צבי אלימלך שפירא

רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הרש מלך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 - י"ח בטבת תר"א, 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות. מכונה על פי רוב, בשם חיבורו המפורסם "בני יששכר".

תולדות חייו

הולדתו

נולד ביאוורניק (Jawornik)‏ שבגליציה. אביו, רבי פסח לנגזם, היה מלמד תינוקות. צאצא של רבי שמשון מאוסטרופולי שנהרג בגזרות ת"ח ת"ט. אמו, איטה‏, הייתה אחייניתם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאניפולי. לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם. מסופר‏ כי על מנת לנסות למנוע גם את מותו של הרך העתידי, התייעצה אמו עם דודה, רבי אלימלך מליז'נסק, לגבי מתן שם לרך היילוד. ר' אלימלך הבטיח לאחותו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך) כסגולה לאריכות ימים. מאחר שביהדות האשכנזית לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו הוריו לשמו של התינוק את השם צבי (הרש). רבי אלימלך אמר שבגלל זה הפסידו חצי ממעלתו של התינוק כי צבי אינו מלך ולכן יהיה חצי מלך (השם אלימלך היה נקרא בפי היהודים מלך).

יש הטוענים שהחליף את שם משפחתו מלנגזם לשפירא על מנת להתחמק משרות צבאי. היה נשוי לחנה מינדל בתו של הרב שמואל מינדל מציטש.

פעולתו

מתלמידי החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ואחריהם המגיד רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ ורבי אברהם יהושע השל מאפטא (מחבר ה"אוהב ישראל"). קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב.

שימש ברבנותן של דינוב (שם היה מרכז חצרו) רוביטש, סטריז'וב, האליטש (הלישוי), ומונקאץ שאז הייתה חלק מהונגריה. פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים.

בזמן כהונתו במונקאץ אסר על פיטום אווזים משום צער בעלי חיים, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב. נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו".

נפטר בדינוב בי"ח בטבת תר"א (11 בינואר 1841) בגיל 58, והשאיר שלשה בנים ושלוש בנות. בנו רבי דוד (1804 - 1874), מילא את מקומו כאדמו"ר בדינוב.

חידושיו

ה"בני יששכר" הוא אחד החיבורים שקנו אחיזה בקרב כל חוגי החסידים ונמנה עם הקלאסיקה החסידית, ומכאן חשיבותו של ר' צבי אלימלך.

חידש הרבה סגולות והידועה ביניהן היא סגולת הזיווג על ידי אמירת מזמור קכ"א בתהילים (שיר למעלות אשא עיני אל ההרים), שאותו יש להגיד 4 פעמים ביום. וכן חידש את המנהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות היות ש: "ישראל משולה כשושנה של ורד והעולם כפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס" (הפרדס = העולם).

עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב:

"הנה ביום הזה אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח". (בני יששכר, מאמרי חדש אייר מאמר ג' אות ד')

"אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש". (הוספות מהרצ”א, אות ט')

"ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, עובד אלהים היינו העוסק בתלמוד ובזוהר. לא עבדו העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר". (מעין גנים, פרק א' אות ב')

צאצאיו

רבים מצאצאיו כיהנו כרבנים ואדמו"רים חשובים, בעולם התורה היהודי היה מקובל שתלמידי חכמים נישאים זה בזה, מתוך רשימת הצאצאים ניתן לראות קשרים צולבים בין כל זרמי היהדות, קשרים משפחתיים עם חסידויות בעלז, סדיגורא, צאנז-קלויזנבורג, סאטמר, רוז'ין, צאצאי הבעש"ט, השל"ה והחוזה מלובלין, ועוד. (חלק מצאצאיו נקראו על שמו ולכן ניתן למצוא את השם צבי אלימלך שפירא גם בדורות שלאחריו). צאצאיו כיהנו באדמו"רות חסידות דינוב, חסידות מונקאטש וחסידות בלאז'וב.

ילדיו

• הרב משולם זושא (בערך תק"ס - בערך תק"צ).
• ביילא אשת הרב נחמיה בן הרב צבי ובשנית נישאה לרב שמעון ישעיה רייך, רב בריבטיטש.
  • הרב יוסף בנימין רייך (תקצ"ד -תרע"ד), רב בהלישוי.
• רבי דוד ממלא מקומו בדינוב.
• רבי אלעזר רב ואדמו"ר בלנצוט.
• הרב שמואל (בערך תק"ע - בערך תר"כ) מפרמישלא.
• שרה (תקס"ז - כ"ד באייר תרל"ח), אשת הרב משה שיינפלד (תק"ע - כ"ז בחשוון תרמ"ד) ממז'ילובריץ (Medzilaborce, כיום בסלובקיה).
  • צאצאיהם הרב פסח אברהם (-תרנ"ח) אב"ד קורימה (Kurima), הרב צבי אלימלך (תר"י - תרפ"ז ממלא מקום אביו. בנו של רבי פסח אברהם היה הרב יעקב מאיר (תרל"ב - תש"ד) אב"ד בריסטר (Brister).
• רבקה אשת הרב יעקב אורי, רב בטארקה.

