בנק דיסקונט לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בנק דיסקונט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
DiscountBank.svg
סוג: בנק
שנת הקמה: 1935
משרד ראשי: מגדל בנק דיסקונט, רחוב יהודה הלוי, תל אביב
מייסדים: ליאון רקנאטי, יוסף אלבו, משה קרסו
אנשי מפתח: לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית

יוסי בכר, יו"ר הדירקטוריון

מוצרים עיקריים: שרותי בנקאות
שווי שוק: 6.6 מיליארד ש"ח (אוקטובר 2014)
הכנסות: 7.5 מיליארד ש"ח (2011)
עובדים: 6,155 (2014)
www.discountbank.co.il
בניין ההנהלה המרכזית של הבנק, ברחוב יהודה הלוי פינת הרצל בתל אביב

בנק דיסקונט לישראל בע"מ (במקור בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ), המוכר כבנק דיסקונט או בקיצור דיסקונט, הוא בנק מסחרי שהוקם בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ופועל עד היום בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה וביסוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק הוקם בתאריך 5 באפריל 1935 כ"בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ" על ידי ליאון רקנאטי ושותפיו יוסף אלבו ומשה קרסו. היו אלה שנות הפריחה הכלכלית בארץ ישראל שהגיעה לשיאה בשנת 1934 עם העלייה החמישית שהביאה עמה הון רב לארץ, וכתוצאה מכך עלה מספר הבנקים לשישים.

בשנת 1936 התערער המצב הכלכלי בארץ וכשלוש שנים לאחר מכן החמיר המצב עוד יותר בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה. למרות זאת, הגדיל הבנק את רווחיו, והונו העצמי צמח מכ-60 אלף ליש"ט בעת ההקמה ל-170 אלף בשנת פעילותו השנייה. בנק דיסקונט התפרסם כאשר נתן הלואוות בתנאים נוחים ליושבי הארץ בעת ששלטון המנדט אכף חוקים נוקשים על משיכה מפקדונות בבנקים, מחשש לקריסה כלכלית. ב-1944 רכש בנק דיסקונט את בנק מרכנתיל החיפאי, וכעבור שנים אחדות גם את הפעילות הארצישראלית של בנק עותומן, בנק ברקליס ובנק הולנד. מייסד הבנק ליאון רקנאטי נפטר בשנת 1945 והוריש את זכויותיו לבניו. דניאל רקנאטי ניהל את הבנק עד 1981, ואחיו רפאל שניהל את הבנק בניו יורק מאז הקמתו, המשיך לנהל את הקבוצה עד 1986. ליאון (בנו של דניאל) הצטרף ב-1971, היה אחראי להקמת מחלקת השיווק הבנקאי הראשונה בארץ וניהל את השיווק ואת מערך הסניפים. אודי, בנו של רפאל, ניהל את האגף לניירות ערך והאגף הבינלאומי. ליאון ואודי רקנאטי פרשו מהבנק כמשנים למנכ"ל בשנת 1986.

בראשית שנות ה-50 פתח הבנק סניפים באירופה, והחל להשקיע בחברות ישראליות באמצעות "החברה הישראלית למימון והשקעות" אותה רכש.

ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 צמח בנק דיסקונט לבנק השני בגודלו הודות לפתיחת סניפים מואצת ברחבי הארץ והארכת שעות השירות לציבור לשעות אחר הצהריים. בראשית שנות ה-60 הוקמו בנק דיסקונט ניו יורק ובנק לפיתוח ולמשכנתאות, כחברות בנות של בנק דיסקונט. הבנק היה הראשון למחשב את פעילויותיו וזכה על כך בפרס קפלן בשנת 1964. באותן שנים גם קבל הבנק זיכיון להנפקת כרטיסי אשראי דיינרס. בנוסף היה הבנק הראשון שהנפיק מניותיו לציבור. כמו כן, הקים את חברת דיסקונט השקעות שהשקיעה בתעשייה (אלרון, סאיטקס, ישקר, אלביט) בבניה (חברה לנכסים ולבניין) ובסחר. בנוסף, השתתף הבנק בהקמת קונצרן "כלל". בשנת 1970 רכש הבנק 50% מבנק ברקליס ושם הבנק הוסב לבנק ברקליס-דיסקונט, בשלב מאוחר יותר נרכשה מלוא הבעלות. כמו כן, נמכר בנק מרכנתיל לבנק ברקליס דיסקונט. בשנות ה-70 השקיע הבנק בטכנולוגיה מתקדמת, מערכת מיחשוב מודרנית, כספומטים לשירות הציבור והקים בשותפות עם בנק לאומי את ויזה כאל.

