בנק אוצר החייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנק אוצר החייל בע"מ
OtsarLogoHE.gif
סוג: בנק
שנת הקמה: 1946
חברת אם: הבנק הבינלאומי
משרד ראשי: מגדלי איילון, רח' מנחם בגין 11, רמת גן
אנשי מפתח: ישראל טראו, מנכ"ל

זאב גוטמן, יו"ר הדירקטוריון

מוצרים עיקריים: שרותי בנקאות
הכנסות: 535.7 מיליון ש"ח (2007)
עובדים: 798 (2007)
www.bankotsar.co.il

בנק אוצר החייל הוקם בשנת 1946 במסגרת שינויים במערכת הכלכלית של היישוב היהודי בארץ ישראל ולפני הקמתה של מדינת ישראל. שירותי הבנק הראשוניים היו מתן מענה לחיילי הבריגדה היהודית יוצאי הצבא הבריטי. בשנת 1972 קיבל רישיון לפעול כתאגיד בנקאי, כיום משמש כבנק מסחרי בעל זמינות לאוכלוסייה הכללית של ישראל, מתן שירותים לאנשי צבא קבע ולאנשי התעשייה האווירית בארץ.

בשנת 2006 רכש הבנק הבינלאומי את חלקו של בנק הפועלים בבנק אוצר החייל והפך לבעל המניות העיקרי בבנק.

נכון לתחילת שנת 2008, בנק אוצר החייל הוא הבנק השמיני בגודלו בארץ על פי דירוג של הכנסות ומספר מועסקים. לבנק פעילות נרחבת והתמקדות במגזר העסקים הקטנים והבינוניים, במסגרת פעילות זו מפעיל הבנק קרנות מימון ייעודיות לעסקים במגזר זה, כולל את הקרן הממשלתית לעסקים קטנים ובינוניים, הקרן לסיוע ליצואנים וקרנות קורת לעסקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע והקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה התארגנו ביחידות השונות של הצבא הבריטי בהן היו חיילים ארצישראליים, קופות חיילים אליהם הפקידו החיילים משכורת של יום אחד לכל חודש לצורך עזרה הדדית‏[1]. כספים אלו רוכזו בסוף המלחמה בקופה מרכזית ליד הסוכנות היהודית שנוהלה בידי אליעזר קפלן, גרינבוים וי. גוריון‏[2]. לאחר סיום המלחמה בנובמבר 1946 הוחלט על ידי נציגי החיילים להקים בכסף שנאסף את "אוצר החייל" שיהווה מכשיר כספי לסיוע לחיילים המשוחררים‏[3][4][5]. אוצר החייל העניק הלוואות לחיילים המשוחררים‏[6] והשתתף בפרויקטים שונים לשיכון החיילים המשוחררים‏[7].

לאחר מלחמת העצמאות, שימשו כספי אוצר החייל להענקת הלוואות סיוע למשוחררי צה"ל, כאחד הכלים של משרד השיקום[8].

התרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 הגיע "אוצר החייל" להסכם ראשון עם המטכ"ל על חסכון לאנשי הקבע של צה"ל בקרן‏[9]. במסגרת ההסכם דרש צה"ל כי 50% ממניות הקרן יהיו בידיו‏[10]. הבעלות על אוצר החייל חולק לשלושה חלקים שווים, בין חברת נאמנות של קופות החיילים, "קרן ההלוואות של אנשי צבא הקבע", ו"קרן ההשקעות של עובדי מערכת הביטחון"‏[11].

בין השנים 1949-1956 גדל הבנק בהתמדה כתוצאה מגידול במספר אנשי הקבע בשירות צה"ל וכתוצאה מצירוף אנשי משרד הביטחון לאלו הנכללים במנדט הבנק בשנת 1949. כיוון שמערכת הביטחון של המדינה גדלה באופן משמעותי בשנים אלו כתוצאה מהתמסדות מסודרת של הממשלה וגידול בכמות העובדים בשירות הציבורי הרחיב הבנק את מגוון השירותים בתחומים שונים של הלוואות, מתן משכנתאות וניהול חשבונות ומשכורות של העובדים השונים.

