בני יהודה (מושבה)
|
|
בני יהודה הייתה מושבה בדרום רמת הגולן שהתקיימה בשנים 1886-1920.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בשנת 1886 הוקמה המושבה על ידי אגודת "בני יהודה" שבה היו חברים יהודים חרדים מצפת ומטבריה. חברי האגודה רכשו מתושבי הכפר ביר א-שקום אדמות בסיועו של לורנס אוליפנט, במטרה להקים מושבה חקלאית. באותה תקופה הקימו אנשי היישוב הישן בארץ ישראל גם את המושבות ראש פינה, מוצא ופתח תקווה, אולם בני יהודה הייתה שונה מהם בכך שהייתה רחוקה הרבה יותר מערים קיימות. במהלך שנות קיומה קיבלה המושבה תמיכה מוגבלת מאוד מהברון רוטשילד, ומאוחר יותר גם מתנועת יק"א, תנועת חובבי ציון הלונדונית (עד 1902), וחברת עזרה הגרמנית (החל מ-1902).
לאורך שנות קיומה סבלו מתיישבי בני-יהודה מתנאים קשים במקום: תנאי מזג האוויר, ריחוק מיישובים יהודיים, קשיי תחבורה, והעדר מוסדות חינוך הילדים; על כן, נטשו אותו. ב-1890 ניסו עשר משפחות לשוב למושבה, אך הן שבו לצפת תוך זמן קצר. קבוצה נוספת, אף בה עשר משפחות, הגיעה לאתר ב-1898. ארבע מהמשפחות נטשו תוך זמן קצר, וחמש משפחות נוספות נותרו במקום עד 1913. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 נשארו במושבה רק שלוש משפחות. בשנת 1920 נשארה במושבה רק משפחה אחת, משפחת ברנשטיין.
במאורעות תר"פ 1920 רצח שכן ערבי את אם משפחת ברנשטיין פרומא ואת אחד הבנים, ובעקבות כך עזב הבן שנותר שרגא את בני יהודה.[1]
בשנת 1972 הוקם יישוב קהילתי כשני קילומטרים מזרחה ממקום המושבה ההיסטורית, ונקרא בשם בני יהודה המנציח את שמה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אליעזר ליבנה, 'אהרון אהרונסון – האיש וזמנו', מוסד ביאליק, ירושלים 1969, עמ' 51–54.
- דניאל פיינשטיין, 'בני יהודה (עבר הירדן)', קונטרס, כ"ב, ג' שבט תר"ף, עמ' 27.
- מרדכי ניישטט, 'התיישבות יהודית בגולן ובחורן', בתוך "הגולן", הוצאת מערכות, 1969, עמ' 125–160.
- רן אהרונסון, לכו ונלכה, , הוצאת יד בן צבי, ירושלים, 2004.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דניאלה שאול, המושבה בני יהודה, אתר "שישי בגולן"
- רשימת מאמרים על המושבה "בני יהודה" באתר רמב"י
[עריכה] הערות שוליים
- ^ סיפור חייו של משה ברנשטיין, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון