בנה ביתך

וילות בשכונת רמת שרת בירושלים. חלק זה של השכונה נבנה בשיטת בנה ביתך

קטע משכונת גבעת המבתר בירושלים, מבט מצפון. השכונה נבנתה בשיטת בנה ביתך ולכן כל בניין בשתמונה נראה שונה לחלוטין מסובביו.

בנה ביתך היא מדיניות ממשלתית בישראל שבבסיסה עידוד הקצאת קרקעות לבנייה של בתים פרטיים צמודי-קרקע, בדרך כלל בשכונות "בנה ביתך" ייעודיות. שיטת "בנה ביתך" מאפשרת בעלות על שטח גינה גדול יחסית, עיצוב בטעם אישי והתאמה פונקציונלית למשפחה כולל אפשרות להתאמה בשלבים.

רקע

בערים שבארץ ישראל בימי המנדט הבריטי, מרבית הבניה היהודית הייתה בניה של בתים משותפים ואילו הבניה הערבית הייתה בעיקרה בניה עצמית. במדינת ישראל הצעירה, הבניה העצמית בערים הלכה והתמעטה. לפני סוף שנות השבעים נבנו מספר שכונות כאלה, כגון גבעת המבתר שבירושלים, אך הן היו יוצאות דופן.

לקראת סוף שנות השבעים חלה ירידה ניכרת במספר התחלות הבנייה בישראל. היו לכך מספר גורמים, בהם תחושת דכדוך בציבור כתוצאה ממלחמת יום כיפור, משבר האנרגיה, עצירה זמנית של זרם העלייה, ירידה בשיעור הילודה בקרב חילונים מבוססים ומשבר האינפלציה שגרם לחוסר יציבות שאפיין את המשק הישראלי באותה עת.

בד בבד השתנתה תמונת קבלנות הבנייה בישראל. קרנן של חברות השיכון והבנייה של ההסתדרות ירדה לטובת חברות פרטיות, הן בשל סיבות מבניות פנימיות והן בשל שינוי הדגשים לאחר המהפך הכלכלי של 1977, דבר שהוביל לעצירה בבנייה הציבורית למגורים. במקביל חלה באותן שנים עלייה ברמת החיים, גידול במעמד הבינוני, חיזוק השאיפה והלגיטימציה לערכים כגון אינדיבידואליות, ערך אסתטי בתחום המגורים ואיכות חיים. בנוסף, הממשלה קיבלה על עצמה להעלות את קרנן של עיירות הפיתוח, מניעת הגירת אוכלוסייה חזקה מהן ומשיכת אוכלוסייה מבוססת אליהן.

פרויקט "בנה ביתך"

הפרויקט בראשיתו התרכז בשכונות חדשות בעיירות פיתוח. מטרת הפרויקט הוגדרה בשלושה מישורים: מניעת עזיבת אוכלוסייה חזקה מעיירות פיתוח, משיכת אוכלוסייה חזקה ומבוססת אליהן ועידוד הפרטת הבנייה בארץ. הביצוע כלל הקצאת מגרשים זולים לבנייה פרטית, על ידי קבלן בניין פרטי ולפי תוכנית אישית של המשתכן. אחוז מסוים מן המגרשים הוקצה לתושבי היישוב או שהוגדרה להם עדיפות ברכישת מגרשים ובקבלת מענקים והלוואות.

שכונת "בנה ביתך" הראשונה הוקמה על ידי מאיר שטרית, ראש עיריית יבנה בסוף שנות השבעים, ההצלחה הפכה את יבנה מעיירה מנומנמת לעיר נחשקת. חלק מהמגרשים נרכשו על ידי טייסים מבסיס סמוך והקנו תחושה של יוקרה. השילוב בין מחיר נמוך לבין האפשרות לניעות חברתית ובעלות על וילה קסם לרבים.

התפתחות הדגם

בשכונות הראשונות שנבנו שכרו המשתכנים קבלני משנה ואדריכלים ועיצבו את הבית כאוות נפשם, ללא ידע והיכרות עם דגמים, חומרי בנייה ומסורות. כתוצאה מכך צמחו מבנים בעלי עיצוב-יתר, מצועצעים ושונים מאוד זה מזה, דבר שהקנה תחושה של "קקפוניה" ואקלקטיות.

