בנימין כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנימין כהנא
BenyaminKahane.JPG
נולד 1911, יפו, ארץ ישראל
נהרג 30 באוקטובר 1956, סיני
השתייכות Irgun.svg אצ"ל
IDF new.png צבא הגנה לישראל
דרגה רב סרן (אוויר) רב סרן
תפקידים צבאיים

טייס

מלחמות וקרבות

מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש

עיטורים

עיטור העוז  עיטור העוז
אות האצ"ל  אות האצ"ל
עיטור לוחמי המדינה  עיטור לוחמי המדינה

בנימין כהנא (6 במרץ 191130 באוקטובר 1956, כ"ה בחשוון תשי"ז), מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל, לוחם אצ"ל, מראשוני הטייסים בחיל האוויר הישראלי. נהרג בקרב כטייס פייפר במבצע סיני. לאחר מותו הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל, אשר הומר באפריל 1973 לעיטור העוז.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של בנימין כהנא, מרים בלקינד, נולדה בשנת 1874 בבלארוס והובאה לארץ ישראל בידי בן-דודה, ישראל בלקינד, מנהיג תנועת ביל"ו, בשנת 1893. בני-דוד נוספים (אחותו של ישראל בלקינד ואחיו) הם פאני בלקינד, אמו של אבשלום פיינברג, ושמשון בלקינד, אביו של נעמן בלקינד.

אביו של בנימין, אפרים-שמואל כהנא, נולד בשנת 1874 ברומניה. בילדותו עקרה משפחתו לווינה שבאוסטריה, שם התחנך. בגיל 18, החליט לעלות בגפו לארץ-ישראל. בסופו של מסע ארוך (דרך הודו), הוא ירד בחוף פורט סעיד. את דרכו לארץ-ישראל הוא עשה ברגל, דרך צפון חצי האי סיני. בשנים שלאחר-מכן היה פועל חקלאי ושומר, הקים משק חקלאי בסג'רה (1904), עבר עם משפחתו ליפו והקים קו דיליז'נסים (כרכרות) יומי מיפו לזכרון יעקב ומיפו לירושלים. בתקופת פעילותה של מחתרת ניל"י הוא סייע לחברי הארגון. בשל היכרותו עם חצי האי סיני והדרכים בארץ ישראל, הוא נבחר בידי אבשלום פיינברג ללוות אותו במסעו הראשון אל קווי הבריטים דרך צפון סיני בחודש דצמבר 1915. עקב פעילותו במסגרת ניל"י, הוא נכלא לא אחת בידי העות'מאנים, ונחקר. בחודש נובמבר 1917 נכלאו אפרים, אשתו וארבעה מחמשת ילדיו (כולל בנימין) בתחנת המשטרה הטורקית ברמלה והמתינו לשיירה שתעביר אותם לדמשק, שם עתיד היה לעמוד לדין צבאי, בדומה לפעילים אחרים בניל"י. העיר נכבשה בידי פרשים אוסטרליים בעודם עצורים ברמלה והמשפחה שוחררה.

בנימין כהנא נולד ביפו, כאח הצעיר לשלושה אחים ואחות. כהנא למד בביה"ס למסחר בתל אביב, בבית-הספר החקלאי מקוה ישראל, בבית הספר הפוליטכני ובבית הספר הטכני "מונטיפיורי" בתל אביב. מילדותו ספג במשפחתו חינוך לאהבת המולדת ומגיל צעיר טייל ברחבי ארץ ישראל באופניים.

