בנק יפן
| הבנק המרכזי של יפן | |
|---|---|
| 日本銀行 | |
 לוגו הבנק |
|
 מטה הבנק המרכזי של יפן |
|
| מטה מרכזי |  צ'ו, טוקיו, יפן |
| הקמה | 1882 |
| נגיד | מסאקי שיראקאווה |
| מדינה | יפן |
| מטבע | ין יפני |
| קוד ISO 4217 | JPY |
| קודמו | בנק דאי איצ'י-קנג'יו |
| אתר הבנק (באנגלית) | |
הבנק של יפן (ביפנית: 日本銀行) הוא הבנק המרכזי של יפן.[1] הבנק מכונה לעתים Nichigin (日銀), כקיצור. המטה המרכזי של הבנק יושב בצ'ו שבטוקיו, יפן.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
כמו מרבית המוסדות היפניים המודרניים, הבנק המרכזי של יפן נוסד לאחר הרסטורציה של מייג'י. לפני הרסטורציה, הנחלות היפניות הפאודליות הנפיקו את הכסף של עצמן, ה"האן סאטסו", במערך מזומנים שאינו תואם. אך עם "חוק המטבע" החדש של מייג'י (1871), הועלמו המטבעות הקודמים והוקם הין כמטבע החדש, אשר היה מאוזן אל מול דולר כסף מקסיקני.[2]
בעקבות המעבר לתקנות הערות להמרה בנקאית (מאי 1884), הבנק המרכזי של יפן הוציא לראשונה שטרות בשנת 1885 (18 שנה לשלטון מייג'י). למרות כמה תקלות (למשל, הסתבר כי האבקה ששולבה בנייר במטרה למנוע זיופים הפכה את השטרות למעדן עבור חולדות), ההרצה הצליחה במידה רבה. ב1897 הצטרפה יפן לתקן הזהב.[2]
מאז תחילת תקופת מייג'י, הבנק של יפן פועל ברציפות ממשרדיו הראשיו בטוקיו ואוסקה.
ארגון מחדש [עריכה]
הבנק של יפן אורגן מחדש ב1942[1], תחת חוק הבנק של יפן (1942). הייתה תקופה קצרה לאחר המלחמה, במהלך כיבוש יפן, בה הושעתה פעילותו של הבנק, ומטבע צבאי הונפק. ב1949, הבנק חזר לפעילות[1]
בשנות ה-70, סביבת הפעולה של הבנקה התפתחה יחד עם המעבר משער מטבע זר קבוע במשק הדי סגור של יפן, למשק גדול ופתוח עם שער חליפין משתנה.[3]
משימות [עריכה]
על פי האמנה שלו, המשימות של הבנק המרכזי של יפן הן:
- הנפקה וניהול של שטרות ביפן
- יישום המדיניות ההומניטרית של יפן
- מתן שירותי ישוב והבטחת המערכת הכלכלית של יפן
- פעולות הקשורות לניירות ערך של משרד האוצר והממשלה
- פעילות בינלאומית
- אוסיף ותיוק נתונים, ניתוחים כלכלים, ופעילויות מחקר על כלכלת יפן
מיקום ומבנה [עריכה]
בסיסו של הבנק המרכזי של יפן הוא בניהונבשי, טוקיו, לא במקרה, סמוך לרובע גינזה המפורסם, אשר משמעות שמות היא מטבעת כסף. מבנה הניאו בארוק של הבנק בטיוקיו תוכנן בידי האדריכל טאטסונו קינגו, ב1896. הסניף באוסקה של הבנק נחשב לעתים למבנה אשר מזוהה יותר עם הבנק, ומסמל אותו כמוסד חשוב.
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
| כלכלת יפן | ||
|---|---|---|
| כלכלת יפן • ין יפני | ||
| מדיניות |  |
|
| מוסדות |
משרד האוצר • משרד הכלכלה, המסחר והתעשייה • הוועדה לסחר הוגן • הסוכנות לשירותים פיננסיים • בנק יפן • הבורסה לניירות ערך בטוקיו |
|
| חברות מובילות |
טויוטה (8) • יפן פוסט הולדינגס(אנ') (9) • Nippon Telegraph and Telephone(אנ') (31) • היטאצ'י (40) • הונדה (45) • פנסוניק (אנ') (50) • סוני (73) • טושיבה (89) • מיצובישי (125) • AEON (אנ') (133) • קנון (204) • שארפ (253) • סופטבנק (אנ') (257) • סוזוקי מוטור (316) • חברת הרכבות של מזרח יפן (323) • מאזדה (357) |
|
| ערכים נוספים | ||
|
שערוריית Recruit • קנבן • קאיזן • כלכלת טוקיו • מסאקי שיראקאווה |
||
