בני עקיבא

בני עקיבא

סמל התנועה
תאריך ייסוד	ה'תרפ"ט, 1929
ארגון גג	הפועל המזרחי
מספר חניכים (על פי התנועה)	כ-90,000
אישים בולטים	הרב משה צבי נריה, יחיאל אליאש
מזכיר כללי	דני הירשברג
מרכז	ירושלים
האתר הרשמי

בני עקיבא היא תנועת נוער בינלאומית. בני עקיבא ישראל מהווה את תנועת הנוער המרכזית של הציבור הדתי לאומי בישראל. מזכ"ל התנועה בישראל הוא דני הירשברג, ומזכ"ל תנועת בני עקיבא העולמית הוא הרב נעם פרל.

שם וסמל התנועה

שמה של התנועה נגזר משמו של רבי עקיבא, שמסמל הן את הגבורה היהודית והן את לימוד התורה. השם הוצע על ידי אברהם קסטנבוים‏. סמלה מבטא את האתוס המרכזי שלה, "תורה ועבודה": לוחות הברית ולצדם עלי זית ושעורה ומעליהם חרמש וקילשון, על הלוח הימני כתובה האות ת' המסמלת את התורה ועל הלוח השמאלי כתובה האות ע' המסמלת את העבודה. פתגם ברוח זו המהווה נר לרגלי התנועה הוא "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה", שנטבע על ידי שלמה זלמן שרגאי. שמו של בטאונה הרשמי הוא "זרעים", המבטא מצד אחד קשר לתורה (סדר זרעים הוא הסדר הראשון בסדרי המשנה) ומצד שני קשר לעבודת החקלאות.

היסטוריה

תעודת חברות בבני עקיבא משנת 1945

התנועה נוסדה בחורף התרפ"ט (1929) בירושלים על ידי יחיאל אליאש, באותה עת צעיר בן 21, וכן מנחם חרובי וגורמים נוספים מהפועל המזרחי. בל"ג בעומר, אותה שנה הוכפל מספר החברים ועמד על כשמונים נפש, יום זה נחשב לייסוד הארגון בפועל.

בשנת תרצ"ד שלח הראי"ה קוק מכתב ברכה לכינוס מדריכים ובו כתב: "יקירי לבבי חברי בני-עקיבא עז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל. חביבי ממעמקי הלב הנני שולח לכם את הבעת הוקרתי לכינוסכם היקר".

סמוך להקמתה הצטרף לתנועה הרב משה צבי נריה, שנחשב מאז לרב התנועה, בעידודו הנלהב של רבו, הראי"ה קוק, שרחש חיבה יתירה ועמוקה לתנועה. התחברותו של הרב נריה לבני עקיבא משכה את התנועה לכיוון התורני של הרב קוק, והובילה, בהמשך, לייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה בשנת 1939. בעקבות ישיבה זו קמו "ישיבות בני עקיבא" נוספות. הרב נריה חיבר את המנון התנועה ב-1932, ערך את בטאונה, "זרעים", במשך שנים רבות, וככלל, התווה את דרכה החינוכית-תורנית-אמונית.

בעבר היה לתנועה אופי חלוצי-התיישבותי, ומכאן הקשר שלה לקיבוץ הדתי. עם הזמן חל שינוי בתפיסת עולמה של התנועה, בייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, ויעד ההגשמה הורחב למושבים שיתופיים ובמקביל לכך הודגש בתנועה ערך ההתיישבות ביהודה והשומרון וחבל עזה, ולתנועה היה חלק מרכזי בהקמת ההתנחלויות בשטחים אלה. השפעתן של ישיבת מרכז הרב ותנועת גוש אמונים על התנועה עלתה מאוד, וכך גם הכיוון הפוליטי של התנועה שעבר בצורה גורפת ימינה.

במקביל גדל הדגש בתנועה על לימוד תורה וחינוך, והשירות בנח"ל הפך לנפוץ פחות. בעקבות הצלחתם של ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות, המדרשות הגבוהות לבנות והשירות הלאומי, עבר במידה רבה המוקד בתנועה מהגשמה בוגרת לחינוך והדרכת החניכים בחבריא א'.

