בנו קורייזה
בַּנוּ קורייזה (بني قريظة; بنو قريظة, Banu Qurayza, תעתיק מדויק: בנו קריט'ה) [1] (השבט נקרא גם קריט'ה) היה שבט יהודי של כהנים שחיו בצפון חצי האי ערב עד המאה השביעית, בנווה המדבר ית'ריב (לימים, העיר אל-מדינה).
על פי המסורת, יהודים הגיעו לחג'אז אחרי מלחמות היהודים עם הרומאים (המרד הגדול). הם הביאו את החקלאות לאזור, שהעניק להם יתרון מובהק בתרבות, בכלכלה ובפוליטיקה המקומית. במאה החמישית לספירה הגיעו לאזור מתימן שני שבטים אחרים - בנו אוס (بنو أوس, Banu Aws)[2] ובנו חזרג' (بنو الخزرج, Banu Khazraj) - ותפסו מקום דומיננטי באזור. בעת ששני שבטים אלה הסתכסכו בינם לבין עצמם, היהודים באזור נקטו בשני הצדדים ובנו קורייזה עזרו לשבט האווס.
בשנת 622 הגיע לית'ריב ממכה הנביא מוחמד, וארגן ברית בין הצדדים הנצים. אחר כך גבר המתח בין האוכלוסייה המוסלמית הפורחת לבין האוכלוסייה היהודית. בשנת 627 שבטו של מוחמד, קורייש, הקימו מצור נגד העיר יחד עם בעלי בריתם, בקרב שנקרא "קרב השוחה" (غزوة الخندق, The Battle of the Trench). בני שבט בנו קורייזה קיימו משא ומתן עם מקימי המצור, אבל ללא תועלת, ובסופו של דבר הם נאלצו להיכנע למוסלמים. המוסלמים, תחת פיקודו של מוחמד, הרגו כמעט כל הגברים בעריפה, מלבד כמה מן הגברים, שהתאסלמו. הנשים והילדים של השבט נשבו, אולצו להתאסלם ונמכרו לעבדות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- "חיי מוחמד" (תרגום ועיבוד של ה"סירה אלנבויה מאת המחבר הערבי הקלאסי אבן-האשם), יוסף יואל ריבלין, 2007
[עריכה] קישורים חיצוניים
- משה גיל, בני החזיר ובני הקוף, באתר הארץ, 9 במאי 2011
