בן-ציון מוצפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב בן ציון מוצפי
לידה 24 באפריל 1946 (בן 77)
כ"ג בניסן תש"ו
ירושלים, פלשתינה (א"י) פלשתינה (א"י)פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל
השכלה ישיבת פורת יוסף
מקום מגורים ירושלים, שכונת סנהדריה
מקום פעילות ירושלים ישראל ישראלישראל
השתייכות חרדים ספרדים
תחומי עיסוק הלכה, קבלה, דרשות
תפקידים נוספים עומד בראש בד"צ "בני ציון"
רבותיו

הרב סלמאן מוצפי,

הרב עזרא עטיה, הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב שבתי אטון, הרב עובדיה יוסף
חיבוריו ראה פסקה מספריו
אב רבי סלמאן מוצפי זצוק"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן. עומד בראש ישיבת "בני ציון" בירושלים ובראש "בד"ץ בני ציון". מבכירי הרבנים בציבור החרדי ספרדי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים למקובל הרב סלמאן מוצפי ולטובה. למד בתלמוד תורה "תורת אהרון" בירושלים אצל הרב אפרים כהן, הרב שלום כהן והרב חיים שאול עבוד. בגיל צעיר נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף אצל הרב שבתי אטון והרב יהודה מועלם. למד גם אצל הרב עזרא עטיה, הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול והרב מנצור בן שמעון.

בשנת תשל"ז התמנה למשגיח בישיבת פורת יוסף, תפקיד שבו שימש שלוש שנים. אחר כך הרחיב את ישיבת בני ציון שאותה ייסד אביו בשנת תרפ"ז בבגדאד, ושנית בשנת תש"ב בירושלים. הרב מוצפי מעביר שיעורים בהלכה ובאגדה בבתי הכנסת "מוסיוף", "בורכוב" "סודאי" ועוד. הוא עונה על שאלות בנושאים מגוונים ברשת מורשת ובאתר דורש ציון.

בשנת תש"ע יצא יחד עם הרב אמנון יצחק נגד זמרים המופיעים בפני הציבור החרדי וקרא להם "מחטיאי הרבים". לאחר מכן יצא נגד הרב אמנון יצחק במרומז במספר שיעורים ותוכניות[1].

בשנת תשע"ה קרא להרוג מחבלים שנוטרלו ואמר "לחבוט ראשם בקרקע עד שלא יישאר בהם לחלוחית של חיים"[2].

בשנת תשע"ח פסק כי אסור להסתכל על שטר החמישים שקלים, בשל ציור דמותו של שאול טשרניחובסקי שהיה נשוי לגויה[3].

עם התפרצות מגפת הקורונה בישראל פסק כי אדם שאינו עוטה מסיכה נחשב לרוצח[4]. בחודש אלול תשפ"ב מתח ביקורת על ערבי סליחות המלווים בכלי נגינה, וטען כי "כי הסליחות נתקנו לעורר רחמי שמים עלינו ועל מצבינו, ולא שמיעת מוזיקה, ותוכנית בילוי ובידור".[5]

בעקבות ביטול המיסוי על שתייה מתוקה על ידי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' (בהתאם להסכמים הקואליציוניים עם שס ויהדות התורה), טען הרב מוצפי כי המיסוי גורם לירידה במחלת הסכרת בציבור.[6]

עונה לשאלות מאזינים בענייני הלכה בימי שישי בכאן מורשת.

הרב תומך במפלגת ש"ס.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

אחיו הרב יהודה מוצפי, היה ראש ישיבת מנחת יהודה ועוזרו של הרב מרדכי אליהו[7]. גיסו הרב דוד בצרי הוא ראש ישיבת השלום.

אשתו של הרב מוצפי שרה כתבה את הספר "חכמת נשים" העוסק בשלום בית, חינוך ילדים, צניעות ועוד. בנו, הרב יחזקאל מוצפי הוא ראש כולל ובית הוראה "בני ציון" בירושלים, ראש ארגון "טהרת הבית" העוסק בבניית ושיפוץ מקוואות טהרה בארץ, ומחבר שו"ת "שדה יחזקאל". בתו חנה היא סופרת עיתונאית ועורכת בעיתון משפחה, תחת שם העט "חנה אפיק".

