בנג'מין פרנקלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנג'מין פרנקלין
(17 בינואר 1706 – 17 באפריל 1790)
BenFranklinDuplessis.jpg
מקום מגורים ארצות הברית
פעילות בולטת ממייסדי ארצות הברית, תרם רבות לניסוח הצהרת העצמאות, ואף היה בין החותמים עליה. ממציא כליא הברק
מקצוע דיפלומט, סופר, מדען
תפקיד

שגריר בצרפת, שגריר בשבדיה

בנג'מין פרנקליןאנגלית: Benjamin Franklin;‏ 17 בינואר 1706 - 17 באפריל 1790), מדינאי, דיפלומט, מדען, סופר ומו"ל בעל השפעה גדולה ביותר על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ועל המדע של המאה ה-18, מחותמי הכרזת העצמאות. הוא היה איש אשכולות בעל חוש הומור מפותח וסקרנות אינטלקטואלית, שנהג להציג עצמו קודם כל כ"מדפיס ספרים". פרנקלין היה כה מפורסם וכה משפיע עד כי בטעות נחשב לעתים כאחד מנשיאי ארצות הברית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקלין נולד בבוסטון שבפרובינציה של מפרץ מסצ'וסטס (כיום מדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית), כבן ה-15 למשפחה מרובת ילדים (17 במספר), אז אחת המושבות תחת שלטון הוד מלכותה. אביו היגר מאנגליה. עונייה של משפחתו הרחבה מנע את האפשרות לקבלת חינוך מסודר, ובגיל 10 פרש פרנקלין מלימודים מסודרים בבית ספר, והחל לעבוד בבית המלאכה של אביו בייצור נרות וסבון. לאחר שנתיים מאס הילד בנג'מין בבית המלאכה ועבר לעבוד בבית הדפוס של אחיו, ג'יימס. השהות בבית הדפוס שהיה חנות למכירת ספרים הרחיבה מאוד את השכלת הנער הצעיר שקרא כאחוז בולמוס.

איור משנת 1881 של בית הולדתו של פרנקלין, רח' מילק, בוסטון

בגיל 16 החל פרנקלין הצעיר לפרסם טור קבוע של מכתבים בשם בדוי בעיתון שהוציא אחיו, ובו התחזה לאלמנה מבוגרת ואדוקה בשם Silence Dogood המתגוררת בבוסטון.

בגיל 17 (1723) ברח פרנקלין לפילדלפיה, שהייתה עיר מרכזית באמריקה של אז. את הגעתו הוא תיאר כך: "הייתי בבגדי עבודה מלוכלכים, והכיסים מלאים בחולצות ובגרביים. לא הכרתי איש, ולא ידעתי היכן לחפש אכסניה. הייתי עייף מההליכה, מהחתירה, ומחוסר השינה. הייתי רעב מאוד, וכל רכושי היה דולר אחד ושילינג."

בפילדלפיה מצא פרנקלין עבודה בבית דפוס, וכפי שיקרה פעמים רבות בהמשך חייו - באמצעות קסמו האישי השופע ואישיותו הכובשת הצליח להתחבר עד מהרה עם האליטה האינטלקטואלית והפוליטית בעיר תוך שהוא מפרסם מאמרים שונים בעיתונים. אף עם מושל העיר התיידד. מושל זה עודד אותו להשתלם במקצוע הדפוס בלונדון תוך שהוא מבטיח לעזור בכסף ובמכתבי המלצה, הבטחה שהתבררה לפרנקלין הצעיר כהלצה או כתרמית רק ביום הנסיעה, אך הוא השלים את נסיעתו והגיע ללונדון בשנת 1724, שוב בחוסר כול.

בשנים 1724-1726 שהה בלונדון. הוא עבד בשני בתי דפוס, רכש ידע מקצועי רב בהדפסה וכן - שוב - קנה לו חברים רבים בחוגים אינטלקטואליים.

