בנימין אוראל
 |
בנימין אוראל (1889 – 3 בדצמבר 1968) היה אמן, צייר, פסל ואדריכל ישראלי, שתיכנן בין השאר את תחנת החשמל בנהריים.
נולד בשם בנימין פייבלזון בשנת 1889 למשפחה דתית בעיירה פלונגיאן (Plungian) במחוז טלז שבפלך קובנה של האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי, כיום בליטא), שם שימש אביו כרב העיירה. בעקבות נטיותיו היצירתיות, נשלח על ידי הוריו בשנת 1907 ללמוד בישיבה בארץ ישראל, אך הוא בחר לפרוש מלימודי הקודש ולפנות לבית הספר לאמנות "בצלאל". בבצלאל למד בין השנים 1908–1914 במגמת ציור ופיסול, ולאחר מכן הצטרף כחבר בסגל המורים.
בדומה לאדריכלים רבים באותה העת, היות שלא נמצא היה בית ספר לאדריכלות בארץ ישראל וכן לא היה ברשותו תקציב ללימודים אקדמיים בחו"ל, פנה לעבוד כשרטט במשרדי אדריכלים בפריז ובברלין.
עם שובו ארצה חבר למהנדס האזרחי יחזקאל זוהר להקמת שותפות במשרד תכנון אשר הוקם בחיפה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20. המשרד פעל בשנים 1926–1942, ובמהלכן תכנן עשרות בניינים. עיקר פעילותו הייתה בחיפה, אולם מגוון הפרויקטים בוצעו ברחבי ארץ ישראל המנדטורית, מנהריה ועד רחובות. בין היתר השתתף בתכנון תחנת כח נהריים של חברת החשמל.
בשנת 2008 יצאה לאור המונוגרפיה "בנימין אוראל: אדריכל ללא דיפלומה", מאת בנו ונכדו אלוף ודרור אור-אל, המסכמת את פועלו של אוראל. במקביל הועלה אתר אינטרנט הסוקר את עבודותיו המרכזיות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר המסכם את פעילותו האדריכלית
- סקירה אדריכלית על "בית הצופה" בתכנונו של אוראל באתר "חלון אחורי", 5/2010.
