בני עצמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בני עצמון
HPIM4220.JPG
בית הכנסת ביישוב. צילום: מיכאלי 5/2005
שנת הקמה 1979
אוכלוסייה נכון ל-2004 646
שפה עברית
דת יהודים
סיבת עזיבה תוכנית ההתנתקות
תאריך עזיבה אוגוסט 2005
מיקום בני עצמון
בני עצמון
בני עצמון

בְּנֵי עַצְמוֹן היה מושב עובדים בגוש קטיף שברצועת עזה אשר פונה בשנת 2005 במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות.

היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני עצמון הייתה התנחלות ומושב עובדים בגוש קטיף שברצועת עזה, כשלושה ק"מ מצפון לרפיח. המושב השתייך לארגון יישובי "אמנה", ונשא אופי דתי בעיקר ברוח ישיבת הר המור. באופן בלתי רשמי, אך נפוץ ומקובל, נקרא היישוב "עצמונה", כשם היישוב בסיני על שמו נקרא. אולם בשל הנוהג שלא לתת שמות זהים לאלה של יישובים שפונו/ננטשו נקרא שמו הרשמי "בני עצמון".

היישוב עצמונה עלה על הקרקע בסיני בשנת 1978 בתגובה להסכמי קמפ דייוויד.

היישוב בראשיתו היה מושב שיתופי, אך עבר תהליך הפרטה, שעל פיו השתייכו חלק מהמשפחות לאגודה הקהילתית, וכ-30 משפחות ביישוב השתייכו למסגרת השיתופית. בין שני הגופים התקיימה הרמוניה מלאה ועזרה הדדית.

היישוב מנה כ-95 משפחות, ובהן למעלה מ-700 נפשות. ביישוב פעל סניף של תנועת הנוער אריאל.

במשק השיתופי היה שטח של למעלה מ-5,000 דונם גידולי שדה בחבל הבשור, 12 דונם של לולי תרנגולי הודו והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלות עצמונה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבני עצמון הייתה מערכת חינוך ענפה אשר כללה מעונות, גנים, תלמוד תורה אזורי לבנים ולבנות בו למדו כ - 550 תלמידים.

כמו כן, המכינה קדם-צבאית עצם בה למדו כמידי שנה כ - 150 תלמידים לפני גיוסם לצה"ל בהנהגתו של הרב רפי פרץ.

ביישוב פעל סניף של תנועת הנוער אריאל.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מפעלים היו במקום אשר סיפקו תעסוקה לתושבי היישוב והאזור. משתלת עציצים ופרחים "משתלת עצמונה" לצמחי בית, שהייתה השנייה בגודלה בישראל, מפעל לייצור חומרי ניקוי, מפעל לייצור תכריכים ומחצבת חול גדולה.

ליישוב השיתופי, היה שטח של יותר מ 50000 דונם של (50 קמ"ר) של גידולי שדה בחבל הבשור 12 דונם (12,000 מ"ר) של לולים, אסם, וחברת בנייה.

פינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל יישובי גוש קטיף, גם בני עצמון פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2004. היישוב, שדגל בממלכתיות ונחשב ליישוב של "ישיבות הקו" פונה בשקט וללא התנגדות, אף לא פאסיבית. המכינה הקדם צבאית שביישוב פונתה אף היא ללא כל התנגדות, לאחר טקס מרגש בהשתתפות קצינים בכירים שהוזמנו במיוחד לפינוי.

אחרי הפינוי התפצלה הקהילה לשתי קבוצות: 65 משפחות שיצרו לעצמן פתרון עצמאי זמני במסגרת "עיר האמונה" סמוך לנתיבות וקבוצה של 30 משפחות שעברה למושב יתד בחבל שלום במטרה להקים בעתיד יישוב חדש בחולות חלוצה המרוחקים קילומטרים ספורים. ב-12 במרץ 2006 עברו מפוני עיר האמונה לשומריה שנרכש עבורם על ידי מנהלת סל"ע, שם השתקעו במסגרת בניית ישוב הקבע שלהם.

בנובמבר 2010 נכנסו ראשוני התושבים השוהים באתר הזמני ביתד לבתי הקבע ביישוב נווה.

בדצמבר 2012 נכנסו ראשוני המתיישבים בשומריה למבני הקבע במקום.

בשנת 2011 פעל על הריסות היישוב, מחנה אימונים של הג'יהאד האסלאמי ממנו בוצעו ושיגורים רבים של קסאמים ופצמרי"ם לעבר ישראל‏[1].

מיפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במפות טופוגרפיות של המרכז למיפוי ישראל מופיע האתר כך: "בְּנֵי עַצְמוֹן (הרוס)".
  • במפות של גוגל יש הפניה לאתר, אך אין כיתוב עם שם היישוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אריק יפת, על הניסים - סיפורים מגוש קטיף, הוצאת ספרית נצרים, תשס"ה, 2005.
  • חגי הוברמן, שורשים בחולות, הוצאת מדרשת נצרים, תשס"ה, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 31°19′18.88″N 34°15′4.19″E / 31.3219111°N 34.2511639°E / 31.3219111; 34.2511639