צאצאים מפורסמים אחרים

• הרב אפרים פישל וינברגר שהיה רבה הראשון של יד אליהו וחבר הרבנות הראשית לתל אביב יפו. ניצול שואה ובעברו רב ואב בית הדין לקהילת זאלישציקי בפולין. נולד בשנת תרע"ב בפשמישל בגליציה ונפטר בבית אחיו ר' שמואל וינברגר בבני ברק בשבת חנוכה תשכ"ד כשהוזמן לשאת דרשה בהלכה ואגדה בבית הכנסת הגדול בבני ברק.
• הרב מנחם נחום לנגזם 1866 - 1930 אב"ד טורקא Turka
• הרב יעקב רוטנברג -1937 אב"ד קוזאבה Kozava
• נחמיה וינברגר 1863-1960, מצדיקי בני ברק.
• מרדכי וינברגר אב"ד בעלז
• האדמו"ר מצאנז - קלויזנבורג הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם.
• הרב משה הלברשטאם - היה דיין בבד"ץ של העדה החרדית בירושלים ומחשובי פוסקי ההלכה בזמננו.
• האדמו"ר מסאטמר - הרב משה טייטלבוים.
• הרב אלכסנדר סנדר אורי (1889 - 1993) דמות מפורסמת בירושלים מוצאו מגליציה, וינה, בית אלפא, רוב שנותיו כבוגר היו בירושלים, חתנו רבי ישראל מרדכי טברסקי שימש כאדמו"ר מרחמסטריבקה (2004- 1929).
• מזכיר ההגנה של ארצות הברית קספר ויינברגר.
• אופיר לובל (משלישיית פרוזאק).

מספריו

• בני יששכר חלק א' - ספר על לוח השנה, על החגים והמועדים. שם הספר נבחר לאחר שרבו החוזה מלובלין אמר לו שגזע יחוסו נובע משבט יששכר, שהיו "יודעי בינה לעתים" (דברי הימים א,יב-לג), כלומר, היו מומחים לחישוב לוח השנה, שכן ידעו לעבר שנים ולקבוע חודשים.
• בני יששכר חלק ב'.
• דרך פקודיך - על מצוות התורה
• דרך עדותיך - על ספר יהושע
• אגרא דכלה - על התורה. בין היתר כתב "אשת נוח ונשי בניו קיימו נידה, חלה והדלקת הנר, ומשום כך ניצלו תולדותיהן מן המבול".
• אגרא דפרקא
• אגרא דהלולא
• חידושי מהרצ"א - על הלכות חנוכה
• לקוטי מהרצ"א - על התורה ומגילת אסתר
• כלי הרואים - על ספר עובדיה
• הגהות מהרצ"א - על ספר הזוהר
• דברים נחמדים - על מסכת אבות
• רגל ישרה - ספר מפתח לערכי הקבלה והחסידות
• מעין גנים - פירוש על ספר אור החיים הקדמון, כנגד ההשכלה והמשכילים.
• מגיד תעלומה - על ברכות
• ריח דודאים - על מסכת מגילה
• והיה ברכה - על משניות זרעים ומסכת שבת
• ברכה משולשת - על משניות
• תקנות תמכין דאורייתא
• מעשה השם השלם
• פסח בחבורה
• אגרות שפירין - (אגרות משלו ומשל צאצאיו).
• אזהרות מהרצ"א - מוסר
• הגהות והוספות מהרצ"א - על ספר סור מרע ועשה טוב של רבי צבי הירש מזידיטשוב.
• חדושי בני יששכר - על הש"ס
• טעמי המצוות
• נחל אמונים - הגהות לספר הקדמון חוכמת הנפש
• סדר הקרבנות - לי"ג מדות

לקריאה נוספת

• הרב נתן אורטנר, הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב"כ, [חמ"ד] תשס"ה (מהדורה רביעית).
• מנדל פיקז', "על מה אבדה גלות ספרד" - כלקח כלפי ההשכלה במזרח-אירופה : החסידות בעיני ר’ צבי אלימלך שפירא מדינוב, דעת 28 (תשנ"ב) 87-115.
• בנימין בראון, החמרה - חמישה טיפוסים מן העת החדשה : החת"ם סופר, ר’ צבי אלימלך מדינוב, ר’ יוסף-יוזל הורוויץ מנובהרדוק, הגרי"ז סולובייצ’יק מבריסק, החזון איש, דיני ישראל כ-כא (תש"ס-תשס"א) 123-237. ‬

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:רבי צבי אלימלך מדינוב

• רשימת ספרים להורדה כקובצי pdf
• צבי אלימלך שפירא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• עץ היוחסין של האדמו"ר מדינב
• פניני הבני יששכר על פרשת השבוע
• אשכול בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס" על צאצאיו.

הערות שוליים

תקופת חייו של צבי אלימלך שפירא על ציר הזמן