בל-בואינג V-22
| V-22 אוספריי | |
|---|---|
 V-22 Osprey בטיסה |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | כלי טיס מַטֵּה-רוטור לתובלה |
| ארץ ייצור |  ארצות הברית |
| יצרן | בואינג - בל הליקופטר |
| טיסת בכורה | 19 במרץ 1989 |
| תקופת שירות | החל מ- 13 ביוני 2007 |
| צוות | 4 (טייס, טייס משנה ושני מהנדסי טיסה) |
| נוסעים | 24 יושבים או 32 עומדים |
| יחידות שיוצרו | יותר מ- 160 (נכון לפב' 2012) |
| משתמש ראשי | חיל האוויר של ארצות הברית, חיל הנחתים האמריקני והצי האמריקני |
| מחיר | 69.3 מליון דולר אמריקני (נכון ל-2012) |
| ממדים | |
| אורך | 17.5 מטר |
| גובה | 5.5 מטר, עם המדחפים אנכיים 6.73 מטר |
| רוחב | 25.8 מטר (כולל המדחפים) |
| מוטת כנפיים | 14 מטר |
| קוטר מדחף ראשי | 11.6 מטר |
| שטח כנפיים | 28 מ"ר |
| משקל ריק | 15,032 ק"ג |
| משקל טעון | 21,500 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 27,400 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות שיוט | 446 קמ"ש (בגובה פני הים) |
| מהירות מרבית | 509 קמ"ש בגובה פני הים 565 קמ"ש בגובה 4,600 מטר |
| קצב נסיקה | 707.14 מטר בדקה |
| טווח טיסה מרבי | 1,627 ק"מ, 3,590 ק"מ עם מכלי דלק נוספים |
| סייג רום | 7,620 מטר |
| חימוש | |
| תותחים | מאג M240 (7.62 מ"מ) או M2 בראונינג (12.7 מ"מ) מיניגאן (Minigun) בעל יכולת שליטה מרחוק (7.62 מ"מ) |
| הנעה | |
| 2 מנועי T406 תוצרת רולס רויס. כל אחד בעל הספק של 4,590 כ"ס | |
| תרשים | |
 |
|
בל-בואינג V-22 אוספריי (Osprey - מאנגלית: שָׁלָךְ) הוא כלי טיס המצויד בשני מדחפי זווית-משתנה (מַטֵּה-רוטור או טילט-רוטור באנגלית) המאפשרים לו להמריא ולנחות בצורה אנכית כמסוק. לאחר שהכלי מתרומם לגובה הרצוי, הוא מסוגל לעבור לטיסה אופקית כמטוס רגיל, על ידי הטיית מנועיו לזווית של 90 מעלות לפנים.
המטוס מיוצר בשיתוף פעולה בין יצרנית המסוקים האמריקאית בל הליקופטר ויצרנית המטוסים האמריקאית בואינג.
התוכניות לפיתוח המטוס החלו בשנת 1981, ובשנת 1983 זכו הצוותים של בואינג ובל הליקופטר במכרז לפיתוחו וייצורו. המטוס טס לראשונה בשנת 1989 אולם המורכבות והקשיים בשילוב טילט-רוטור בכלי טיס צבאי הובילו לשנים ארוכות של פיתוח. חיל הנחתים האמריקאי החל להתאמן על המטוס בשנת 2000, ובשנת 2007 החליף המטוס, את המסוק CH-46 אביר-ים שהיה בשימוש החיל.
מאז נכנס לשירות, השתתף המטוס במשימות בעיראק, באפגניסטן, ובלוב.
תוכן עניינים |
[עריכה] פיתוח
בשנת 1980 נכשל מבצע ציפורן הנשר שנועד לחלץ את 52 בני הערובה באיראן. אחת הסיבות לכישלון המבצע הייתה סופת חול נמוכה שגרמה לשני מסוקים לסטות ממסלולם. כישלון המבצע הביא את משרד ההגנה האמריקאי למסקנה, כי יש צורך בסוג חדש של כלי טיס שיוכל, מלבד להמריא ולנחות אנכית, גם לשאת מטען וחיילים, ובמהירות.
בדצמבר 1982 פתח משרד ההגנה במכרז לקבלת הצעות לעיצוב הראשוני. החברות שהקימו צוותים לפיתוח היו: אירוספטייל, גראמן, לוקהיד, בל הליקופטר, ווסטלנד הליקופטר, ובואינג רוטורקראפט סיסטם.
בל ובואינג הגישו הצעה לפיתוח גרסה מוגדלת ל- XV-15 של חברת בל. הצעה זו זכתה לבסוף באפריל 1983.
