בנייה בלבנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיר לבנים המחוזק עם מלט
סתתי אבן בתחריט מ-1568

בנייה בלבנים היא שיטת הבנייה המסורתית והנפוצה ביותר. הבנייה בלבני אבן או אדמה התפתחה כבר במסופוטמיה ומצרים העתיקות והשימוש בשיטה זו קיים בפועל עד היום. ממחציתה השנייה של המאה ה-19 החלה הבנייה במדינות המערב לעבור בהדרגה לבנייה מלבני בטון ולבני סיליקט המשולבת באלמנטים יצוקים של בטון ופלדה (בעיקר קורות ותקרות). הבנייה בלבנים השתכללה לאורך ההיסטוריה במקביל לסגנונות האדריכלות אשר הייתה תמיד קשורה לטכנולוגיית הבנייה הקיימת.

הלבנה, היא היחידה הבסיסית אשר משמשת לבניה, היא גוש קשיח אחד אשר יכולה להיות עשויה מאבן, שיש, חומר, סיליקט או בטון. יחידה בסיסית זו נועדה לעמוד במאמצי לחיצה של המסה העצמית שלהם או של התקרות והקומות שמעליהם. במקומות בהם נדרש מִפתח היוצר מאמצי כפיפה נעשה שימוש בעבר בגושי אבן גדולים או בשילוב של קרשי עץ בין הלבנים וכיום בחגורות בטון או בקורות. שיטת הבנייה הנפוצה ביותר לבניית קירויים מלבנים מאז התקופה הרומית היא הקשת. קשת הלבנים מסוגלת ליצור מפתחים בעזרת לבנים בודדות הנשענות אחת על השנייה ומעבירות את מאמצי הלחיצה אל צידי הקשת. כל סוגי הקמרונות הקיימים הם שכלולים של שיטת בנייה זו ואיפשרו עם השנים קירויים מסוגים שונים ובעלי אופי אדריכלי שונה.

טכנולוגיית הבנייה בלבנים הגיעה לשיאה כבר בסוף ימי הביניים עם האדריכלות הגותית. הבנייה הגותית יצרה מבנים מפוארים בעלי צורות מורכבות אשר בבסיסם הם בסך הכול מבני לבנים. היכולת ליצור מלבני אבן או מלבנים שרופות מבנים אשר נראים כאילו עשויים בתחרה היא אחד המאפיינים הייחודיים של האדריכלות הגותית של ימי הביניים.

סידור לבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידורי לבנים שונים
בית מלבני טיט בקירגיזסטן
בנאי בעבודה

בבנייה של קירות מלבנים קיימות מאות שיטות שונות לארגון הלבנים כדי להשיג קיר יציב ובעל תכונות בידוד תרמי ואקוסטי. אופן סידור הלבנים אף יוצר מראה שונה בחזית המבנה שלה גם ערך אסתטי. לרוב, מסודרות הלבנים המלבניות בתוך נפח הקיר ובכיוון הניצב לו לסירוגין. באופן כזה הקיר חזק יותר ומתפקד כיחידה מקשית אחת כנגד המאמצים הפועלים עליו. הדבקת הלבנים זו לזו על ידי מלט מאפשרת בניית קירות דקים מבלי לאבד יציבות. שורה אפקית אחת של לבנים נקראת "נדבך", מונח המשמש גם לחיפוי אבן.

כאשר בונים מלבנים בגדלים סטנדרטיים, אורך הלבנה הוא לרוב כפליים מרוחבה בתוספת המלט - כסנטימטר אחד. באופן זה ניתן להניח שורת לבנים בכיוון האורכי ומעליה שורה בכיוון הרוחבי ולשמור על משטח הקיר החיצוני שטוח. גם לבנים המסודרות לאורך הקיר בשתי שורות מקבילות מונחות בהסטה אחת יחסית לשנייה כדי לשפר את חוזק הקיר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]