פרנקלין היה בתקופה זו של חייו פטריוט אנגלי, והאמין בחשיבות הקשר של המושבות האמריקאיות עם הכתר האנגלי. הוא היה גם אדם דתי אך לא חשש לכתוב כי אינו מאמין במיוחד בכוחה של התפילה.

ב-1726 חזר לפילדלפיה ופתח בית דפוס עצמאי וחנות ספרים הסמוכה לבית הדפוס שבה פרסם בין השאר קובצי שירה שלו (עוד בנערותו החל לכתוב שירים). הוא הדפיס עיתון יומי שאותו קנה ובו פרסם הגיגים, אמרות כנף וקטעי סאטירה. כמו כן, הוא זכה במכרז ממשלתי כמדפיס רשמי של שטרות כסף, מכרז שהכניס לו כסף רב. פרנקלין התגלה כיזם מצליח. הוא אסף וקנה סמרטוטים ושאריות דפוס ומכר אותם לבתי חרושת לנייר. הוא רכש בית חרושת לפחם, ובו בין השאר ייצר דיו לבית הדפוס שלו, ומכר את היתרה.

ציור של צ'ארלס מיל מ-1914 המתאר את פרנקלין עובד בבית הדפוס

אך עיקר פרסומו בא מסדרת אלמנכים שפרסם בשנים 1732-1757 תחת השם Poor Richard's Almanack. האלמנך הפך במהרה לרב-המכר השני (אחרי התנ"ך) במושבות אמריקה. היה זה למעשה לוח שנה מורחב, הכולל את מופעי הירח, תנועות כוכבי הלכת, מועדי זריחת השמש והירח ושקיעתם, הגאות והשפל, וכן דברי מוסר, עצות, חרוזים, בדיחות ופתגמים ששתל בכל מקום אפשרי. בשנת 1758 אסף לקט מובחר ופרסמו כספר תחת השם "הדרך אל העושר" (The Way to Wealth) - שהפך ללהיט לא רק באמריקה אלא גם באירופה ותורגם לשפות רבות. יש הטוענים כי תפיסת העולם והמוסר האמריקאי עוצבו על פי רב-מכר זה.

ב-1736 מונה פרנקלין למזכיר האספה הכללית של פנסילבניה. הוא ייסד אגודת מתנדבים של מכבי אש והמשיך להמציא המצאות מועילות שונות. הוא יזם שיפורים בריצוף והארת רחובות, הוא שיפר את תכנונן של הארובות, והמציא קמין משופר ("אח פרנקלין"), שהביא לחיסכון בעצים להסקה.

ב-1743 ייסד פרנקלין את "האגודה הפילוסופית האמריקאית" (American Philosophical Society) שישבה בפילדלפיה וקיימת עד עצם היום הזה. המונח "פילוסופיה" כלל אז בעיקר את מדעי הטבע.

בתחום המדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הנמצא במוסד פרנקלין, פילדלפיה

ב-1748 פרש פרנקלין מניהול ישיר של עסקיו, מכר את בית הדפוס, והתמסר לפעילות מדעית וציבורית. הוא הזמין ציוד מתקדם מאנגליה והחל לעסוק ברצינות בחקר החשמל. את מחקריו פרסם בספר בשם "ניסויים ותצפיות בחשמל" (Experiments and Observation on Electricity). הספר יצא לאור בלונדון ב-1751, תורגם לשפות רבות וזכה לשבחים רבים. פרנקלין זכה לתואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד, לתוארי כבוד מאוניברסיטאות נחשבות אחרות, וחברות בחברה המלכותית האנגלית ובאקדמיה הצרפתית למדעים.

פרנקלין תרם רבות להבנת תחום החשמל, והמציא את המונחים "חיובי", "שלילי" ו"סוללה". הוא הצליח להסביר בצורה פשוטה את תופעת החשמל, שהיה עד אז תופעה עלומה גם בין אנשי מדע. המצאתו החשובה והשימושית, כליא הברק, מה שמוכר כמכשיר הארקה, הצילה נפשות רבות מהתחשמלות.

