רוטורקראפט סיסטם.
בל ובואינג הגישו הצעה לפיתוח גרסה מוגדלת ל-XV-15 של חברת בל, הצעה זו זכתה לבסוף באפריל 1983.
בואינג מייצרת את גוף המטוס, תא הטייס, מערכות המשנה, רכיבי הטיסה הדיגיטליים, ומערכות בקרת הטיסה. בל הליקופטר אחראית על הכנפיים, התמסורת, זנב המטוס, מערכות הרוטור, כבש העלייה למטוס, והרכבת המנועים. [1]
[עריכה] היסטוריה תפעולית
[עריכה] בחיל האוויר הישראלי
בשנת 2007 פורסם כי ישראל מתעניינת ברכישת המטוס [2]. אולם בשנת 2009 פורסם כי חיל האוויר בוחן מחדש את האפשרות לרכישת ה-V-22, ובוחן את הפיתוח של סיקורסקי, הסופר סטאליון CH-53K [3].
בשנת 2011 ביקרו משלחת של אנשי צבא ישראלים בבסיס של חיל הנחתים האמריקאי בקרוליינה הצפונית ע"מ לבחון את הרעיון לרכישת המטוס מחדש.[4] [5] [6]
[עריכה] גרסאות
- V-22A
- גרסה ששמשה לבדיקות הראשונות.
- HV-22
- גרסה שהוזמנה בהצי האמריקני עבור משימות של חילוץ והצלה ולתמיכה לוגיסטית. עם זאת בשנת 2001, הזמינו בצי את ה-MH-60 של סיקורסקי עבור מטרה זו.
- SV-22
- גרסה שפותחה עבור הצי האמריקני עבור לוחמה בצוללות. כלי טיס זה נועד להחליף את מטוס ה-S-3 ויקינג ואת מסוק ה-SH-2 סאספריט.
- MV-22B
- גרסה שפותחה עבור המארינס. בתחילה הוזמנו 552 כלי טיס מדגם זה, אולם בהמשך ביטל החיל את ההזמנה ובמקומה הוזמנו 360 יחידות. דגם זה מיועד לתקיפה, ולהובלת חיילים וציוד. המסוק החליף את ה-CH-53 וה-CH-46 סי קניגט.
- CV-22B
- גרסה עבור המטה למבצעים מיוחדים של ארצות הברית (USSOCOM). לדגם זה מכלי דלק נוספים ומכ"ם מיוחד לגובה נמוך. ה-CV-22B מיועד לבצע משימות מיוחדות ביעדים רחוקים, הוא החליף את הסיקורסקי MH-53.
[עריכה] מפרט טכני
[עריכה] מאפיינים כללים
- צוות: 4 (טייס, טייס משנה ושני מהנדסי טיסה)
- נוסעים: 24 (יושבים), 32 (עומדים)
- אורך: 17.5 מטר
- קוטר הרוטור: 11.6 מ'
- מוטת כנפיים: 14 מ'
- מוטת הכנפיים כולל הרוטורים: 25.8 מ'
- גובה: 5.5 מ', עם הרוטורים אנכיים: 6.73 מ'
- שטח הכנפיים: 28 מ"ר
- משקל ריק: 15,032 ק"ג
- משקל טעון: 21,500 ק"ג
- משקל המראה מרבי: 27,400 ק"ג
- הנעה: 2 מנועי Rolls-Royce T406 תוצרת רולס רויס, כל אחד בעל הספק של 4,590 כ"ס
[עריכה] ביצועים
- מהירות מרבית: 565 קמ"ש
- מהירות שיוט: 446 קמ"ש
- טווח: 1,627 ק"מ
- טווח מבצעי: 3,590 ק"מ (עם מכלי דלק נוספים)
- רדיוס מבצעי: 722 ק"מ
- קצב טיפוס: 2320 רגל בדקה
- סייג רום: 7,620 מ'
[עריכה] חימוש
- 1X מאג M240 (7.62 מ"מ) או M2 בראונינג (12.7 מ"מ)
- 1X מיניגאן (Minigun) בעל יכולת שליטה מרחוק (7.62 מ"מ)
[עריכה] תאונות עיקריות
- ב-20 ביולי 1992 התרסק אחד המטוסים לתוך הפוטומק לעיני חברי קונגרס ופקידי ממשל ליד בסיס חיל הנחתים בקוונטיקו, התאונה נגרמה עקב בעיה בתיבת ההילוכים. שבעת האנשים שהיו על המטוס נהרגו, והמטוס קורקע ל-11 חודשים.
- ב-8 באפריל 2000 תרגלו חיילי המארינס חילוץ באמצעות המטוס, כאשר ניסו לנחות משדה תעופה במערב אריזונה, הסתחרר המטוס התפוצץ והרג את כל 19 האנשים שהיו עליו.
- ב-11 בדצמבר 2000 דלפו כמויות גדולות של דלק מאחד המטוסים, והוא נפל מגובה 490 מ' והתרסק לתוך יער סמוך לג'קסונוויל, (קרוליינה הצפונית). ארבעת החיילים שהיו במטוס נהרגו, והמארינס ריתק את שמונת ה-V-22s שביו ברשותה למשך שנה.
- ב-9 באפריל 2010 התרסק V-22 במחוז קאלאט באפגניסטן, ארבעת אנשי הצוות נהרגו. התאונה נגרמה עקב בעיות במערכת הבקרה האווירודינמית.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא V-22 באתר Airliners.net
- V-22 Osprey באתר בואינג (באנגלית)
- Bell-BoeingV-22 באתר בל הליקופטר (באנגלית)
- טל מיכאל, אחד מיוחד, באתר חיל האוויר הישראלי
- אריה אגוזי, מטוס ה-v22: שניים במחיר אחד, באתר ynet, 7 באפריל 2005
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ניר דבורי, חיל האוויר יטוס על V-22 באתר ישראל דיפנס 20/4/2011
- ^ אריה אגוזי, Israel confirms interest in Bell Boeing V-22 tiltrotor באתר flightglobal.com, 25/10/2007
- ^ אריה אגוזי, Israel drops interest in V-22, eyes CH-53K evaluation באתר flightglobal.com, 12/11/2009
- ^ אנשיל פפר, טייסי חיל האוויר יצאו לארה"ב לבחון את המטוס-מסוק, באתר הארץ, 13/07/11
- ^ המטוס-מסוק האמריקני שצה"ל בוחן, באתר mako, 14/07/11
- ^ לראשונה: טייסים ישראלים על V-22 באתר חיל האוויר, 14/07/2011
