בנק לאומי לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "בנק לאומי" מפנה לכאן. לערך העוסק בסמכות המוניטרית המרכזית במדינה מסוימת, ראו בנק מרכזי.
בנק לאומי לישראל בע"מ
BankLeumiLogo.svg
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1902
משרד ראשי: רחוב יהודה הלוי, תל אביב
מייסדים: ההסתדרות הציונית
אנשי מפתח: רקפת רוסק-עמינח, מנכ"ל

דוד ברודט, יו"ר הדירקטוריון

מוצרים עיקריים: שירותי בנקאות
הכנסות: 11.3 מיליארד ש"ח (2011)
עובדים: כ-9,500
www.leumi.co.il
בנייני ההנהלה של בנק לאומי בתל אביב
הכניסה לסניף בנק לאומי ברמת השרון
השור של בנק לאומי במיצב "שוורים ושערים", לרגל 70 שנות פעילות של ‫הבורסה לניירות ערך בתל אביב‬, ינואר 2006

בנק לאומי לישראל בע"מ (מפורסם באמצעות המותג לאומי) הוא בנק ישראלי העוסק בכל תחומי הבנקאות. לבנק גם חברות בנות העוסקות בבנקאות בחו"ל.

נכון למאי 2013 מחזיקה מדינת ישראל בכ-6.03% ממניות הבנק. יתר מניות הבנק מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנק הוא גלגול של בנק אנגלו-פלשתינה שהוקם ב-1902 על ידי המוסד הבנקאי "אוצר התיישבות היהודים" (אוה"ה)‏[1] של ההסתדרות הציונית, והפך בשנת 1951 לבנק לאומי לישראל. הבנק הולאם לאחר משבר מניות הבנקים, ב-1983.

הנהגת המדינה שבדרך הטילה על בנק אנגלו-פלשתינה להנפיק את שטרות הכסף הראשונים של מדינת ישראל. שטרות אלו היוו הילך חוקי החל מ-18 באוגוסט 1948.

ב-1 במאי 1951 הועברו כל הנכסים וההתחייבויות של "בנק אנגלו-פלשתינה" לחברה חדשה בשם "בנק לאומי לישראל בע"מ", ונוצר צורך להנפיק סדרת שטרות חדשה. בנק לאומי הנפיק סדרת שטרות חדשה דומים דמיון רב לאלה של סדרת אנגלו-פלשתינה. המטבע החדש נקרא: "לירה ישראלית".

החלפת המטבע בוצעה ביוני 1952, ולוותה במילווה חובה בן 10 אחוזים על המזומנים וחשבונות עובר ושב.

בשנת 1983 הולאם הבנק בעקבות משבר מניות הבנקים. בעקבות המלצות ועדת בייסקי נאלץ יו"ר מועצת המנהלים של הבנק, ארנסט יפת, לפרוש מתפקידו.

במרץ 1984 הכריז בד"ץ העדה החרדית חרם על בנק לאומי וקרא לנתק את קשרי המסחר עם בנק לאומי, בעקבות היותו שותף בפרויקט הרחבת מלון "גני חמת" (כיום הולידיי אין) בטבריה, שגרם לחילול קברים באזור המלון. למאבק הצטרפו הרב משה פיינשטיין ועוד ראשי ישיבות ורבנים המשתייכים לאגודת ישראל ובהם האדמו"ר מגור, הרב שך ואחרים.‏[2] כעבור 21 שנה, באפריל 2006 הוסר החרם לאחר שהבנק מכר את אחזקותיו באפריקה ישראל (שעמדו על 20%).‏[3]

במסגרת מדיניות ההפרטה שמנהל משרד האוצר מכרה המדינה בהדרגה את מרבית המניות שברשותה, אולם לא הצליחה למכור את גרעין השליטה בבנק. בשנת 2005 ערכה המדינה מכרז על מניות השליטה של הבנק, וזכתה בו קבוצת קרנות הגידור האמריקאיות סרברוס-גבריאל. בעקבות הזכייה רכשה קבוצה זו מהמדינה 9.99% ממניות הבנק. אולם בסופו של דבר נדחתה בשנת 2007 בקשת הקבוצה לקבל היתר שליטה בבנק.‏[4]

ישיר לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין כלל סניפיו מפעיל הבנק גם סניף וירטואלי הקרוי "ישיר לאומי" ("הבנק הישיר הראשון" לשעבר) - סניף שכל הקשר שלו עם לקוחותיו נעשה בתקשורת מרחוק, באמצעות הטלפון והאינטרנט ובאמצעות שירותי שליחים ושירותי דואר כאשר נדרשת העברה פיזית של מסמכים (כגון פנקסי צ'קים). עם הקמתו נקרא סניף זה "הישיר הראשון", אך ביולי 2009 עבר שינוי מיתוג ושמו שונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


בנקים מסחריים בישראל

בנק אגוד לישראלבנק אוצר החיילבנק דיסקונט לישראלבנק דקסיה ישראלבנק הפועליםבנק יהב לעובדי המדינהבנק ירושליםבנק לאומי לישראלבנק מזרחי טפחותבנק מסדבנק מרכנתיל דיסקונטבנק ערבי ישראליבנק פועלי אגודת ישראלהבנק הבינלאומייובנק

מניות מדד תל אביב 25

אבנר חיפושי נפטאופקו הלת'אלביט מערכותאסםבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטדלקדלק קידוחיםהחברה לישראלטבעישראמקוכימיקלים לישראללאומימגדלמזרחינייססלקוםעזריאליבנק הפועליםפזפרטנרפריגושטראוס

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.