בניין אביחיל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית חולים לשעבר, בניין משרדים  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1863 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1863 |
| אדריכל |
מרטין איוואנוביץ' אפינגר |
| מידות | |
| קומות |
3 |
| קואורדינטות | 31°46′49″N 35°13′24″E / 31.780405°N 35.223337°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בניין אביחיל | |
  | |
בניין אביחיל הוא מבנה המהווה חלק מקריית עיריית ירושלים. המבנה נמצא בכיכר ספרא 13, בסמוך לרחבת הדקלים שבכיכר, ולמול בניין בנק לאומי.
בית החולים הרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבנה נבנה בשנת 1863 כבית חולים עבור הצליינים הרוסים אשר עלו לרגל לארץ. המבנה, שנקרא אז "בית החולים הרוסי" תוכנן על ידי האדריכל מרטין איוואנוביץ' אפינגר והיה חלק ממבני מגרש הרוסים. בבית החולים היו 54 מיטות אשפוז, והיה זה בית החולים הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה.
בית החולים סיפק אוהל מרפאה אשר ליווה את הצליינים הרוסים במסעותיהם ברחבי הארץ, בדרכם לאתרים נוצריים שונים.
עם תחילת המנדט הבריטי נמסר בית החולים לצלב האדום האמריקני, שטיפל באוכלוסייה האזרחית. מאוחר יותר הפך לבית חולים צבאי, ובהמשך, עם הקמת הבריטים בתי חולים ממשלתיים ברחבי הארץ, הפך אף הוא לבית חולים הממשלתי של ירושלים, ונודע בשמו באותה העת כ"בית החולים הממשלתי".[1] אחד השוהים המפורסמים בבית החולים היה הארכאולוג פלינדרס פיטרי. באוקטובר 1940 אושפז פיטרי בבית החולים בעקבות התקף קשה של מלריה. הוא החלים, אבל נשאר חלש והושאר להשגחה רפואית עד פטירתו ביולי 1942.
לאחר מלחמת העצמאות הפך לבית חולים של צה"ל, וניתן לו השם ל"אביחיל". כמו כן הבניין שימש את מעבדות בית החולים הדסה.
קריית עיריית ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קריית עיריית ירושלים
במסגרת התוכניות להקמת קריית עיריית ירושלים הוצעו מספר תוכניות להרוס את המבנה. לבסוף הוחלט לשמר את המבנה בשל ייחודו הארכיטקטוני וחשיבותו ההיסטורית, והוחלט להרוס רק את האגף האחורי של המבנה (הפונה לרחוב יפו) ולבנות בניין משרדים בן שש קומות שתוכנן על ידי האדריכלים פטר בוגוד ויוניס פיגרדו.
עם הקמת קריית העירייה, ושיפוץ הבניין, התנגדו עובדי העירייה לעבוד במבנה בטענה שהמבנה רדוף רוחות רפאים וכי המבנה מקולל.[2]
תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין אביחיל הוא בניין מלבני מוארך בן שלוש קומות. בכל קומה מצוי מסדרון מרכזי וחדרים משני צדדיו. חזיתו הדרומית של המבנה פונה לכיכר ספרא. חזיתו המזרחית, המהווה את הכניסה הראשית למבנה (ופונה כיום לבניין מועצת עיריית ירושלים) מעוטרת בסגנון בארוק, כאשר בראש הגמלון של המבנה מצוי סמל החברה הארצישראלית האורתודוקסית הקיסרית. סביב הסמל מצויה ברוסית הכתובת מדברי הנביא ישעיהו:
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט
וכן במרכז הסמל מצויות האותיות היווניות: Α ו-ω המסמלות את ישו על פסוק מחזון יוחנן א', 8 מהברית החדשה בו אומר ישו: "אני הראשית והאחרית".
| קריית העירייה של ירושלים - מבט מכיוון דרום לצפון | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| כיכרות: | ||||||||
| מבנים היסטוריים: | ||||||||
|
בניין עיריית ירושלים ההיסטורי | בית ברגהיים | ||||||||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד קרויאנקר, רחוב יפו ירושלים, ביוגרפיה של רחוב - סיפורה של עיר - הוצאת כתר, 2005.
- דוד קרויאנקר, סיפור קריית העירייה, ירושלים, הוצאת אריאל, 1993.
- איל מרון, ירושלים וכל נתיבותיה, יד בן צבי, ירושלים, 1996
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ניסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1799–1948 הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998 עמודים 117-115
- ^ עמרי מניב, תבוא קללה על המקום: המקומות המקוללים של ירושלים, באתר nrg, 3 באוקטובר 2010