פעילותו בבית"ר ובאצ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפגש עם זאב ז'בוטינסקי בפריז, 1934. כהנא יושב לימינו של ז'בוטינסקי

כהנא הצטרף לבית"ר בשנת 1927, ועסק באיגרוף, בסייף ובג'יו-ג'יטסו - אולם פעילותו העיקרית הייתה בתחום הרכיבה על אופנועים. הוא השתתף בתחרויות רבות, וזכה בהישגים נאים. בידיעה שהתפרסמה בעיתונות, לאחר שזכה במקום ראשון במרוץ אופנועים בחולות ראשון-לציון בשנת 1934 הוא מוכתר כ"אחד מרוכבי האופנוע הטובים ביותר בארץ". בשנת 1934, יצאה לאירופה משלחת של רוכבי אופנוע מבין חברי בית"ר, לסבב בין הקהילות היהודיות, במטרה לקדם את העלייה לארץ ישראל. כהנא היה ממארגני המשלחת ומשתתף פעיל בה. כמו רבים מחברי בית"ר, הצטרף גם כהנא לאצ"ל עם הקמתו, השתתף בקורסים ולקח חלק בפעילות ההגנה על היישוב העברי. כרוכב אופנוע מיומן הוא השתתף בפעולות גמול שנקט הארגון בתקופת המרד הערבי הגדול[1].

לאחר הקמת חיל הנוטרים הצטרף כהנא לפעילות, ואף השתתף בקורס מפקדים בשנת 1937.

דאייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית פעילותו של כהנא בתחום התעופה הייתה במסגרת "הקלוב הארצישראלי לתעופה", שם עסק בדאייה. הוא היה מהפעילים הראשונים והמרכזיים בתחום זה במחצית השנייה של שנות השלושים במאה הקודמת, עסק בהדרכה בחוף בת-ים ובכפר ילדים, והגיע להישגים אישיים. באתר "מרחב אווירי" לתולדות התעופה בישראל‏[2] מזכיר אבינועם מיסניקוב כי "באפריל 1938, במחנה הדאייה בכפר ילדים, הגיע הטייס ב. כהנא לגובה 1250 מטר מעל נקודת הזינוק. הטיסה נעשתה בדאון "צ'ייקה"."

בשנת 1936 השתתף כהנא במחנה האימונים הראשון לדאייה, שהתקיים בגבעת-ברנר מטעם קלוב התעופה‏‏‏[3].

בנימין כהנא בדאון מעל חוף בת ים

לאחר שארגון "ההגנה" וההסתדרות הכללית פרסו את חסותם על הקלוב לתעופה נדחקו רגליו של כהנא ה"רוויזיוניסט", והוא הבין כי לא יוכל להשתלב בקלוב כטייס במטוסים ממונעים. כותב אברהם שכטרמן בעתון "חרות" מיום 4 בינואר 1957, בכתבה שכותרתה "הנשר שצנח" כך: "מועדון התעופה מתחיל לחשוב על טיסה באווירונים. בנימין מלא התלהבות. דרכו של בית"רי במוסד "כללי" אינה סוגה בשושנים. להפך. עד מהרה מתברר לו כי לא תנתן לו דריסת רגל באווירון ממש..... בנימין... מפעיל לחץ על האצ"ל והבית"ר להקים גרעין תעופה לאומי. חלום זה מתגשם".

טייס – עד הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישיון הטייס מוענק לבנימין כהנא בידי הנציב העליון, הרולד מקמייקל

ההזדמנות של כהנא הגיעה כשנפתח בשדה התעופה בלוד קורס טיס של אצ"ל, במסווה של בית ספר אזרחי לטיסה בראשותו של משה חיים כץ. טקס סיום הקורס נערך ב-21 באפריל 1939 בשדה התעופה בלוד, כלומר: זהו קורס הטייס הראשון שהסתיים בארץ-ישראל מעולם (במקביל לקורס האמור התקיים קורס טייס של ההגנה, אשר נפתח לפני הקורס של אצ"ל; ברם, הקורס של ההגנה הסתיים שלושה חודשים מאוחר יותר, ולבוגריו הוענקו רישיונות טייס רק ב-20 ביולי 1939). בטקס השתתפו מכובדים רבים, כולל הרבנים הראשיים (אך בהיעדרם של ראשי הממסד שהתנגדו לפעילות אצ"ל) - ובשיאו העניק הנציב העליון הבריטי, הרולד מקמייקל, את רישיונות הטייס לששת הבוגרים‏[4]. לבנימין כהנא הוענק רישיון טייס מס' 6. כהנא היה היחיד מבין בוגרי הקורס אשר הקפיד לחדש את הרישיון והפך מאוחר יותר לטייס בחיל האוויר.

