בניין פלאטאיירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין פלאטאיירון

בניין פלאטאיירון (אנגלית: Flatiron Building) או בשמו הרשמי בניין פולר, הוא אחד מגורדי השחקים המפורסמים ביותר בעיר ניו יורק. הבניין תוכנן על ידי האדריכל דניאל ברנהם.

הבניין הינו בן 22 קומות ומתנשא לגובה של 87 מטר. על אף פרסומו, מעולם לא נשא בתואר הבניין הגבוה בעולם. בנייתו הושלמה ב-1902 והוא ממוקם על רחוב 23 בהצטלבות השדרה החמישית וברודוויי, בסמוך לכיכר מדיסון.

הכינוי "פלאטאיירון" דבק בבניין בגלל דמיונו למגהצים של אותה תקופה. צורתו המיוחדת גרמה לחשש שהוא עלול לקרוס בכל רגע, ובנוסף גרמה גם לאפקט "מנהרת רוח" ברחובות הצמודים לו. מסופר כי בתחילת המאה ה-20 חיכו באזור הבניין גברים לפרצי רוח שירימו את שולי שמלתן של נשים עוברות, על מנת להציץ בקרסוליהן, מחזה נדיר באותה התקופה.[1] הבניין הוא בעל מעמד מבנה היסטורי לאומי, ובשנת 2005 עבר שיפוצים נרחבים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Douglas, George H. (2004). Skyscrapers: A Social History of the Very Tall Building in America. McFarland and Co.. ISBN 0-7864-2030-8.  p. 39 "The intersection in front of the [Flatiron Building] was always a congested spot, and a windy one, too, and in the old days the corner was a famous spot for young lads to watch women's skirts being whipped around. So famous was the spot, in fact, that policemen would occasionally have to shoo away these perpetual watches, and the expression 'Twenty-three Skidoo' was said to have been born on this windswept corner."