מאוחר יותר איפשרו הקבלנים לרוכשים לבחור מתוך מספר מצומצם של דגמי-מעטפת (אשר עיצוב הפנים בתוכן ניתן לשינוי באמצעות קירות בנויים או קירות גבס) שיצרו תמונה סטנדרטית יותר לשכונה. במידה רבה התקרבו שכונות "בנה ביתך" לפרוור המעמד הבינוני האמריקאי המוכר לישראלים מסדרות הטלוויזיה והסרטים האמריקאים.

השפעות על הבנייה והתרבות

כתוצאה משכונות "בנה ביתך" הוקמו שכונות בתים צמודי קרקע, כאשר קבלנים רכשו את כל שטח הקרקע שהוקצה לבנייה ובנו עליו שכונה שלמה של קוטג'ים (טור של וילות, בעלות קיר משותף בין זוג "דו-משפחתי" ועד שמונה, ב"אינגליש קוטג'" למשל בעתלית) כאשר לכל בית כניסה נפרדת ושטח גינה.

הבנייה של צמודי קרקע, בין בשיטת "בנה ביתך" ובין בשכונות המושפעות מסגנון זה, פשטה בכל רחבי הארץ, בפרוורי תל אביב (רמת השרון, רעננה, כפר סבא וכו'), במושבים ובמושבות ב"הרחבות" בקיבוצים, בערי הפיתוח, ביישובים הקהילתיים בתוך הקו הירוק ומעבר לו ואף בכפרים הערביים ודרוזים. בית ה"בנה ביתך" הפך לדגם היסוד של הבית הפרוורי הישראלי החל מאמצע שנות השמונים. שכונות "בנה ביתך" רבות הוקמו עבור אנשי צבא קבע ואף יישוב שלם (רעות) שכולו שכונות כאלה.

סוציולוגים רואים ב"בנה ביתך" פרויקט שקידם את ה"פופולריזציה של המותרות", בית פרטי מוקף גינה איננו עוד סממן של אליטה ותיקה ושל מעמד זעיר של מיליונרים אלא סממן של הצלחה קפיטליסטית של מעמד בינוני המודדת את איכות החיים במדדים של רמת חיים, ראווה והישגים חומריים נראים-לעין. ההשקעה המרכזית היא בבניית תדמית ולא בהשקעה לצורך נוחיות אישית.

שכונות "בנה ביתך" העלו את קרנן של העיירות אך נותרו מבודדות וזרות. השכונה הפכה למובלעת המספקת את צרכיה ולא לחלק ממרקם עירוני חי. חלק מהשכונות מנותקות פיזית מהעיר או העיירה הוותיקה על ידי כבישים רחבים, קניונים או שטחים חקלאיים, דבר שלא מאפשר הגעה רגלית למרכז העיר הוותיק. כתוצאה מכך נוצרה זהות שכונתית "סטרילית". רבים מהמשתכנים היו בני אותה שכבת-גיל והשכונות "הזדקנו" בתוך עשרים שנה מבלי תחלופת אוכלוסייה טבעית הקיימת בעיר (כיוון שצעירים לא מבקשים לחיות בשכונה "זקנה").

לקריאה נוספת

• עוז אלמוג, פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית, אוניברסיטת חיפה/כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2004.
• יוסי מלמן, הישראלים החדשים - מבט אישי על חברה בשינוי, שוקן, 1993
• משה רביד, הרהורים אדריכלים על נושא 'בנה ביתך", "בבניה" 52, אפריל 1986
• מיכאל קון, סגנון ישראלי באדריכלות?, "מבנים" 45, 1986, 58
• נתי רותם, בית ישראלי, גיבוב דימויים, חלומות ומיתוסים, "בית" 25, 1986
• ציונה שמשי, הלוק והטרנד - בתים או אדריכלות של קופירייטרים, "אדריכלות ישראלית" 42, אוגוסט 2000
• אסתר זנדברג, כל ברוש לימוני הוא מלך, הארץ, מוסף יום העצמאות, 20.4.1999

קישורים חיצוניים

• בתים צמודי קרקע בישראל, באתר "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית"