בנק הפועלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנק הפועלים בע"מ
BankHapoalim.svg
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1921
חברת אם: אריסון השקעות
משרד ראשי: רחוב יהודה הלוי 63, תל אביב
מייסדים: ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית
אנשי מפתח: ציון קינן, מנכ"ל

יאיר סרוסי, יו"ר הדירקטוריון

מוצרים עיקריים: שירותי בנקאות
הכנסות: 13.6 מיליארד ש"ח (2013)
עובדים: כ-10,000
דף הבית: www.bankhapoalim.co.il

בנק הפועלים הוא בנק מסחרי בישראל. נכון לשנת 2010, הבנק נחשב לבנק הראשון בגודלו בישראל[1], ומעסיק כ-10,000 עובדים.

הבנק נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית, והיה בשליטת ההסתדרות עד שנת 1983, עת הולאם עקב משבר מניות הבנקים. בשנת 1996 נמכר גרעין השליטה בבנק לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. בעלת השליטה הנוכחית בבנק היא חברת אריסון אחזקות שבשליטת שרי אריסון. בעלת עניין גדול בבנק היא חברת תעשיות מלח לישראל ומנכ"ל הבנק הוא ציון קינן.

הבנק מפעיל סניפים גם בצפון אמריקה (ניו יורק, מיאמי וקנדה), אירופה (שווייץ ולוקסמבורג), דרום אמריקה, איי קיימן וסינגפור. מניות הבנק נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה, השדה, 1928

הקמת הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באוקטובר 1919, בישיבת הוועד הפועל הציוני, ביוזמת ברל כצנלסון (ואחרים) ובתמיכת ארתור רופין הוחלט על הקמת בנק שיתנהל על ידי הפועלים ולמענם. הוועידה הראשונה של הסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל אשררה החלטה של הוועידה השישית של הסתדרות פועלי יהודה בדבר הקמת מוסד כספי לענייני עבודה שיהיה בבעלות הסתדרויות הפועלים בארץ ישראל, וקבעה כי הבנק יעמוד לשרותן של כל קבוצות הפועלים המיוסדות על בסיס קואופרטיבי, בכל ענפי פעולתן.

יהיה ברור לכל כי לא קבוצה זו או זו, מפלגה זו או זו יסדו את בנק הפועלים, אלא הסתדרות הפועלים הכללית(...) אין מטרת הבנק לעזור בגמילות חסד לפועל היחיד, אין מטרתו לעזור לפרט שיוכל בתורת פרט לעלות ולעבור על חבריו ו"להשתחרר" ממעמדו. בנק הפועלים הוא המוסד הכספי של מעמד הפועלים, ורצונו לשרת, את מעמד הפועלים כולו. מטרתו לעזור לכלל ציבור הפועלים המאורגן להקים את הקואופרטיבים שלו, רצונו לעזור לרכוש עמדות משקיות חדשות ולגלות וליצור אפשרויות עבודה חדשות.

ברל כצנלסון, ממקימי בנק הפועלים, ינואר 1922

הבנק פתח את שעריו ב-1 באפריל 1921, סעיף ב' של תזכיר ההתאגדות של הבנק אמר כי מטרות הבנק הן:‏[2] "לעזור, לאמץ, לקדם ולסייע סיוע כספי וכל סיוע אחר לכל ענפי עבודתם של מוסדות, אגודות או קבוצות של פועלים מכל הסוגים, שהסתדרו לשם תיקון מצב חבריהם בהתאם לעיקרים קואופרטיביים."" מניות היסוד הוקצו להסתדרות העובדים והוועד הציוני קיבל 43% בהנהלת הבנק.

בשנת 1928 מנע הבנק את קריסתה של חברת "סולל בונה", כאשר העמיד לרשותה הלוואה של 5,000 לא"י.

פעילות עד משבר מניות הבנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב לוינסון, שמונה ליו"ר הנהלת הבנק ב-1968, הוביל את בנק הפועלים לפיתוח מואץ ותוך 10 שנים הגיע הבנק למעמד של הבנק הגדול במדינה כשהוא חולף על פני בנק לאומי שהחזיק בתואר זו קודם לכן. הוא אילץ את רוב המפעלים ההסתדרותיים החשובים לעבוד עם בנק הפועלים הביא לכך שיותר מ-90% מהעסקאות של מפעלי חברת העובדים ייעשו באמצעות בנק הפועלים (לעומת 40% קודם כניסתו לתפקיד)‏[3]. במהלך כהונתו רכש בנק הפועלים את השליטה בבנקים קטנים רבים: בנק הלוואה וחסכון, בנק זרובבל, בנק יפת (ששינה שמו לבנק אמריקאי ישראלי לאחר שרכש את סניפיו של בנק אמריקאי שפעל בישראל‏[4]), בנק אוצר החייל, בנק תל אביב למשכנתאות, בנק מסד, בנק לחרושת ולמסחר, בנק משכן, בנק עין חי ואחרים. בנק הפועלים נכנס לפעילות בינלאומית: ב-1971 נפתחו סניף בלונדון[5] ונציגות בציריך, ב-1974 נפתח סניף בניו יורק[6] והוקם בישראל בנק קונטיננטל, כשותפות בין בנק הפועלים ובנק האיגודים המקצועיים בגרמניה. מגמה זו נמשכה בפתיחתם של סניפים נוספים ברחבי תבל. בשנת 1971 עלה הבנק למקום השני (לפי גודל המאזן) בבנקאות הישראלית, ודחק את בנק דיסקונט למקום השלישי‏[7]. במהלך כהונתו של לוינסון בראשות בנק הפועלים גדל מספר סניפי הבנק מ-60 ל-330. לוינסון פרש מתפקידו בשנת 1983.