בין השנים 1956-1972 פעל הבנק כמוסד בעל תמיכה ממשלתית ועם רישיון לפעול רק בתחום אנשי הקבע ומערכת הביטחון של המדינה. העלייה ההדרגתית בשיעור האינפלציה בארץ גרמה לכך שרווחיות הבנק הייתה נמוכה, והיה צורך בהפרטה חלקית שלו.

בשנת 1970 קיבל הבנק אישור ממשרד האוצר להרחיב את שירותיו למגזר הפרטי‏[12] תחת ההגבלה של הזרמת מקורות מימון עצמאיים נוספים, שיפור והתמקצעות השירות ושדרוג יכולת המחשוב שלו.

במאי 1977 החליטה הממשלה על מכירת שליש ממניות הבנק במכרז[13]. בנק הפועלים רכש את המניות, מה שתרם רבות לקידומו של בנק אוצר החייל‏[14].

שינויים והתרחבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1975-1987 הייתה מגמה של עלייה באינפלציה במדינת ישראל מה שגרם לשינויים מהותיים בכל ענפי האוצר והבנקאות. בנקים רבים אוחדו או שתפו מניות ביניהם כדי להימנע מקריסה. בנק אוצר החייל היה מקרה ייחודי בכך שנתן שירותים בעיקר לסקטור מצומצם: צה"ל והתעשייה הביטחונית. ברם, הצורך, שהיה מובן מאליו בשנותיה הראשונות של המדינה, נעלם למעשה ברבות הימים. בפגישה עם שר האוצר דאז יגאל הורביץ החל הבנק בשינוי מהותי בתפקודו. כחלק מאימוץ השקל לעומת הלירה שהייתה נהוגה עד כה פתח הבנק את תיק ההשקעות שלו בפני משקיעים חיצוניים ובכך הפך מבנק ממוקד ובעל מטרה ספציפית לבנק מסחרי לכלל הציבור, ללא פגיעה בזכויות אנשי הקבע ואנשי משרד הביטחון שהיו מעורבים בהקמתו.

סניפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1971 היו לבנק 4 סניפים בתל אביב, סניפים בירושלים, באר שבע, וחיפה, וכן סניפים בבסיסי צה"ל‏[15]. הבנק הקים לאחר מלחמת יום הכיפורים סניף ברפידים ונתן שירות בסיסי לחיילים, גם כאלו שלא היו לקוחות הבנק‏[16].

בשנת 2008 היו לבנק מעל 40 סניפים, 14 מתוכם בבסיסי צה"ל‏[17].

לבנק סניפים במחנה רבין, מחנות גלילות, תל נוף, רמת דוד, מחנה טלי, תל השומר, צריפין, פלמחים, נבטים, בה"ד חיל הים, חצרים, נמל התעופה עובדה ועוד בסיסים. כן יש לבנק סניפים בבתי חולים המשרתים חיילים כמו רמב"ם ואסף הרופא, ובשכונות של אנשי קבע, בראש העין ורעות.

הבנק בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנות ה-80 ועד ימינו משמש בנק אוצר החייל כבנק מסחרי לכלל האוכלוסייה תוך כדי שמירה על האינטרסים של נציגי הצבא והתעשייה הביטחונית כחלק אסטרטגי בפעילותו. באוגוסט 2006 הועברה השליטה בבנק לבנק הבינלאומי לאחר שכ-68% מהמניות שהוחזקו על ידי בנק הפועלים נרכשו בסכום של 702 מיליון ש"ח‏[18]. יתרת המניות הוחזקה על ידי ארגון חבר משרתי הקבע (24%) ועל ידי קופות הגמל של עובדי התעשייה האווירית (8%).
בשנת 2010 חל שינוי נוסף במבנה הבעלות של הבנק, כאשר קופת הגמל של עובדי התעשייה האווירית מכרה את כל המניות שבבעלותה לבעלי המניות האחרים. לאחר המכירה מחזיק הבנק הבינלאומי בכ-74% ממניות הבנק וחבר משרתי הקבע מחזיק בכ-26% מהמניות.