כאמור, תרומתו העיקרית למדע (בנוסף להמצאות שימושיות בחיי יום-יום, כגון מתקן חימום שמוכר כתנור חשמלי) הייתה בתחום החשמל, והוא התפרסם בעיקר בניסוי שבו הוכיח כי הברק הוא התפרקות חשמלית. הוא עשה זאת באמצעות עפיפון שהפריח בעת סערת ברקים. לחוט העפיפון קשר מפתח וכאשר נגע בו בעיצומה של הסערה ספג מכת חשמל שכמעט הרגה אותו, אבל איששה את ההיפותזה לגבי חשמליות הברק. כממציא המציא שורה של המצאות ביניהן המשקפיים הדו-מוקדיים. בנוסף, חקר בצורה יסודית את תרבותם של האינדיאנים והושפע ממנה עמוקות.

הרמוניקת זכוכית מודרנית המבוססת על המצאת פרנקלין

פרנקלין המציא גם כלי נגינה שלו קרא "ארמוניקה" (armonica). מקור המילה הוא "הרמוניה", ואין לו קשר למפוחית (harmonica). הכלי שייך למשפחת כלי הנגינה האידיופוניים, והוא מבוסס על הרעיון של הצליל הנוצר מהעברת אצבע על שפת גביעים מזכוכית בגדלים שונים. באמצעות ההמצאה של פרנקלין, ניתן להפיק עד עשרה צלילים שונים בבת אחת.

כאיש ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריקטורה הראשונה של בנג'מין פרנקלין: "הצטרף או מות"
פרוטומה בידי הפסל הצרפתי, ז'ן אנטואן אודון

כבר ב-1727 הקים מועדון לאנשים מבוססים שעסקו בדיונים בנושאי ציבור וחברה. מועדון זה נחשב לאבי מועדוני הרוטרי. הוא יזם הקמת מוסדות ציבוריים שהיוו בסיס למה שהוכר אחר כך כספריה הציבורית, המשטרה ומכבי האש. ב-1744 ייסד את החברה הפילוסופית האמריקאית. הקים את האקדמיה של פילדלפיה, שממנה התפתחה אוניברסיטת פנסילבניה. בשנים 1737-1753 כיהן כמנהל הדואר בפנסילבניה, ובפרישתו מהתפקיד מונה למנהל שירותי הדואר לכל המושבות האנגליות בצפון מזרח ארצות הברית.

פעילותו הפוליטית החלה ב-1736, כאשר מונה לפקיד אסיפת הנבחרים של פנסילבניה. ב-1751 נבחר לאספה כנציג. פרנקלין החל לצבור השפעה בקרב המושבות האנגליות כאשר פעל לאחד אותן על בסיס פדרלי (תוכנית שהתקבלה על ידי קונגרס שהתכנס באולבני ב-1754, אך נדחתה על ידי המושבות עצמן), דבר שהיה מסוכן, משום שאנגליה ראתה זאת כשלב בדרך להתנתקות ממנה ולהשגת עצמאות מדינית, והייתה עלולה להגביל בתגובה את האוטונומיה של המושבות.

בשנות החמישים והשישים של המאה ה-18, ניסה פרנקלין למנוע את הקרע בין המושבות לבין אנגליה, אך בסופו של דבר הכיר בכך שהקרע הוא בלתי נמנע. הוא שב לפילדלפיה ב-1775, ונתמנה כציר לקונגרס הקונטיננטלי השני, שבו נבחר לכהן כיו"ר הוועדה להשגת תמיכת חוץ למאבק האמריקני. הוא תרם רבות לניסוח הצהרת העצמאות, ואף היה בין החותמים עליה. בספטמבר 1776, עם ההכרזה על העצמאות, נשלח כשגריר ארצות הברית לצרפת, על מנת להשיג חוזה לשיתוף פעולה בתחומים השונים. פעילותו בצרפת הועילה רבות לארצות הברית בתחילת דרכה. לאחר תשע שנים סיים את תפקידו, ובגיל 79 סייע בניסוח החוקה האמריקנית, ואף עמד בראש האגודה לביטול העבדות (הוא היה בין הבודדים בזמנו שלא החזיקו בעבדים). פרנקלין אף השתתף בצוות שניהל שיחות להשגת הסכם השלום עם אנגליה, לאחר הניצחון של הברית במלחמת העצמאות.