כיום התנועה חוזרת גם לדרכי הגשמה אחרות, ומפתחת מסגרות של עשיה לחבריא ב' ולחבריא ג' כמפורט בהמשך.

מבנה הפעילות

לבני עקיבא מתקבלים החל מכיתה ד', ולכל שכבת גיל מכיתה ד' עד כיתה ח' ישנו שם שבט, המשותף לכל החניכים בארץ ובעולם בני אותה שכבה. נבטים (ד'), נצנים (ה'), מעלות (ו'), מעפילים (ז'), הרא"ה (ח'), שבט חדש (ט'), החניכים בגילאים אלו מכונים חבריא א'. במעבר לכיתה ט', עוברים החניכים למה שמכונה חבריא ב', כשאז ניתן לשכבת הגיל שלהם בכל הארץ שם קבוע, המלווה את הבוגרים לכל חייהם. ישנם בוגרים הממשיכים בפעילות בתנועה בכל מיני צורות גם לאחר סיום בית הספר התיכון, לדוגמה, בפעילות הדרכה או פעילות התנדבותית, ואלו מכונים חבריא ג'.

המעבר לשבט גבוה יותר מתבצע לאחר מערך פעולות הנקרא "חודש ארגון", המתקיים בכל הארץ במשך חודש חשון, ובמהלכו עוסקים המדריכים והחניכים בפעילות דידקטית סביב נושא שנקבע על ידי ההנהלה הארצית. גם ניקוי, צביעת וקישוט הסניף באותו החודש סובבים סביב אותו נושא. בסיום "חודש הארגון" מתקיימת "שבת ארגון" חגיגית (בדרך כלל בפרשת תולדות), בה החניכים מציגים את הפעילות שהתבצעה במהלך החודש. במוצאי אותה שבת מתקיים טקס בו מתבצע המעבר לשבט הגבוה. שיאו של טקס זה הוא מתן שם השבט הקבוע לחניכים העולים ל"חבריא ב'". שם השבט החדש נקבע בידי המליאה של בני עקיבא, המתכנסת כשבוע קודם לכן.

הפעילות הקבועה בבני עקיבא נערכת במהלך השנה באמצע השבוע ובשבתות. במהלך השבוע נערכת פעולה או שתיים בשעות אחר הצהריים. בשבת נערכת פעולה קבועה בערב שבת לחבריא ב', ובשבת אחרי הצהריים גם לחבריא א'. בתחילת הפעילות בשבת מתבצע "מיפקד", שבו מונים את מספר החניכים, ושרים את המנון התנועה.

לאורך השנה מתקיימים גם אירועי שיא לחברי התנועה. בכלל זה "מסעות" שבסוכות ובפסח שאורכים כיומיים. כמו כן בקיץ מתקיימים מחנות קיץ כלל ארציים לפי שכבת גיל. החל משבט נבטים ועד השבט הבוגר במחנה סיירים.

כל סניף מנוהל בידי קומונר/ית ולעתים שניים (בסניפים גדולים), אלו מתפקדים למעשה כמנהלי הפעילות בסניף ובידם הסמכות בכל האמור לעניינים פנים סניפיים. בדרך כלל הקומונרית היא בת שירות לאומי ויש מעט קומונרים בנים. הקומונר מתחלף על פי רוב כל שנה ולעתים כל שנתיים. בסניפים מסוימים מצוי גם רב סניפי, הנותן הדרכה תורנית והכוונה בסוגיות הקשורות לפעילות הסניף.
מעליהם מצויה הנהלה מחוזית ומעליה ההנהלה הארצית ובראשה המזכ"ל.

המליאה והוועידה הארצית

בניין ההנהלה הארצית לשעבר וסניף מרכז, ברחוב דובנוב 7 בתל אביב, אפריל 2008

החלטות חשובות לגבי דרכה ועמדותיה של התנועה, מתקבלות על ידי המליאה, המורכבת מפעילים בתנועה לצד רבנים, מזכ"לים לשעבר, ואישי ציבור מהציונות הדתית.