הנהגת בית"ר, אשר העריכה כי שלטון הנאצים בגרמניה עתיד להוות איום קיומי על העם היהודי, ניסתה למנף את קיומו של הגרעין הקטן של הטייסים ולהקים כוח אווירי משמעותי. להערכתם היו באותו מועד כאלפיים טייסים יהודים ברחבי העולם, והתוכנית הייתה להקים רשת של מועדוני טייסים שבמסגרתם יתאגדו טייסים אלה ויתכוננו לפעולה. לשם כך הוקם "מועדון טייסים תל אביב" ואף נרכש מטוס RWD-15 בכספי תרומות של הקהילה היהודית בפולין. ב-20 באוגוסט 1939 יצאו שלושה טייסים (אברהם שכטרמן, בנימין כהנא ויצחק ברש) להביא את המטוס מפולין לארץ ישראל. מלחמת העולם השנייה, שפרצה מיד לאחר מכן, סיכלה את התוכנית, והשלושה חזרו בידיים ריקות. מחסור באמצעים, כמו גם התנגדות עזה של הנהגת היישוב לקיומו של מועדון טייסים "לאומי" (קרי: ימני), הביאו לסגירתו של המועדון. בניסיון לתרום למאמץ המלחמתי נגד הנאצים ביקש כהנא להתנדב כטייס לחיל האוויר המלכותי (RAF) אולם הוא נענה בשלילה. הבריטים לא היו מעוניינים בטייסים מארץ ישראל בשורותיהם.

כנפי טיסה של בוגרי הקורס של אצ"ל

המאמצים להשיג מטוס שישמש את אצ"ל עלו לבסוף יפה. בשנת 1941 נרכש במצרים מטוס צ'כי דו-מושבי מדגם זלין 12 בכספי יהודי מקומי עתיר אמצעים. כהנא נשלח למצרים והטיס את האווירון מקהיר (אל-מזה) ללוד. מחסור באמצעים לא אפשר לתחזק את המטוס ולתפעלו, והוא פורק ואוחסן במרתף בית בתל אביב. שעתו של הזלין הגיעה כאשר לאברהם שכטרמן מוצע לנהל את מפעלי האשלג בסדום בשנת 1943. שכטרמן מתנה את קבלת התפקיד בהיתר להכשיר מנחת בשטח המפעל, העברת המטוס לשם, והעסקת טייס. הנהלת החברה מתנגדת, אך נעתרת לבסוף לדרישה. כהנא נרתם להכשיר מנחת ולהקים סככה לאחסון הזלין, ומתמנה לטייסו הקבוע.

בניית ההאנגר בסדום. כהנא ראשון מימין

כותב שכטרמן:

Cquote2.svg

שדה התעופה הביא תועלת רבה בזמן השטפונות הפוקדים מדי שנה את המפעל. ומה שחשוב מכל – שדה התעופה הוא שהציל את המפעל מכניעה בעת מלחמת השחרור והשאירו בגבולות ישראל. הודות לשדה התעופה יכלה סדום לקבל עזרה וציוד ולהחזיק מעמד. הקשר היחיד עם המקום היה באוויר. עובדה זו אפשרה אחר כך לא רק להחזיק במקום, כי אם גם להרחיב את הגבולות עד מעבר לעין גדי בצפון, ואילת בדרום.

