בנג'מין זנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנג'מין זנדר בדאבוס

בנג'מין זנדראנגלית: Benjamin Zander‏; 9 במרץ 1939 ג'רארדסקרוס, ברמינגמשייר), מנצח, מורה, צ'לן אנגלי - אמריקאי, יהודי, מלחין, כמו כן מרצה ומחבר בתחום טיפוח היצירתיות והמנהיגות, בין היתר לפי שיטת הפורום של לנדמרק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן רביעי בין ארבעת ילדיהם של הורים יהודים מברלין שנמלטו לאנגליה בגלל השלטון הנאצי בגרמניה. אביו, ד"ר ולטר זנדר, היה עורך דין, מזרחן ומוזיקאי, נגן צ'לו שאף הופיע פעם תחת שרביטו של המנצח ארתור ניקיש. בנג'מין התחיל את צעדיו הראשונים במוזיקה בהדרכת אביו בתחום הנגינה בצ'לו ובהלחנה. בנג'מין זנדר עסק בהלחנה מגיל 9. בילדותו הוזמן על ידי בנג'מין בריטן לאלדבורו Aldeburgh במחוז סאפוק והיה לתלמידו. כמו כן למד אצל איימוג'ן הולסט, בתו של המלחין גוסטב הולסט. בגיל 12 התקבל כצ'לן בתזמורת הלאומית לנוער של בריטניה. מגיל 13 למד מוזיקה בפנימית אטינגם Uttingham, ואחר כך בבית הספר סנט פול בלונדון על מנת להמשיך בלימודי נגינה בצ'לו עם הרברט וויתרס (Herbert Withers). מגיל 15 בשתלם במשך 5 שנים באיטליה אצל הצ'לן הקטאלני גאספר קסדו. לשם כך שהה 3 שנים בפירנצה ובסיינה והשלים אחר כך לימודי הצ'לו באקדמיה הממלכתית למוזיקה של קלן בגרמניה, שם שימש כעוזר למורו. פרט לכישוריו המוזיקליים, בנג'מין זנדר חונן גם בכישורי כתיבה והרצאה, סיים לימודי ספרות אנגלית בקולג' יוניברסיטי בלונדון ובעת לימודיו זכה בפרס לכתיבת מסה של האוניברסיטה. בו זמנית נתן קונצרטים ורסיטלים כחבר ברביעית קינג-זנדר-אריאלי ולימד בבית הספר לילדים מחוננים במוזיקה של יהודי מנוחין. בשנת 1965 זכה במלגה והשתלם בארצות הברית באוניברסיטת ברנדייס ובאוניברסיטת הרוורד ועם לאונרד שור Leonard Shure וארנסט אוסטר Ernst Oster בניו יורק והתיישב לבסוף בבוסטון.

פעילותו המוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1967 מלמד נגינה בקונסרבטוריון NEC ניו אינגלנד ומנצח על התזמורת הפילהרמונית לנוער של המקום. במסגרת תפקידו ב-NEC ניהל תוכנית אמנותית משותפת למוסד זה ולפנימיה לאמנויות הבמה בנאטיק, מסצ'וסטס. גם כן במסגרת מנהל זנדר כיתות אמן שבועיות באלם וולנט - מה שנקראת תוכנית וולנט היל Walnut Hill Program. בעקבות קשיים פיזיים שהתעוררו אצלו ביכולת לנגן בצ'לו (לדבריו לא התפתחו באצבעותיו היבלות הנחוצות לכך) הפסיק את הקריירה שלו כצ'לן והקדיש את עצמו לאמנות הניצוח ולהוראה.

בשנות ה-70 ניצח בנג'מין זנדר על התזמורת הסימפונית העירונית של בוסטון Boston Civic Symphony. פוטר מתפקיד זה בגלל הרפרטואר ה"כבד" כביכול שבחר - סימפוניות של מהלר וברוקנר, למשל. במחאה כל החברי התזמורת התפטרו והקימו יחד עם זנדר את התזמורת הפילהרמונית של בוסטון בשנת 1979. [1] מאז 1979 מכהן בנג'מין זנדר כמנצח של תזמורת זו כשברפרטואר שלה זנדר ממשיך לשים דגש מיוחד על המוזיקה הרומנטית המאוחרת ועל הסימפוניות של גוסטב מהלר. מצד שני שמר בנג'מין זנדר על קשר מיוחד עם הפילהרמונית של לונדון איתה הקליט בהצלחה רבה כמה סימפוניות של בטהובן ושל מהלר. את הקלטותיו מלווה בהסברים לקהל המאזינים.

פעילותו החוץ-מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנג'מין זנדר הצטיין כמרצה מבוקש וכמורה בתחום טיפוח היצירתיות, הניהול והמנהיגות והרצה בין היתר, תוך כדי הדגמות בפסנתר, בפורום הכלכלי העולמי בדבוס, בפני עובדי IBM, NASA, Shell Oil, British Telecom וכו'. שיטותיו מקבלות השראה, בין היתר, מעקרונות "הפורום של לנדמרק" של ורנר ארהרד. כתב ספר בתחומים הנ"ל - "אמנות האפשר", יחד עם אשתו השנייה, הפסיכותרפיסטית רוזמונד זנדר, שהתמחתה בטיפולים משפחתיים. ספר זה תורגם לשבע עשרה שפות. לבנג'מין זנדר יש שלושה ילדים - בת אחת מנישואיו הראשונים לפטרישיה ובת ובן מנישואיו השניים (החל מ-1981) לרוזמונד סטון. שני בני הזוג נפרדו בשנת 1986.

גם לאחיו מייקל ולוק יש כישורים מוזיקליים ועוסקים בנגינה בזמנם הפנוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא להחליף עם התזמורת הסימפונית של בוסטון, שהיא המפורסמת יותר