בנוסף למליאה עורכת התנועה אחת לשלוש או ארבע שנים ועידה כללית שמטרתה לקבוע את אופי התנועה לשנים הקרובות. בוועידה משתתפים נציגים מחבריא ב' של כל הסניפים בארץ ומהנהלת התנועה ויחד הם קובעים החלטות בהתאם למצב בתנועה בחברה ובמדינה. הוועידה נותנת כוח רב לנוער עצמו לעצב את דמותה של התנועה אך מבחן ההצלחה מתבטא ביכולת של הנוער לקיים את מה שהצביע עליו.

על פי חוקת התנועה, ההחלטות המתקבלות לא יכולות לסתור את חוקי התורה, המדינה והתנועה. בשנת הוועידה נערכות גם ועידות מקדימות בסניפים ובמחוזות המכונות ועידות סניפיות ומחוזיות בהתאמה.

הוועידה האחרונה נערכה בחול המועד פסח בשנת תשס"ח (2008). נושא הוועידה היה "למען עמך ונחלתך", והיא הוועידה הכ"ב במספרה.

בשנת תשע"א נערכה מועצה ארצית אשר עסקה בנושא ההגשמה בתנועה, בגיל הצעיר ובגיל הבוגר, ונקראה "עושים הגשמה". המועצה שונה מהועידה בכך שאין בה הצעות פרטיות ודנים בה בנושאים כלליים יותר.

תנועה מעורבת - בדיעבד או לכתחילה

שאלת הפעילות המעורבת של בנים ובנות גם יחד עלתה מאז הקמתה. ויכוחים רבים התנהלו בין רבנים ומנהיגים בציונות הדתית לגבי פעילות זו.

מתנגדים בולטים לפעילות מעורבת הם הרבנים שלמה אבינר וזלמן מלמד. מצד שני אנשי הקיבוץ הדתי ורבנים נוספים כמו הרב אליקים אלינסון והרב צפניה דרורי רבה של קריית שמונה, צידדו בפעילות מעורבת. באותה עת ד"ר אמנון שפירא שהיה מזכ"ל התנועה הוציא חוברת ובה קיבץ דעות הלכתיות להתיר פעילות מעורבת. בהסכמתו לספר "קדושים תהיו" של הרב שמואל כץ כתב הרב משה צבי נריה, אחד ממקימי התנועה, שהתנועה קמה מעורבת אך פניה מועדות להפרדה מגדרית שתבוא כאשר הרמה הרוחנית תאפשר זאת.

הסנונית הראשונה להפרדת הפעילות היה סניף "בין החומות" שברובע היהודי בירושלים שבין מקימיו היה הרב אליעזר מלמד בנו של הרב זלמן מלמד (בסביבות 1980). אי קבלתה של התנועה את סניף הרובע, ואי הסכמתה לקיום סניפים נפרדים, הביאו לידי כך שהתפצלה ממנה תנועת "אריאל", הקרובה לחוגי ישיבת מרכז הרב ודוגלת בהפרדה מלאה בין המינים. באופן אירוני דווקא סניף הרובע חזר אל התנועה כסניף נפרד כעבר כמה שנים.

בסניפים נוספים של בני עקיבא (בעיקר בהתנחלויות ולאחרונה גם באזורים עירוניים) הופרדה הפעילות בין בנים לבנות אם כי לא לכדי סניפים נפרדים כדוגמת תנועת אריאל. בזמנו של מוטי יוגב כמזכ"ל, התעצמה הלגיטימציה שניתנה לפעילות נפרדת. כנגדם, נשמעו קולות המתנגדים להפרדת הסניפים, בהם קולו של הרב יובל שרלו שטען כי אין לחנך לאידאל של חברה נפרדת, אלא ל"חברה צנועה מעורבת", וכן של הרב יואל בן נון שטען שיש לסמוך על דבריו של רבי מרדכי יפה (בעל "הלבוש"), והיתר הרב יחיאל וינברג ("השרידי אש") ושהחומרה היתירה שבה מנסים ליצור הפרדה מגדרית בציבור של רווקים, תביא בסופו של דבר להרס גדול‏‏. גם בין המצדדים בהפרדה, רבים מקבלים את היתרו של הרב וינברג כהיתר שבדיעבד, וסבורים שכאשר האלטרנטיבה היא שהחניכים לא יבואו לתנועת נוער דתית, יש לקיים סניפים מעורבים.

