בנק הפועלים

בנק הפועלים בע"מ

סוג:	חברה ציבורית
שנת הקמה:	1921
משרד ראשי:	רחוב יהודה הלוי 63, תל אביב
מייסדים:	ההסתדרות הציונית
אנשי מפתח:	ציון קינן, מנכ"ל יאיר סרוסי, יו"ר הדירקטוריון
מוצרים עיקריים:	שירותי בנקאות
הכנסה:	13.1 מיליארד ש"ח (2011)
עובדים:	כ-10,000
דף הבית:	www.bankhapoalim.co.il

הלוגו הישן של בנק הפועלים

בנק הפועלים - בנק מסחרי בישראל. נכון לשנת 2010, הבנק נחשב לבנק הראשון בגודלו בישראל^[1], ומעסיק כ-10,000 עובדים.

הבנק נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית, והיה בשליטת ההסתדרות עד שנת 1983, עת הולאם עקב משבר מניות הבנקים. בשנת 1996 נמכר גרעין השליטה בבנק לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. בעלת השליטה הנוכחית בבנק היא חברת אריסון אחזקות שבשליטת שרי אריסון. בעלת עניין גדול בבנק היא חברת תעשיות מלח לישראל ומנכ"ל הבנק הוא ציון קינן.

הבנק מפעיל סניפים גם בצפון אמריקה (ניו יורק, מיאמי וקנדה), אירופה (שווייץ ולוקסמבורג), דרום אמריקה, איי קיימן וסינגפור. מניות הבנק נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

[עריכה] היסטוריה

בנק הפועלים נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית.

	יהיה ברור לכל כי לא קבוצה זו או זו, מפלגה זו או זו יסדו את בנק הפועלים, אלא הסתדרות הפועלים הכללית(...) אין מטרת הבנק לעזור בגמילות חסד לפועל היחיד, אין מטרתו לעזור לפרט שיוכל בתורת פרט לעלות ולעבור על חבריו ו"להשתחרר" ממעמדו. בנק הפועלים הוא המוסד הכספי של מעמד הפועלים, ורצונו לשרת, את מעמד הפועלים כולו. מטרתו לעזור לכלל ציבור הפועלים המאורגן להקים את הקואופרטיבים שלו, רצונו לעזור לרכוש עמדות משקיות חדשות ולגלות וליצור אפשרויות עבודה חדשות.
– ברל כצנלסון, ממקימי בנק הפועלים, ינואר 1922

בשנת 1928 מנע הבנק את קריסתה של חברת "סולל בונה", כאשר העמיד לרשותה הלוואה של 5,000 לא"י.

יעקב לוינסון, שמונה ליו"ר הנהלת הבנק ב-1968, הוביל את בנק הפועלים לפיתוח מואץ. הוא אילץ את רוב המפעלים ההסתדרותיים החשובים לעבוד עם בנק הפועלים הביא לכך שיותר מ-90% מהעסקאות של מפעלי חברת העובדים ייעשו באמצעות בנק הפועלים (לעומת 40% קודם כניסתו לתפקיד)‏‏^[2]. במהלך כהונתו רכש בנק הפועלים את השליטה בבנקים קטנים רבים: בנק הלוואה וחיסכון, בנק זרובבל, בנק אמריקאי ישראלי, בנק אוצר החייל, בנק תל אביב למשכנתאות, בנק מסד, בנק לחרושת, בנק משכן, בנק עין חי ואחרים. בנק הפועלים נכנס לפעילות בינלאומית: ב-1971 נפתחו סניף בלונדון ונציגות בציריך, ב-1974 נפתח סניף בניו יורק והוקם בישראל בנק קונטיננטל, כשותפות בין בנק הפועלים ובנק האיגודים המקצועיים בגרמניה. מגמה זו נמשכה בפתיחתם של סניפים נוספים ברחבי תבל. במהלך כהונתו של לוינסון בראשות בנק הפועלים גדל מספר סניפי הבנק מ-60 ל-330. לוינסון פרש מתפקידו בשנת 1983.

הבנק היה בבעלות ההסתדרות עד לשנת 1983 אז הולאם בעקבות משבר מניות הבנקים. אפרים ריינר שימש כיו"ר הבנק (ובחלק מהתקופה, גם כמנכ"ל) בין השנים 1977 ל-1985, עת נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות דו"ח ועדת בייסקי.

מאז 1983 הייתה המדינה בעלת השליטה בבנק עד לשנת 1996 בה נמכר גרעין השליטה לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. מימון הרכישה נעשה באמצעות הלוואה של מעל למיליארד שקל מבנק לאומי, שהיה אז אף הוא בבעלות ממשלתית. דיבידנדים שחילק הבנק לבעלי המניות שימשו לצורך החזרי הריבית על ההלוואה^[3]. במהלך תקופת בעלותה של המדינה הפך הבנק לגדול ביותר במדינה תוך שהוא חולף על פני בנק לאומי שהחזיק בתואר זה עד לאותו זמן, והחל מחודש נובמבר 2007 חזר להיות הבנק השני בגודלו. עם רכישת השליטה על ידי קבוצת אריסון-דנקנר מונה עמירם סיון למנכ"ל, שכיהן בתפקידו עד 2002, שאז הוחלף על ידי אלי יונס.

בדצמבר 2002 הכריז הבנק על כוונתו לפטר 900 עובדים שהיוו כ- 10% מעובדי הבנק בישראל^[4]. בסופו של דבר פוטרו 793 עובדים במהלך שנת 2003.

את שנת 2005 סיים בנק הפועלים ברווח של 2.9 מיליארד שקל, שהיה בזמנו הרווח הגבוה ביותר של כל הזמנים. רווח זה נבע בעיקר ממכירת חברת הבת האמריקאית, בנק סיגניצ'ר. הרווח הנקי של הבנק בשנת 2006 הסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל.

בחודש מרץ 2007 חתם הבנק על מזכר עקרונות למכירת מניותיו בבנק יהב עם בנק מזרחי-טפחות, על פי ההסכם נקבע כי בנק יהב ימשיך לקבל שירותי תפעול מבנק הפועלים לתקופה של שלוש שנים^[5]. באותו החודש הוחלף היו"ר שלמה נחמה בדן דנקנר.

בתאריך 10.8.2009 מונה ציון קינן למנכ"ל בנק הפועלים בהתאם להמלצת ועדת האיתור שמינה הדירקטוריון במטרה לאתר מנכ"ל במקום צבי זיו שהתפטר במרץ 2009. לאחר מכן באותה שנה מונה יאיר סרוסי ליו"ר הבנק במקום דני דנקנר על רקע דרישתו של בנק ישראל.

[עריכה] ראו גם

דן חסכן, תוכנית חיסכון שיזם הבנק בשנות השישים לעידוד חיסכון בקרב ילדי ישראל, ושהוחזרה בשנת 2009.

[עריכה] לקריאה נוספת

ב. כ. (ברל כצנלסון), ליסוד בנק הפועלים, קונטרס, כ"ב, ג' שבט ה'תר"ף, עמ' 6-3.
נחום גרוס ויצחק גרינברג, בנק הפועלים, חמישים השנים הראשונות, 1921-1971, הוצאת עם עובד