Cquote3.svg

בחיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא בקלות עלה בידי כהנא, איש אצ"ל, להתקבל כטייס לחיל האוויר. לאחר השתדלויות רבות הוא גויס ב-5 באפריל 1948, וצורף לטייסת א'. בקשותיו לעבור הסבה למטוס קרב נענו בשלילה, אולי בשל גילו (37). ב-1949 הוא סיים קורס הסבה למטוסים דו-מנועיים, וקבל כנפי טיס "רגילות" (עד אז הוא נשא כנפיים של טייסי מטוסים קלים). במחצית השנייה של 1948 צורף כהנא לגף 35 בעקרון, שם הטיס מטוסי נורסמן – בין השאר לסדום הנצורה, ובכך סגר מעגל. בינואר 1949 הוצב לטייסת המטוסים הקלים. ביוני 1950 סיים קורס הדרכה, ומונה למדריך טיסה למטוסי פייפר.

בצד הסיפוק הרב שהסבה לו הטיסה המבצעית הסדירה, הייתה תקופת השירות בחיל האוויר כרוכה בתסכולים רבים לכהנא, שהיה "עוף מוזר" בטייסת – הן בשל הרקע שלו כלוחם אצ"ל, והן בשל גילו. הדבר משתקף במכתבים שכתב לידיד-נפש שלו, צבי ("גמי") רין, גם הוא לוחם אצ"ל שבתסכולו עזב בתחילת שנות ה-50 את ישראל ופנה ללמוד בארצות הברית. ככל הידוע לא שולב כהנא במבצעים נועזים שערכה הטייסת הקלה, דוגמת "מבצע שנונית" (חילוץ לוחמי חיל הים מהחוף הסעודי ב-2 במרץ 1954 באמצעות שבעה מטוסי פייפר) או "מבצע ירקון" (פינוי סיירים מחצי האי סיני ב-12 ביוני 1954 באמצעות ששה פייפרים), וגם לא קודם מעבר לדרגת סרן.

במרץ 1956 עברה משפחת כהנא להתגורר באילת, ובנימין התמנה לטיס הקישור של מפקדת מרחב אילת. ביומו השני של מבצע קדש, ב-30 באוקטובר 1956, נמנו מספר תקיפות על כוחות קרקע של צה"ל באמצעות זוגות של מטוסי מיג-15 מצריים. יעדן של השתיים הראשונות היו כוחות צה"ל בתמד ובמיתלה. בשעה 10:00 הופיע זוג שלישי, במטרה לתקוף כוח של צה"ל באזור כונתילה. את שהתרחש אחר-כך מתאר "סיפור המעשה" בתעודת עיטור העוז כך:

Cquote2.svg

ב"מבצע קדש" בעת הקרבות בסיני, שימש סרן בנימין כהנא טייס קישור ומתפקידו היה לשמור על הקשר עם יחידת סיור, אשר בצעה חסימה בעומק של 12 ק"מ, לפני כוח, אשר יצא לכיבוש משטרת כונתילה. בעת ביצוע משימתו הבחין ב-2 מטוסי "מיג 15" של האויב, עורר בכוונה תחילה את תשומת לבם ונכנס אתם לקרב התחמקות שארך 15 דקות. תוך מהלך הקרב נאלץ מטוס אחד של האויב לחזור והשני פגע בפייפר של סרן בנימין כהנא והפילו. במעשה גבורה זה הסיט את מטוסי האויב ממטרתם ומנע בעדם לבצע את משימתם העיקרית.

Cquote3.svg
עיטור העוז שהוענק לבנימין כהנא, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל

כהנא השאיר אחריו רעיה ושלושה ילדים. 55 שנים לאחר מותו, ב-2011, הועלה לדרגת רב-סרן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, ספריית מעריב, עמודים 171-172.
  • מרדכי נאור, דורות לוחמים בעריכת משה בן שאול, הוצאת הדר, עמודים 324-337.
  • רס"ן יצחק שטייגמן, מבצע קדש, חיל האוויר בשנים 1950-1956, ענף לתולדות חיל האוויר, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
  • סא"ל (מיל.) עדו אמבר, סא"ל (מיל.) אלי איל, סגן אבי כהן, שורשי חיל האוויר, התפתחות התעופה הביטחונית בא"י עד הקמת המדינה, ענף לתולדות חיל האוויר, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
  • אביגדור שחן, כנפי הניצחון, הוצאת עם הספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנימין כהנא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]