הבנק היה בבעלות ההסתדרות עד לשנת 1983 אז הולאם בעקבות משבר מניות הבנקים. אפרים ריינר שימש כיו"ר הבנק (ובחלק מהתקופה, גם כמנכ"ל) בין השנים 1977 ל-1985, עת נאלץ לפרוש מתפקידו בעקבות דו"ח ועדת בייסקי.

מכירת הבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1983 הייתה המדינה בעלת השליטה בבנק עד לשנת 1996 בה נמכר גרעין השליטה לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. מימון הרכישה נעשה באמצעות הלוואה של מעל למיליארד שקל מבנק לאומי, שהיה אז אף הוא בבעלות ממשלתית. דיבידנדים שחילק הבנק לבעלי המניות שימשו לצורך החזרי הריבית על ההלוואה[8]. במהלך תקופת בעלותה של המדינה ואף שנים לאחר מכן, המשיך הבנק להיות הבנק הגדול ביותר במדינה, והחל מחודש נובמבר 2007 חזר להיות הבנק השני בגודלו.

פעילות עסקית לאחר ההפרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם רכישת השליטה על ידי קבוצת אריסון-דנקנר מונה עמירם סיון למנכ"ל, שכיהן בתפקידו עד 2002, שאז הוחלף על ידי אלי יונס.

הלוגו הישן של בנק הפועלים

בדצמבר 2002 הכריז הבנק על כוונתו לפטר 900 עובדים שהיוו כ- 10% מעובדי הבנק בישראל‏[9]. בסופו של דבר פוטרו 793 עובדים במהלך שנת 2003.

את שנת 2005 סיים בנק הפועלים ברווח של 2.9 מיליארד שקל, שהיה בזמנו הרווח הגבוה ביותר של כל הזמנים. רווח זה נבע בעיקר ממכירת חברת הבת האמריקאית, בנק סיגניצ'ר. הרווח הנקי של הבנק בשנת 2006 הסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל.

בחודש מרץ 2007 חתם הבנק על מזכר עקרונות למכירת מניותיו בבנק יהב עם בנק מזרחי-טפחות, על פי ההסכם נקבע כי בנק יהב ימשיך לקבל שירותי תפעול מבנק הפועלים לתקופה של שלוש שנים‏[10]. באותו החודש הוחלף היו"ר שלמה נחמה בדן דנקנר.

באוגוסט 2009 מונה ציון קינן למנכ"ל הבנק, במקום צבי זיו שהתפטר במרץ 2009. באותה שנה מונה יאיר סרוסי ליו"ר הבנק במקום דני דנקנר שפרש מתפקיד זה על-פי דרישת בנק ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן חסכן, תוכנית חיסכון שיזם הבנק בשנות השישים לעידוד חיסכון בקרב ילדי ישראל, ושהוחזרה בשנת 2009.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי עיתון TheMarker
  2. ^ סעיף דומה מאד בניסוחו נמצא בתקנות ההתארגנות של בנק המזרחי, שם ההפניה היא לעובדים השייכים להסתדרות "המזרחי"
  3. ^ ‏שלמה פרנקל ושמשון ביכלר, המיוחסים, 1984, עמ' 66 ‏
  4. ^ בנק "אמריקאי-ישראלי" יפעל להידוק קשרים עם גורמים כלכליים בארה"ב, דבר, 17 בנובמבר 1975
  5. ^ דוד ליפקין, בנק הפועלים מרחיב פעילותו בחו"ל, דבר, 24 ביוני 1971
  6. ^ נפתח סניף בנק הפועלים בניו יורק, דבר, 26 בנובמבר 1974
  7. ^ דוד ליפקין, בנק הפועלים - במקום השני במערכת הבנקאות הישראלית, דבר, 1 בפברואר 1972
  8. ^ דורית בר, הבנקים חכמים על חלשים מתוך ynet
  9. ^ ynet שרי אריסון: "לא הייתה לנו ברירה אלא לפטר" - כלכלה
  10. ^ סוגיית ההפרטה, הפועלים מכר חלקו ביהב למזרחי-טפחות, באתר ynet‏, 27 במרץ 2007


בנקים מסחריים בישראל

בנק אגוד לישראלבנק אוצר החיילבנק דיסקונט לישראלבנק דקסיה ישראלבנק הפועליםבנק יהב לעובדי המדינהבנק ירושליםבנק לאומי לישראלבנק מזרחי טפחותבנק מסדבנק מרכנתיל דיסקונטבנק ערבי ישראליבנק פועלי אגודת ישראלהבנק הבינלאומייובנק

מניות מדד תל אביב 25

אבנר חיפושי נפטאופקו הלת'אלביט מערכותאסםבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטדלקדלק קידוחיםהחברה לישראלטבעישראמקוכימיקלים לישראללאומימגדלמזרחינייססלקוםעזריאליבנק הפועליםפזפרטנרפריגושטראוס