בן כספית

בן כספית (נולד ב-18 באוקטובר 1960 בתל אביב) הוא עיתונאי ופובליציסט ישראלי. משמש ככתב המדיני של מעריב, כותב טורי דעה, מגיש מספר תוכניות טלוויזיה וכתב ספרים.

ביוגרפיה

כספית נולד בתל אביב, בן ליצחק כספית, לימים חבר מרכז הליכוד וסגן יושב ראש התאחדות הגמלאים. גדל בחולון. בשנים 1982-1979 שירת בחיל השריון. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. עבד כחוקר פרטי ועסק בחקירות כלכליות וחקירות ביטוח.

בשנת 1985 התקבל ל"מעריב" בהמלצת חברו לכיתה בתיכון אילון בחולון, עמנואל רוזן, תחילה ככתב ספורט. בהמשך שימש כתב מוניציפלי, כתב לענייני משטרה, ובמשך ארבע שנים היה שליח "מעריב" בניו יורק. כשחזר לישראל הפך לכתב המדיני של העיתון.

בעבר שימש כנציג הציבור בהתאחדות לכדורגל, ויו"ר ועדת חינוך והסברה מטעמה.

נשוי בשנית ואב לשלושה ילדים.

הישגים עיתונאיים בולטים

• חשיפת פגישותיו של האלוף אורן שחור עם שמעון פרס, עוד בהיותו בצבא.
• חשיפת חילופי מסרים בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא סוריה חאפז אל-אסד.
• בנובמבר 2009 חשף כספית את העובדה שיושב ראש הוועדה לאיתור היועץ המשפטי לממשלה, השופט בדימוס תאודור אור, תמך במועמדותו של מנהל בתי המשפט משה גל, למרות שרעייתו של אור הועסקה על ידי גל בחוזה אישי ללא מכרז ומבלי שאור מסר עובדה זו ליתר חברי הוועדה.
• בינואר 2010 פרסם בהבלטה את טענותיה של תנועת "אם תרצו" כנגד "הקרן החדשה לישראל".‏

פרסומים בעייתיים

• בעקבות כתבה מאת כספית שפורסמה ב-21 ביולי 1995 ובה התקפה על התנועה לאיכות השלטון ואליעד שרגא העומד בראשה, נאלץ "מעריב" לפרסם התנצלות בולטת, שבה נאמר, בין השאר, "העובדות הפוגעות אין בהן אמת ונתפרסמו ללא בדיקה ראויה".‏
• בשנת 1999 פרסם כספית מידע המעיד על קבלת שוחד מיני על ידי שופט בית המשפט העליון תאודור אור, בעת שזה כיהן בתפקיד שופט בית המשפט השלום ("פרשת אוחנה"). המידע הופרך מכל וכל.
• בסרטה של ענת גורן "כל אנשי הקמפיין", תועד כספית חוזר בשידור, כמעט מילה במילה, על מה שאמר לו חבר הכנסת גדעון סער קודם לכן בשיחת טלפון, כדברי פרשנות מלומדה וחסרת פניות.
• בשנת 2010 הגיש יוני קורן, עוזרו של שר הביטחון, תביעת דיבה נגד כספית ו"מעריב". בפשרה נקבע ש"מעריב" יפרסם התנצלות במדורו של כספית ויתרום 10,000 ש"ח לאגודה למען החייל.‏
• ביוני 2009 הוציא דובר שגרירות ארצות הברית בישראל הכחשה לידיעה שפורסמה על ידי כספית, ובה הביא ציטוטים כביכול של הסנאטור לשעבר ג'ורג' מיטשל בגנות אופי יחסי ישראל וארצות הברית. הדובר כינה את ידיעתו של כספית "המצאה מוחלטת" ו"שערוריה"‏‏ וציין כי הוא שותף לכעסו של מיטשל. בתגובה, פרסם בן כספית מאמר שכותרתו: "ג'ורג' מיטשל מכחיש – המציאות מוכיחה אחרת", ושם הציג מברק שנשלח מנציגות ישראלית גדולה בארצות הברית, שמאשר את גרסתו.

טלוויזיה

כספית הגיש מספר תוכניות טלוויזיה, בהן:

• יומן החדשות "בן ורוזן", עם עמנואל רוזן
• "רשת על הבוקר" בערוץ 2
• "בנעלי בית"‏ בטלוויזיה החינוכית (תוכנית ראיונות אחד על אחד)
• "מבט בשניים"‏ בטלוויזיה החינוכית, עם בילי מוסקונה לרמן (מגזין על ענייני נשים וגברים)
• "יומן" בערוץ 1, עם איילה חסון
• "עושים סדר" בטלוויזיה החינוכית, הגיש לסרוגין עם גל גבאי

ספריו

• "ההתאבדות - מפלגה מוותרת על השלטון", שעוסק בהפסד מפלגת העבודה בבחירות 1996, עם אילן כפיר וחנן קריסטל.
• "נתניהו - הדרך אל הכוח", ביוגרפיה של בנימין נתניהו, עם אילן כפיר ובתיה פלדמן.
• "ברק - חייל מספר אחד", ביוגרפיה של אהוד ברק, עם אילן כפיר.

כמו כן, השתתף בעריכת האלבום "ישראל 50", שיצא לרגל יובל של מדינת ישראל, יחד עם יהודה שיף, דני דור ואילן כפיר.

קישורים חיצוניים

• הבלוג של בן כספית באתר nrg מעריב
• מאמרים של בן כספית באתר nrg מעריב
• על בן כספית באתר nfc
• דפנה יודוביץ', ראיון עם בן כספית, גלובס, 18 בספטמבר 2009
• שי גולדן, בן המקום: מה מפחיד את בן כספית?, באתר nrg מעריב, 23 במרץ 2012