בניין אקוויטבל

בניין אקוויטבל
Equitable Building
בניין אקוויטבל ניו יורק (2010)
בניין אקוויטבל ניו יורק (2010)
מידע כללי
סוג גורד שחקים, בניין משרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש משרדים
כתובת רחוב ברודוויי 120, מנהטן, ניו יורק
מיקום מנהטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים לארי סילברסטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל Equitable Holdings עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19131915 (כשנתיים)
תאריך פתיחה רשמי 1915 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה טרקוטה, לבנה, גרניט, Yule marble עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל ארנסט רוברט גרהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 164 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 36 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°42′30″N 74°00′40″W / 40.70833°N 74.01111°W / 40.70833; -74.01111
(למפת ניו יורק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בניין אקוויטבלאנגלית: Equitable Building) הוא גורד שחקים הממוקם ברחוב ברודוויי 120, ברובע הפיננסי של מנהטן בעיר ניו יורק. הבניין מתנשא לגובה של 164 מטרים והוא בעל 40 קומות.[1] הצל שהטיל הבניין על סביבתו היה מהגורמים להנהגת הגבלות על בנייה. הבניין הוכרז אתר היסטורי לאומי בשנת 1978[2][3] ועירוני משנת 1996. הבניין שוחזר בין השנים 19831990 על ידי Ehrenkrantz, Eckstut & Whitelaw.[4][5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור בניין אקוויטבל על גלויה שתוארכה לפני שנת 1919

על המגרש עליו הוקם בניין אקוויטבל עמד בניין אקוויטבל לייף הישן, שנשרף כליל בינואר 1912. במקומו הוחלט לבנות בניין מטה משרדים חדש. הקמת הבניין בוצעה בידי חברת תומפסון סטרס של לואיס הורביץ.[6] הבניין היה אמור להיות גבוה ב-4 קומות מזה הנוכחי אך הונמך ל-40 קומות בעצת מהנדס הבניין, צ'ארלס נוקס (Charles Knox), בטענה שגובה זה אופטימלי עבור המעליות שתוכננו בו. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ארנסט רוברט גרהאם (Ernest Robert Graham)[4] יחד עם האדריכל-יועץ פיירס אנדרסון (Peirce Anderson). בנייתו החלה בשנת 1913 ועם סיום בנייתו בשנת 1915 היה לבניין המשרדים הגדול בעולם בשטחו.[5]

הבניין עורר מחלוקת עקב הצל שהטיל על הרחובות והמבנים סביבו. מחלוקת זו תרמה לפיתוח ואימוץ ההגבלות על הבנייה המודרנית האנכית בתוכנית הבניין של העיר ניו יורק. למרות היותו נמוך מהבניינים הנמצאים סביבו כיום, הוא עדיין שומר על זהותו הייחודית. מתנגדיו של הבניין טענו שנפחו חסר תקדים מטיל צל בשטח של 28,000 מ"ר על הרחובות שמסביבו. צלו הוטל באופן קבוע עד הקומה ה-27 של בניין סינגר, עד הקומה ה-24 של בניין סיטי אינווסטינג ושלושה בניינים נוספים סביבו, שהיו בעלי פחות מ-21 קומות, נחסמו לחלוטין מאור השמש.[7] רבים מתושבי העיר ניו יורק טענו כי המשך בניית מבנים מסוג זה יהפכו את מנהטן למבוך של רחובות חשוכים ולא מזמינים. בתגובה לכך, יזמה העירייה את מהפכת תוכנית בניין עיר של שנת 1916, שהגבילה את גובהם של גורדי השחקים ודרשה את הקטנת שטח הקומות מגובה מסוים. תוכנית זו אפשרה חדירה של אור השמש עד מפלס רחובות העיר. כתוצאה מההגבלות החדשות, הבניין נשאר כבניין המשרדים הגדול ביותר בעולם בשטחו, עד לבנייתו של מארט הסחורה של שיקגו בשנת 1930. המאמץ להטיל הגבלות על שימוש בקרקע בעיר ניו יורק הוביל לחקיקת ה-The Standard State Zoning Enabling Act, חוק מפתח בהיסטוריית התכנון העירוני. חוק זה הוחל על כל מדינת ניו יורק ואף הוחל בכל מדינות ארצות הברית ללא כל שינוי מהמקור.

אכלוס הבניין החל ב-1 במאי 1915. חברת ביטוח Equitable שעל שמה נקרא המבנה שכרה כ-10% משטח המשרדים בבניין. חברות נוספות היו ג'נרל אלקטריק, הבנק בפדרלי של ניו יורק, דופונט, Goodyear Tire and Rubber Company, ברקליס ועוד.

במרץ 1942 פגע פגז בקוטר 7 אינץ' בקומה ה-37 בבניין וגרם לנזק ברכוש אך לא בנפש. הפגז היה אחד משמונה פגזים שנורו בשוגג מסוללת נ"מ שהוצבה בסמוך לאיסט ריבר. שבעת הפגזים האחרים נפלו בנהר מבלי לגרום לנזק כלשהו.[8]

בשנת 1980 רכש לארי סילברסטיין, איש עסקים ונדל"ן יהודי אמריקאי, את הבניין ושיפץ אותו בעלות כוללת של 30 מיליון דולר אמריקאי.[9]

בשנת 2017 נעשה שיפוץ נוסף של הבניין שהסתיים ביולי 2017. בין השוכרים של שטחי המשרדים בבניין בשנת 2020 נמנים מחלקת תכנון העיר, הוצאת לאור סנט מרטן, חברת אדריכלים Beyer Blinder Belle ועוד.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין, שגובהו 164 מטרים, עוצב בסגנון נאו-קלאסיציזם ושטחו הכולל הוא 176,000 מ"ר. הבניין עולה כמו מגדל אחד ומתפצל לשני מגדלים נפרדים זהים העומדים זה לצד זה ומחוברים על ידי אגף אחד לכל גובה הבניין. עקב כך, במבט על הוא נראה בצורת האות "H". הבניין כולל 63 מעליות ו-2300 משרדים.[6]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בניין אקוויטבל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בניין אקוויטבל באתר Emporis
  2. ^ "Equitable Building". National Historic Landmark summary listing. National Park Service. 2007-09-12.
  3. ^ "National Register of Historic Places Inventory-Nomination". National Park Service. January 1977.
  4. ^ 1 2 White, Norval & Willensky, Elliot with Leadon, Fran (2010). AIA Guide to New York City (5th ed.). New York: Oxford University Press. ISBN 9780195383867., p.39
  5. ^ 1 2 New York City Landmarks Preservation Commission; Postal, Matthew A. (ed. and text); Dolkart, Andrew S. (text). (2009) Guide to New York City Landmarks (4th ed.) New York:John Wiley and Sons. ISBN 978-0-470-28963-1, p.13
  6. ^ 1 2 לואיס הורביץ - הבונה הגדול, דואר היום, 8 באוגוסט 1923
  7. ^ "Shadows Cast by Skyscrapers", Building Management, November 1918, page 38
  8. ^ Taking Questions; War Historian, On the Home Front, Battleships and bombs, by the New York Times, 3 October 2010
  9. ^ Kennedy, Shawn G. (1986-05-07). "Abrams's New Office Downtown". New York Times.