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עולמו של צדיק – חייו ופועלו של המקובל הצדיק רבי סלמן מוצפי תשל"ו
  • קדושת בתי כנסיות – הלכות והנהגות בעניין בית כנסת, מיוסד ע"פ דרשת הרב. תשס"א[8][9]
  • שו"ת מבשרת ציוןשאלות ותשובות בענייני אורח חיים ויורה דעה, ד' כרכים, תשס"ה - תשע"ז
  • שיבת ציון – הלכות, מנהגים ומקורותיהם, על הלכות שבת, ב' כרכים, תשס"ה
  • אורחות ציון – הלכות, מנהגים ומקורותיהם, על אורח חיים, ג' כרכים, תש"ע
  • שופר בציון – הלכות, מנהגים ומקורותיהם, על ראש השנה, תשע"א
  • קדוש בציון – הלכות, מנהגים, פירושי פיוטים ועוד, בענייני יום הכיפורים ועשרת ימי תשובה, תשע"ב
  • תרחם ציון – ביאורים מנהגים והלכות בענייני הסליחות, תשע"ג. יצא מחדש בשנת תש"פ.
  • סוכת ציון – ביאורים הלכות ומנהגים בענייני חג הסוכות, תשע"ד
  • פסח בציון – ביאורים הלכות ומנהגים בענייני חודש ניסן ופסח תשע"ו
  • דורש טוב לעמו – סיפורים שונים ונדירים ומעשיות על גדולי הדור מאוצרו של הרב מוצפי
  • דורש ציון – פנינים, משלים וסיפורים על דרך הפרד"ס ועל סדר פרשיות השבוע,ה' כרכים
  • תורה בציון – ביאורים הלכות ומנהגים בענייני ספירת העומר - ל"ג לעומר, חג השבועות וביאור האזהרות, תשע"ז
  • חופת ציון – ביאורים הלכות ומנהגים בענייני נישואין, תשע"ח
  • חנוכה בציון – הלכות חנוכה ועשרה בטבת, תשע"ח
  • יסוד ציון – בענייני ימי השובבי"ם, תשע"ח
  • נחמת ציון – מנהגים והלכות בנושא בין המצרים וט' באב
  • הגדה של פסח לספר בציון – הלכות מנהגים, פנינים, משלים וסיפורים מדרשותיו של הרב בן ציון מוצפי שליט"א, אדר תשע"ח
  • מחזור קול ציון ליום הכיפורים – עם כוונות על פי הקבלה ופירוש, שני כרכים. התשע"ט,
  • מחזור קול ציון לראש השנה – עם כוונות על פי הקבלה ופירוש, חלק אחד. התש"פ.
  • סליחות קול ציון – עם כוונות על פי הקבלה ופירוש, חלק אחד. התש"פ.
  • עטרת ציון – ביאורים ומאמרים בנושא גלות וגאולה, שני כרכים. תש"פ.
  • שערי ציון – ביאורים ופירושים על פרקי אבות ע"פ ספריו ושיעוריו, חלק א' על פרקים א-ב, חלק ב' על פרקים ג-ד. חלק ג' על פרקים ה-ו. תש"פ.
  • סידור הרש"ש עם הגהות האלף לך שלמה – סידור הרש"ש עם הגהות חכם סלמן מוצפי זצ"ל. שלשה חלקים.
  • סידור קול ציון לימי החול – עם כוונות על פי הקבלה ופירוש ,חלק אחד ,תשפ"ב.
  • סידור קול ציון ליום שבת – עם כוונות על פי הקבלה ופירוש ,חלק אחד ,תשפ"א.
  • חודש בציון – הלכות ומנהגים בנושא ערב ראש חודש, ראש חודש וברכת הלבנה,תש"פ.
  • מקרא בציון – הלכות ומנהגים בנושא מקרא תורה,חלק אחד,תשפ"ב.
  • ברית בציון – הלכות ומנהגים בנושא ברית מילה,חלק אחד,תשפ"ב
  • ימלוך בציון – הלכות ומנהגים בנושא ראש השנה, תשפ"ג
  • אומר בציון-הלכות הליכות ופניני מוסר לחודש אלול, חלק אחד, תשפ"ד

הרב מוצפי תרגם מערבית את הספר "חוקי הנשים" (במקור: קאנון אל נסא), של הרב יוסף חיים מבגדאד, הכולל מוסר והלכות לנשים, ירושלים תשל"ט. כמו כן ערך והוציא לאור ספר נוסף שלו, עטרת תפארת, שם תשמ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]