בואינג מייצרת את גוף המטוס, תא הטייס, מערכות המשנה, רכיבי הטיסה הדיגיטליים, ומערכות בקרת הטיסה. בל הליקופטר אחראית על הכנפיים, התמסורת, זנב המטוס, מערכות הרוטור, כבש העלייה למטוס, והרכבת המנועים. [1]
[עריכה] היסטוריה תפעולית
[עריכה] בחיל האוויר הישראלי
בשנת 2007 פורסם כי ישראל מתעניינת ברכישת המטוס [2]. אולם בשנת 2009 פורסם כי חיל האוויר בוחן מחדש את האפשרות לרכישת ה- V-22, ובמקביל בוחן גם את הפיתוח של חברת סיקורסקי, הסופר סטאליון CH-53K [3].
בשנת 2011 ביקרה משלחת של אנשי צבא ישראלים, בבסיס של חיל הנחתים האמריקאי בקרוליינה הצפונית, על מנת לבחון את הרעיון לרכישת המטוס מחדש.
בשנת 2013 הודיע מזכיר ההגנה האמריקאי, צ'אק הייגל, כי ארצות הברית מביעה נכונות למכור לישראל את המטוס. בכך הופכת ישראל למדינה הראשונה מלבד ארצות הברית שניתנה לה אפשרות זו. [4][5][6]
[עריכה] גרסאות
- V-22A
- גרסה ששמשה לבדיקות הראשונות.
- HV-22
- גרסה שהוזמנה בצי האמריקני עבור משימות של חילוץ והצלה ולתמיכה לוגיסטית. עם זאת בשנת 2001, הזמינו בצי את ה-MH-60 של סיקורסקי עבור מטרה זו.
- SV-22
- גרסה שפותחה עבור הצי האמריקני לצורך לוחמה בצוללות. כלי טיס זה נועד להחליף את המטוס S-3 ויקינג ואת המסוק SH-2 סי-ספרייט.
- MV-22B
- גרסה שפותחה עבור חיל הנחתים. בתחילה הוזמנו 552 כלי טיס מדגם זה, אולם בהמשך שונתה ההזמנה ל- 360 יחידות. דגם זה מיועד לתקיפה ולהובלת חיילים וציוד. המסוק החליף את ה- CH-53 סי-סטאליון ואת ה- CH-46 אביר-ים.
- CV-22B
- גרסה עבור המטה למבצעים מיוחדים של ארצות הברית (USSOCOM). לדגם זה מכלי דלק נוספים ומכ"ם מיוחד לגובה נמוך. ה-CV-22B מיועד לבצע משימות מיוחדות ביעדים רחוקים, הוא החליף את הסיקורסקי MH-53.
[עריכה] תאונות עיקריות
- ב-20 ביולי 1992, התרסק אחד המטוסים לתוך הפוטומק, לעיני חברי קונגרס ופקידי ממשל, ליד בסיס חיל הנחתים בקוונטיקו. התאונה נגרמה עקב בעיה בתיבת ההילוכים. שבעת האנשים שהיו על המטוס נהרגו, וצי מטוסי ה- V-22 כולו, קורקע ל-11 חודשים.
- ב- 8 באפריל 2000, תירגלו חיילי חיל הנחתים חילוץ באמצעות המטוס. כאשר ניסו לנחות בשדה תעופה במערב אריזונה, הסתחרר המטוס, התפוצץ והרג את כל 19 האנשים שהיו עליו.
- ב- 11 בדצמבר 2000, דלפו כמויות גדולות של דלק מאחד המטוסים, והוא נפל מגובה 490 מ' והתרסק לתוך יער, סמוך לג'קסונוויל (קרוליינה הצפונית). ארבעת החיילים שהיו במטוס נהרגו, וחיל הנחתים קרקע את שמונת ה- V-22s שהיו בשימושו למשך שנה.
- ב- 9 באפריל 2010, התרסק V-22 במחוז קאלאט באפגניסטן. ארבעת אנשי הצוות נהרגו. התאונה נגרמה עקב בעיות במערכת הבקרה האווירודינמית.
[עריכה] גלריית תמונות
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא V-22 באתר Airliners.net
- V-22 Osprey באתר בואינג (באנגלית)
- Bell-Boeing V-22 באתר בל הליקופטר (באנגלית)
- טל מיכאל, אחד מיוחד, באתר חיל האוויר הישראלי
- אריה אגוזי, מטוס ה-v22: שניים במחיר אחד, באתר ynet, 7 באפריל 2005
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ניר דבורי, חיל האוויר יטוס על V-22 באתר ישראל דיפנס 20/4/2011
- ^ אריה אגוזי, Israel confirms interest in Bell Boeing V-22 tiltrotor באתר flightglobal.com, 25/10/2007
- ^ אריה אגוזי, Israel drops interest in V-22, eyes CH-53K evaluation באתר flightglobal.com, 12/11/2009
- ^ אנשיל פפר, טייסי חיל האוויר יצאו לארה"ב לבחון את המטוס-מסוק, באתר הארץ, 13/07/11
- ^ המטוס-מסוק האמריקני שצה"ל בוחן, באתר mako, 14/07/11
- ^ לראשונה: טייסים ישראלים על V-22 באתר חיל האוויר, 14/07/2011