אישים מוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים היו חברים בהנהלת הבנק מספר אישים ידועים:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסינוף הבנקאי בישראל : התפתחותו וקריטריונים להרחבתו, דוח מחקר / יאיר אורגלר ; עוזרת מחקר: גלילה בן-בסט [ירושלים] : בנק ישראל, המפקח על הבנקים, (1972)
  • הבנקאות בישראל.‫ (ירושלים) : מכון ירושלים לחקר ישראל, 1994
  • המוסדות הבנקאיים בישראל, 1950 עד 1961 / מאת מאיר חת ‬ירושלים : מרכז פאלק למחקר כלכלי בישראל, תשכ"ד 1963

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר שטרןהריב על ירושת כספי איגוד החיילים המשוחררים, מעריב, 24 בפברואר 1972
  2. ^ שאלות החייל ועתידו על הפרק, על המשמר, 6 בספטמבר 1945
  3. ^ הוקם המכשיר הכספי של החיילים המשוחררים, על המשמר, 13 בנובמבר 1946
  4. ^ ועידת קופות החיילים, דבר, 24 בנובמבר 1946
  5. ^ יצחק כהןיצר הקיום ורצון השתלטות, מעריב, 9 במרץ 1972
  6. ^ אוצר החייל - המכשיר הכספי לשיקום המשוחררים, דבר, 11 ביוני 1947
  7. ^ ראו למשל: אבן שכון לבתי שיכון לחיילים משוחררים בחדרה, דבר, 15 בינואר 1947; עפולה, דבר, 4 ביוני 1947
  8. ^ משרד השיקום ייסגר ב-1 באפריל, חרות, 19 בינואר 1951
  9. ^ אוצר החייל חוגג 20 שנה לייסודו, מעריב, 5 בדצמבר 1966
  10. ^ אוצר החייל, על המשמר, 24 במרץ 1950
  11. ^ יוסף חסון, איגוד החיילים המשוחררים ו"אוצר החיילים", דבר, 10 באפריל 1972
  12. ^ אלי לנדאובנק אוצר החייל יקבל מעמד רשמי של בנק, מעריב, 12 במרץ 1970
    מועצת החטיבה היהודית הלוחמת, מעריב, 18 באוגוסט 1970 (מודעה)
  13. ^ אושרה מכירת שליש ממניות אוצר החייל, דבר, 11 במאי 1977
  14. ^ בנק הפועלים רכש 30% ממניות אוצר החייל, דבר, 20 באוקטובר 1977
  15. ^ בנק אוצר החייל בע"מ, דבר, 29 באוגוסט 1971 (מודעה)
  16. ^ סניפי בנק אוצר החייל, דבר, 2 בנובמבר 1973
    סניף בפאיד ל"אוצר החייל", דבר, 9 בדצמבר 1973
  17. ^ עירן פאר, ‏מנכ"ל בנק אוצר החייל: "אני מתמודד על המכרז למשרתי הקבע כי אנחנו רוצים להישאר בפוזיציה שלנו", באתר גלובס, 22 בדצמבר 2008
  18. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 7.5.2011)


בנקים מסחריים בישראל

בנק אגוד לישראלבנק אוצר החיילבנק דיסקונט לישראלבנק דקסיה ישראלבנק הפועליםבנק יהב לעובדי המדינהבנק ירושליםבנק לאומי לישראלבנק מזרחי טפחותבנק מסדבנק מרכנתיל דיסקונטבנק ערבי ישראליבנק פועלי אגודת ישראלהבנק הבינלאומייובנק