בנק דיסקונט פעל לרווחת הקהילה והקים מסגרת מפעלות דיסקונט לתרבות ולאומנות שנתנה חסותה למפעלי תרבות מגוונים מהארץ ומחו"ל בחסות הבנק וכשירות ללקוחותיו. כמו כן, נודע הבנק באוסף האומנות הישראלית שרכש במהלך השנים. בין פעולותיו הקמת מוזיאון הרצלילינבלום שהוא מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב.

בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוגו הקודם של בנק דיסקונט

בשנת 1983 הולאם הבנק על ידי מדינת ישראל, יחד עם בנקים נוספים, כתוצאה ממשבר מניות הבנקים. בהמשך מכרה המדינה את הבנק לידיים פרטיות, אך עד היום מחזיקה מדינת ישראל בכ-11.7% אחוזים ממניות הבנק. בשנת 2010 מכרה המדינה 8.3% אחוזים מהמניות שהיו ברשותה (20%) וכיום היא נמצאת בתהליך למכירת שאר המניות. בעלת המניות הגדולה ביותר מלבד המדינה היא קבוצת ברונפמן-שראן שהשלימה בשנת 2006 רכישה של כ-26 אחוזים מהמניות. מאז דיללה קבוצת ברונפמן-שראן את אחזקותיה, וכיום היא מחזיקה פחות מ- 5% מהון המניות של הבנק. הבנק נסחר בבורסה במדד ת"א 25.

בשנת 1987 הקימה קבוצת דיסקונט את גוף ההשקעות 'תכלית בית השקעות' אשר עסק בין היתר במכירת מוצרים פיננסיים, בניהול תיקי השקעות ועוד. בשנת 2004 הוחלט להרחיב את פעילות בית ההשקעות גם לעולם תעודות הסל, מה שהביא להקמת תכלית תעודות סל, אשר עוסקת כיום בתחום זה בלבד. בשנת 2012 נאלץ הבנק למכור את החברה לחברת דש בית השקעות לאחר שהמפקח על הבנקים הורה לו למכור את האחזקות שלו בחברה (20%) עד 2013.‏[1]

בסוף שנות ה-90 החליט בנק דיסקונט על ביצוע שדרוג מערכות המחשוב.‏[2] בשנת 2001 החל הבנק בביצוע פרויקט "אופק", שמטרתו הייתה חידוש תשתית המחשוב של הבנק והסבת מערכות ההפעלה, הסבת נתונים ותוכנות ממחשבי יוניסיס למחשבי יבמ. כמו כן הבנק ביצע רכישת תוכנת מדף במסגרת הפרויקט, שהתבסס על תוכנת אלטמירה של אקסנצ'ר. החלק המרכזי של הפרויקט הסתיים ב- 2007, עם השלמת ההסבה של כ-40 מערכות עיקריות. מאז, התמקד הבנק בהסבה של כ-150 מערכות נוספות שפעלו על גבי מחשבי יוניסיס, ושילובן בסביבת המיינפריים החדשה.[3]

בעקבות המעבר בבנק דיסקונט לעבודה מלאה בסביבת המיינפריים של יבמ System z, מהווים עתה מחשבים מהמשפחה הזאת את עמוד השדרה הטכנולוגי של כל הבנקים הגדולים בישראל.

בשנת 2006 עבר הבנק מיתוג מחדש שבו חידש את הלוגו לצבע ירוק רענן בפונט מעוגל עם קו חיוך מתחתיו, בסיסמה "לוקחים אותך אישית".‏[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בנקים מסחריים בישראל

בנק אגוד לישראלבנק אוצר החיילבנק דיסקונט לישראלבנק דקסיה ישראלבנק הפועליםבנק יהב לעובדי המדינהבנק ירושליםבנק לאומי לישראלבנק מזרחי טפחותבנק מסדבנק מרכנתיל דיסקונטבנק ערבי ישראליבנק פועלי אגודת ישראלהבנק הבינלאומייובנק


מניות מדד תל אביב 25

אבנר חיפושי נפטאופקו הלת'אלביט מערכותאסםבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטדלקדלק קידוחיםהחברה לישראלטבעישראמקוכימיקלים לישראללאומימגדלמזרחינייססלקוםעזריאליבנק הפועליםפזפרטנרפריגושטראוס