כיום ישנם בבנ"ע סניפים נפרדים לגמרי ליד סניפי מעורבים כאשר לכל סניף יש את האוטונומיה להחליט איך תראה הפעילות בתחומו. גם במפעלים השונים יצרה בנ"ע מסגרת לסניפים נפרדים לצד מסגרת לסניפים המעורבים.

סוגיית מגבלות האיסור "קול באישה ערווה" שנויה אף היא במחלוקת בקרב התנועה, ועולה לדיון בעיקר באירועים שונים או בשאלת קיומו של צוות הווי מעורב.

מחוזות וסניפים

בתנועה קיימים שבעה מחוזות, אשר כל מחוז בפני עצמו אחראי לתפקוד הסניפים שבתחומו:

• מחוז צפון – מונה כ־45 סניפים
• מחוז חיפה – מונה כ־42 סניפים
• מחוז שרון־שומרון – מונה כ־63 סניפים
• מחוז דן – מונה כ־35 סניפים
• מחוז ירושלים – מונה כ־65 סניפים
• מחוז יהודה – מונה כ־36 סניפים
• מחוז דרום – מונה כ־44 סניפים

במהלך פעילויות כלל תנועתיות, דוגמת מסע פסח או מחנה קיץ, מחולקים המחוזות לרוב לשתי קבוצות: שד"צ – שרון־שומרון, דן וצפון, ויח"ד – ירושלים, יהודה, חיפה ודרום.

פעילות "הגשמה"

בשנים האחרונות התנועה שמה דגש על חיזוק תחום הפעילות המעשית והחברתית ("הגשמה") בתנועה, בעיקר בשלב חבריא ב'.

• סניפי עדה - הנמצאים בשכונות של העדה האתיופית ועוזרות בקליטתן בחברה.
• שבט יובל - לילדים בעלי צרכים מיוחדים כגון פיגור שכלי ו/או תסמונות שונות
• של"פ - שמיניסטים לעיירות פיתוח
• פרויקט השחר - לפיתוח מנהיגות בקרב קהילת ביתא ישראל‏
• יחדיו - פרויקט מנהיגות לנוער דובר רוסית
• גרעיני נחשון - קבוצות הגשמה אשר מתחילות להתהוות במקביל לכניסה להדרכה (כיתה י'), הקבוצות נקראות גרעינים וססמתן היא "קבוצה לומדת ועושה", לכל גרעין לימוד והתנדבות קבועים. במסגרת הגרעינים יצאו גרעיני שנת שרות אשר עוסקים בעשייה חברתית במקביל ללימוד בישיבה ובמדרשה.
• גרעיני יונתן לפיתוח מנהיגות בשכונות
• הנהגת הנוער- קבוצה של מספר חברים מחבריא ב' שמטרתה לארגן פרויקטים לחיזוק העשייה בקרב השכבות הבוגרות. ישנה 'הנהגה מחוזית' לרוב מחוזות התנועה, ואף 'הנהגה ארצית' לחיזוק העשייה בכלל התנועה.
• פרויקט דרור - הקרויה ע"ש אל"מ דרור ויינברג, אשר עוסקת בלימוד ובירור פנימי של סוגיות ציבוריות בחיי המדינה מנקודת מבט רוחנית, ופועלת בעשייה קבועה במסגרת "גרעיני דרור" בהקמת מועדניות, פעילות בבתי ספר,וסיוע בשכונות מצוקה.
• רגבים - שבט לעולים חדשים בגילאים נמוכים (קיים בחלק מהסניפים)
• אחידן - שבטים של עולים חדשים מאתיופיה (שעדיין נמצאים במרכזי קליטה ועוד לא יודעים לדבר עברית). "אחי"- היהודים באתיופיה הם בעצם האחים של כולנו, "דן"- שם השבט מ-12 השבטים שעל פי המסורת ממנו יצאו יהודי אתיופיה. (קיים בחלק מהסניפים)
• ג"נים- גרעיני נח"ל ישראלים- פרויקט המשלב ישיבה/מכינה+צבא+חינוך+חקלאות-התיישבות.
• גרעני משפחות - ביהוד ובבאר שבע התאגדו מספר משפחות לפעול בדרך התורה ועבודה תחת השם של בני עקיבא.

כמו כן, התנועה מפתחת מסגרות הגשמה לבוגרי התנועה, כגון מתכונת מחודשת של גרעיני סטודנטים, גרעיני שירות לאומי וגרעיני משפחות.

צוות הווי

צוות הווי בני עקיבא י-ם

הייתה הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז ירושלים, אשר ייצגה את התנועה בטקסים ובאירועים רשמיים, עד לפירוקה במהלך שנות ה-2000. הלהקה נוסדה בשנת 1984 על ידי המוזיקאי בוגר התנועה גלעד לרר. חברי הלהקה - בנים ובנות, חניכים ומדריכים בתנועת בני עקיבא. הלהקה הפכה במרוצת השנים מודל לחיקוי על ידי להקות ומקהלות נוער דתיות ברחבי הארץ, והיוותה השראה ל"מהפכה האומנותית הגדולה" של הציונות הדתית - מגמות האמנות בתיכון, מסגרות אקדמיות, גל אומנים חדשים וקבוצות יוצרות. רפרטואר השירים כלל שירי ארץ ישראל, שירים ישראלים חדישים, שירים מן המקורות, שירי תנועה ושירים מקוריים פרי עטם של חברי הצוות.

במהלך שנות קיומה, הופיעה הלהקה במאות הופעות ברחבי הארץ בפני אוכלוסיות שונות במגוון רחב של אירועים ומגזרים - חברתיים וממלכתיים. על דגלה חרתה: "תרבות המערב – אפשר גם אחרת!", תוך קריאה לתרבות ציונית-דתית-שורשית במיטבה, ועם זאת, מסר של אחדות, גשר וסובלנות. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים: "מעט מן האור", "קשת בענן", "סגנון לאומי ואישי", "תמיד בתנועה".

צוות הווי בני עקיבא דן

היא הלהקה הייצוגית של התנועה במחוז המרכז, שהוקמה בקיץ 1988 על ידי בוגר התנועה מנחם ששון. בלהקה חברים בגילאי 15 - 18 הפעילים בתנועה מסניפים ברחבי מחוז דן ומייצגים את התנועה בהופעותיהם השונות בארץ ובחו"ל. עם ייסוד הלהקה, שמה לה ההנהלה מטרה כפולה של יכולת מקצועית בשירה, לצד ייצוג ערכי התנועה בבית ומחוצה לו. הלהקה מעלה תוכנית הכוללת שירים משירי ארץ ישראל היפה, שירי להקות, שירי פולקלור ומסורת, לחנים מקוריים פרי עטם של חברי הלהקה ובוגרי התנועה.

מעבר להופעות והפעילות השוטפת של הלהקה, נטל צוות הווי פרויקטים ואירועים מיוחדים ובהם: סרט תדמית על הלהקה שהופק במסגרת המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, ליווי קולי לזמרים ידועים בהם: דקלון, נתי לוי, צביקה פיק, והשתתפות בסרט גמר עלילתי בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה על שם סם שפיגל ("איך אתה בנקמות"). הלהקה הוציאה שני אלבומים: "שיר למילה" ו"ארץ אהבה ושלום".

