בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג 1953) היה הרב הראשי הספרדי (הראשון לציון) הראשון של מדינת ישראל ואחד הרבנים הספרדים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדותיו
נולד בירושלים לרב יוסף רפאל עוזיאל, שהיה נשיא בית הדין הרבני של הקהילה הספרדית בירושלים. התייתם מאביו בגיל ארבע עשרה. תקופה מסוימת למד אצל הרב יחיא צארום אב"ד התימנים בירושלים. למד בתלמוד תורה "דורש ציון" ובישיבת "תפארת ירושלים". רבו המובהק היה ר' בן ציון אברהם קואינקה. נישא בגיל שלוש עשרה.
כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לאברכים ספרדים - "מחזיקי תורה". ב-1911 התמנה לרב הקהילה הספרדית ("חכם באשי") ביפו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוגלה על ידי הטורקים לדמשק, בשל פעילותו הציבורית ומחאתו נגד רדיפת היהודים, אך הותר לשוב לארץ עוד בטרם הגעת הצבא הבריטי.
ב-1919 נתמנה לנשיא תנועת "המזרחי" ואף ייצג אותה בוועידתה העולמית באמסטרדם.
ב-1921 מונה לרבה של קהילת סלוניקי, שהייתה בת כששים אלף יהודים, במקומו של הרב יעקב מאיר שמונה להיות הראשון לציון. בתקופה זו פעל לחיזוק לימוד התורה, כמו גם הפצת השפה העברית והציונות. הוא קרא לנוער היהודי לעלות לארץ, לפני שמצב היהודים בסלוניקי יחמיר. ב-1923 חזר לארץ לתפקיד הרב הספרדי הראשי של תל אביב-יפו.
השתתף בהפגנות נגד הספר הלבן (1939), אך עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קרא לנוער היהודי בארץ ישראל להתגייס לבריגדה.
מ-1939 עד מותו כיהן כראשון לציון והרב הראשי הספרדי של ארץ ישראל. עד להקמת המדינה, היה הרב עוזיאל חבר בוועד הלאומי, והשתתף בפגישות שבמסגרתן נוסדה הסוכנות היהודית. הוא גם ייצג את היישוב היהודי בפני השלטון הבריטי ובפני האו"ם.
לאחר הקמת המדינה הפך לרב הספרדי הראשי ראשון של המדינה. בנוסף נשא בתואר הראשון לציון, כמנהג הספרדים מימי הטורקים. הוא עמד בראש הרבנות יחד עם הרב הרצוג. מסופר עליו שבזמן מלחמת העצמאות, כאשר הותקפה ירושלים על ידי הערבים, הוא חפר ביום השבת, משיקולים של "פיקוח נפש דוחה שבת", תעלות לחיילי צה"ל.
[עריכה] פעולותיו ותורתו
בכל כהונותיו פעל לשיפור מעמד וחינוך הספרדים. נחשב כליברל יחסית לרבנים אחרים בדורו, ובין השאר תמך, בניגוד לרב קוק, בזכות ההצבעה לנשים. הוא פעל בזמן כהונתו לאיחוד נוסחי התפילה של יהודי אשכנז ויהודי ספרד לנוסח אחד. כבר בילדותו נחשף הרבה עוזיאל למקומות שונים ולשפות רבות ומגוונות כגון: ערבית, טורקית, רוסית, צרפתית ועברית. חשיפה זו סייעה לו בתקשורת עם מנהיגים רבים ברחבי העולם. בנוסף הוא פעל לאיחוד שיטות השחיטה השונות והוא היה מצדד גדול של קבלת גרים של משפחות שהאם היא נוכרית ונשואה לבעל יהודי חלוני. הוא כתב בין היתר:
|
בדורנו זו אחריות קשה מאוד, נעילת דלת בפני גרים, מפני שהיא פותחת שערים רחבים מאוד, ודוחפת אנשים ונשים מישראל להמיר את דתם ולצאת מעם ישראל ולהיטמע בגויים, ויש בזה משום אזהרת חז"ל. אמנם (לגביהם יש לנהוג) 'שמאל דוחה וימין מקרבת' (הגמרא בסוטה). מכל מקום עם בניהם בוודאי שחייבים לקרבם, אפילו אימם גויה, הרי מזרע ישראל המה, ובבחינת 'צאן אובדות', וירא אנוכי שאם נדחה אותם לגמרי, ניתבע לדין משמיים ויאמר עלינו 'את הנידחת לא השיבותם ואת האובדת לא ביקשתם' (יחזקאל ל"ד)". אל תגובת עמיתיו שמא לא ישמרו תורה ומצות אמר שמלא לשמה בא לשמה והוסיף "שאם לא ישמרו אזי עונם ישאו ואנו נקים. |
||
בצוואתו כתב "... שמרו מכל משמר את שלום העם ושלום המדינה... האמת והשלום אהבו".
זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג-תש"ד. נכדו הוא העיתונאי מאיר עוזיאל.
על שמו רחובות במספר ערים בישראל, וכן היישוב בית עוזיאל.
[עריכה] ספריו
- מכמני עוזיאל - מאמרים (ששה כרכים)
- משפטי עוזיאל - שו"ת (תשעה כרכים) + מפתח
- הגיוני עוזיאל - במחשבה (שני כרכים)
- דרשות עוזיאל - מאמרים על מסכת אבות
- שערי עוזיאל - דיני יתום ואלמנה ואפוטרופסות (שני כרכים)
- השמיטה, היובל ומצות הקהל
- השופט והמשפט -(כרך אחד)
- חידושי עוזיאל-על הש"ס (שני כרכים).
- גיליוני עזיאל-הערות הארות ותיקונים על מסכת ברכות (נדפס מכת"י בסוף עשה לך רב חלק ז').
[עריכה] לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, 241-245
- מאיר עוזיאל (נכדו של הרב עוזיאל), "הראשון לארץ ציון"
- חיים דוד הלוי, תולדותיו ומפעלו הספרותי של מרן הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל, תשל"ט
- שלום רצבי, "ארץ ישראל בהגותו של הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עֻזיאל", בספר: אביעזר רביצקי (עורך), ארץ-ישראל בהגות היהודית במאה העשרים, יד בן צבי, 2004.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הרב כ"פ טכורש, "מרן הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ז"ל", בתוך "התורה והמדינה", קובץ ה-ו, תשי"ג-תשי"ד, עמודים ח'-י"ד
- שלום רצבי, ציונות יהדות וארץ ישראל בהגותו של הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עזיאל, פעמים 73, סתיו תשנ"ח, עמ' 83-60
- הרב עוזיאל, בספריה הווירטואלי של מט"ח
- הרב עוזיאל, באתר משרד החינוך
- הרב עוזיאל על זכות בחירה לנשים, באתר "דעת"
- בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בלקסיקון לתרבות ישראל
- ספר "אור המאיר" באתר hebrewbooks מוקדש ליובלו השבעים של רבנו הגדול בן-ציון מאיר חי עוזיאל. כולל תולדותיו ומאמרי הערכה הלכה ומחקר, ירושלים תש"י
- דוד תדהר (עורך), "בן-ציון מאיר חי עוזיאל", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 796
- ביוגרפיה של הרב עוזיאל מאתר הרבנות תל אביב
- עיון בשאלת גיור לשם נישואין מתוך שו"ת משפטי עוזיאל באתר ממזרח שמש המרכז למנהיגות יהודית חברתית
- רשימת המאמרים של בן-ציון מאיר חי עוזיאל, באתר רמבי"ש
- ראשונים לציון
- רבנים ארץ ישראליים
- רבני הציונות הדתית
- ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי
- רבנים ראשיים לישראל
- חברי הוועד הלאומי
- חברי אספות הנבחרים
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- רבני ישיבת פורת יוסף
- אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל
- זוכי פרס הרב קוק
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- חברי בני ברית ישראל
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- מחברי ספרי שו"ת
- נושאי משרת חכם באשי
