בנג'מין פוליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בנג'מין פּולייןאנגלית: Benjamin Pulleyn; מת ב-1690) החזיק בקתדרת הפרופסורה המלכותית ליוונית באוניברסיטת קיימברידג' (שנוסדה ב-1540 על ידי הנרי השמיני), בין השנים 1674-1686. נודע כמנחה של אייזיק ניוטון.

פוליין התקבל לקולג' טריניטי בקיימברידג' כסיזאר (תלמיד המקבל מלגה חלקית) ב-1650, החל את לימודיו הרשמיים ב-1651, וקיבל תואר ראשון ב-1653-4 ושני ב-1657. נעשה חבר בקולג' ב-1656. את המינוי לקתדרה המלכותית קיבל ב-1674, ועם פרישתו נעשה רקטור של הכפר סות' (אנ') שליד בקדן (אנ') במחוז קיימברידג'שייר (אנ').