קברו של פרנקלין בפילדלפיה

אמונה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקלין הגדיר עצמו משחר ימיו כדאיסט המאמין באל בורא שאינו מתערב בעולם, ומניח לברואיו לגלות את האמת דרך מחקר מדעי ושכלתני. פרנקלין האמין בקיומה של נשמה, ואף אמר שאינו שולל את תחיית המתים או גלגול נשמות. במכתב שכתב כחודש לפני מותו הוא נזהר מלחוות דעה על אלוהותו של ישו הנוצרי, והזכיר שבקרוב הוא יוכל לבדוק עימו נקודה זו באופן בלתי אמצעי.

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוקנו של פרנקלין, מעשה ידי צייר הדיוקנאות דיוויד מרטין. הדיוקן צויר בשנת 1767 ומוצג כיום בבית הלבן.

פרנקלין היה במותו האמריקני הידוע השני בעולם, אחרי ג'ורג' וושינגטון. למרות היותו פוריטני, הוא פיתח רעיונות מהפכניים ואף נלחם למענם. מורשתו הכתובה היא עצומה, ומספר המסות שהותיר אחריו, בנושאים אקטואליים ופילוסופיים כאחד, היה רב מאוד: כתביו יצאו לאור ב-40 כרכים.

דיוקנו של פרנקלין מופיע על שטרות של 100 דולר.

דמותו של פרנקלין על שטר 100$

בשנת תר"ה הדפיס רבי ישראל סלנטר ספר לתיקון המדות שחובר על ידי מנדל לפין [מסָטָנוב] ונקרא בשם "חשבון הנפש", שהסתמך על המתודה המוסרית של בנג'מין פרנקלין, כמו שלש-עשרה המידות שבנפש ועוד‏[1]. ספר זה שימש גם כספר לימוד והדרכה בישיבות המוסריות בליטא, ונדפס שם בפעם האחרונה על ידי הסתדרות תלמידי סלבודקה בשנת תרצ"ז.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "תנועת המוסר", כרך ראשון, עמ' רפא-רפב ובהערות י"ב וט"ו שם.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנג'מין פרנקלין: האוטוביוגרפיה, תרגמה מאנגלית והוסיפה הערות: רעיה ג'קסון, הקדמה: ערן שלו, הוצאת נהר ספרים, תשע"א 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


חותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית
ג'ון אדמס · סמואל אדמס · ויליאם אלרי · ג'וזייה ברטלט · קרטר ברקסטון · באטן גווינט · תומאס ג'פרסון · אלברידג' גרי · ג'ון הארט · בנג'מין האריסון · ליימן הול · סטפן הופקינס · פרנסיס הופקינסון · ויליאם הופר · תומאס היוורד הבן · סמואל הנטיגטון · ג'ון הנקוק · ג'ורג' וולטון · אוליבר וולקוט · ויליאם ויליאמס · ג'יימס וילסון · ויליאם ויפל · ג'ורג' וית' · ג'ון וית'רספון · ג'ורג' טיילור · ג'וזף יוז · פרנסיס לואיס · פרנסיס לי · ריצ'רד הנרי לי · פיליפ ליווינגסטון · תומאס לינץ' · ג'ון מורטון · לואיס מוריס · רוברט מוריס · ארתור מידלטון · תומאס מקין · תומאס נלסון הבן · תומאס סטון · ריצ'רד סטוקטון · ג'יימס סמית' · ויליאם פאקה · רוברט פיין · ויליאם פלויד · ג'ון פן · בנג'מין פרנקלין · סמואל צ'ייס · צ'ארלס קארול · אברהם קלארק · ג'ורג' קליימר · אדוארד ראטלדג' · בנג'מין ראש · סיזר רודני · ג'ורג' רוס · ג'ורג' ריד · רוג'ר שרמן · מתיו תורנטון הכרזת העצמאות של ארצות הברית