בשנת 2009, במסגרת אירועי ה-80 לתנועה, הפיק צוות ההווי של גוש דן דיסק מיוחד, בהשתתפות זמרים אורחים כמו דודו פישר, חיים צינוביץ' ואחרים, אבל כאשר פנתה הלהקה להנהגת בני עקיבא, בראשות הרב בני נכטיילר, בבקשה לקבל סיוע בגיוס תורמים להפצה, היא נתקלה בסירוב תקיף ואף דרישה להתנער כליל מהצוות כולל הסרת כל סממן המזהה את בני עקיבא עמם. זאת בשל התנגדות ההנהלה לעובדה שבצוות שרות גם נשים.

מזכ"לי התנועה

• בתחילה עמדו בראש התנועה "קבוצות חברים", שפעלו ביחד בניהול התנועה, ולא כיהן מזכ"ל יחיד.
• המזכ"ל הראשון של התנועה בפועל היה מתתיהו רוטנברג.
• בשנים הבאות כיהנו: יעקב דרורי (סעד); אברהם שטרן; ליפא אהרוני (סעד); ידידיה כהן (סעד), שלמה סמסון (שלוחות); אמנון שפירא (טירת־צבי); יוחנן בן־יעקב (כפר־עציון); יהושע (שייע) אלטמן (כפר־עציון).
• בשנים 1990 - 1993 כיהן אברהם ליפשיץ, לשעבר ראש האולפנית בטבריה, כיום ראש מנהל החינוך הממלכתי דתי.
• בשנים 1994 - 1996 כיהן אלחנן גלט, כיום מנכ"ל מרכז ישיבות בני עקיבא.
• בשנים 1997 - 2000 כיהן יונה גודמן, כיום ראש תחום אמוני במכללת אורות ופעיל במהו"ת עם נפגעי טרור.
• בשנים 2000 - 2003 כיהן מרדכי (מוטי) יוגב, כיום סגן ראש מועצת בנימין.
• בשנים 2004 - 2006 כיהן איתן מור-יוסף, כיום מנהל ביה"ס בקיבוץ לביא ותושב קצרין.
• בשנים 2006 - 2011 כיהן הרב בני נכטיילר, שלפני מינויו לתפקיד זה היה ראש ישיבת בני עקיבא ברעננה וכיום משמש כמנהל איזורי במרכז ישיבות בני עקיבא.
• משנת 2011 מכהן דני הירשברג, בעבר שימש כרכז מחוז ירושלים, כראש מחלקת כח אדם וכסמזכ"ל התנועה.

תנועת בני עקיבא העולמית

ערך מורחב – בני עקיבא העולמית

בני עקיבא מפעילה בתפוצות תנועת בת בשם בני עקיבא העולמית אשר בין מטרותיה בניית מנהיגות יהודית צעירה בקהילות בתפוצות, עידוד לעלייה לארץ ישראל ומניעת התבוללות. עיקר הפעילות מתבצעת על ידי שליחים מהארץ, אך השאיפה היא שאת הפעילות יובילו בני הנוער או הסטודנטים בוגרי התנועה העולמי. למרות השם המשותף תנועת בנ"ע העולמי אינה קשורה בקשר ישיר לבנ"ע ישראל ואינה מחויבת להחלטותיה, לפעמים אפילו מתגלים חילוקי דעות בין מנהיגי התנועות. בעצם מלבד פגישת עדכון חודשית בין מנהיגי שתי התנועות כמעט ואין קשר ישיר אחר ביניהם.

ראו גם

• מרכז ישיבות בני עקיבא
• פרויקט השחר
• של"פ

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בני עקיבא

• אתר תנועת בני עקיבא בישראל
• אתר תנועת בני עקיבא העולמית
• האתר של חבריא ב'
• עפרה לקס, ‏מזכ"ל קיבוצניק או רב?, באתר בשבע - ערוץ 7
• דוד חרמץ, ‏בנינו עשינו - על דגלם חנו מסביב, באתר בשבע - ערוץ 7, 4 בדצמבר 2003
• עדותה של שרה שטרן–קטן על ההכשרה של בני עקיבא בגטו לודז', בתוך התערוכה הווירטואלית "לא זכרתי כלל שאני רעב: תנועות הנוער בגטו לודז'", באתר יד ושם