בנק מזרחי טפחות
| בנק מזרחי טפחות בע"מ | |
|---|---|
 |
|
| סוג: | חברה ציבורית |
| שנת הקמה: | 1923 |
| משרד ראשי: | ז'בוטינסקי 7, רמת-גן |
| מייסדים: | תנועת מזרחי העולמית |
| אנשי מפתח: | אלי יונס, מנכ"ל
משה וידמן, יו"ר הדירקטוריון |
| מוצרים עיקריים: | שרותי בנקאות |
| רווח: | 1.04 מיליארד ש"ח (2012) |
| עובדים: | 3,827 (2007) |
| דף הבית: | www.mizrahi-tefahot.co.il |
בנק מזרחי-טפחות הוא הבנק הרביעי בגודלו בישראל. קבוצת הבנק פועלת בארץ ומחוצה לה, ועוסקת בפעילות בנקאית מסחרית, עסקית וקמעונאית, ובפעילות משכנתאות בישראל, באמצעות 165 סניפים ומרכזי עסקים בפריסה כלל ארצית. פעילות הלקוחות העסקיים נתמכת על ידי מוקדים עסקיים ועל ידי יחידות מטה מקצועיות בעלות התמחות ענפית. פעילותו הבנקאית של הבנק מחוץ לארץ מתבצעת באמצעות מספר חברות בנות, שלושה סניפים וארבע נציגויות באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
לפני קום המדינה [עריכה]
בנק המזרחי נוסד על ידי תנועת המזרחי העולמית בשנת 1923, במטרה להעניק סיוע כספי ולשמש מכשיר פיננסי למפעלם של יחידים ולמוסדות השייכים להסתדרות המזרחי. נוסף לכך הוטלה על הבנק המשימה לשמש בנק לאומי ציבורי לכלל היישוב. הבנק הוקם עם הון התחלתי של 10,000 לירות מצריות, וההון המונפק באותו שלב היה בערך של 100 מניות יסוד בנות לירה מצרית כל אחת, ו-9,900 מניות רגילות בנות לירה מצרית כל אחת. מניות היסוד אמורות היו, על פי התקנון, להשאר ברשות הסתדרות המזרחי כדי להבטיח את המשך קיומו של המוסד. במשך שנות ה-20 המזרחי פעל רבות בשיווק מניות הבנק בארץ ישראל, ארצות הברית ואירופה. מניות נמכרו בוועידות המזרחי בארצות הברית בשנים 1923-1925[1], באסיפות בארץ ישראל[2] ושליחים נשלחו לאירופה למכירת מניות[3]. באפריל 1925 הבנק נפתח לקהל הרחב[4], ומניות המייסדים הראשונים הוקצו לרב יהודה לייב פישמן מימון ולפרופסורים הרמן שטרוק וחיים פיק. למנהל ראשי של הבנק מונה דוד צבי פנקס[5].
בשנת 1927 שילם הבנק את הדיבידנד הראשון שלו. בהזדמנות זו הוחלט להפריש מהרווחים 20 ליש"ט לקרן הקיימת לישראל לשם רישום הבנק ב"ספר הזהב". באותה שנה נפתח סניף הבנק בתל אביב, ברחוב הרצל 18, ומנהלו היה דוד צבי פנקס, לימים שר התחבורה בממשלת ישראל. המשרד הראשי של הבנק היה ברחוב יפו בירושלים[6]. במקביל להקמת בנק המזרחי הוקם בשנת 1928 "בנק הפועל המזרחי" ונקרא "קופת מלווה של הפועל המזרחי". בשנת 1932 התקבלה החלטה שחייבה את כל עובדי הבנק להיות חברים מאורגנים ומשלמי מיסים, בתנועת המזרחי או הפועל המזרחי. על פי החלטה זאת חברי ועד ההנהלה חייבים להתגורר בארץ ישראל. כן נקבע, שאדם שאינו מתנהג בחייו בדרך התורה והמצוות לא יוכל להתקבל לעבודה בבנק. בשנת 1935 נוסדה חברת המזרחי לפיתוח קרקעות בע"מ ונפתח סניף הבנק בחיפה ברחוב כיאט[7].
במאי 1936 עבר סניף הבנק בתל אביב לרחוב לילינבלום 48[8]. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ד"ר אלכס פרידמן ובנייתו הושלמה בשנת 1936 בסגנון הבאוהאוס, שאפיין את הבניינים שנבנו בעיר בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20.[9]
לאחר קום המדינה [עריכה]
במאי 1960 פתח הבנק סניף שני בירושלים, ברחוב בן יהודה[10]. במאי 1961 נפתח סניף ברמת גן[11]. בשנת 1963 היו לבנק 14 סניפים, בין השאר באשדוד ובשלומי[12].
בשנת 1969 החליטו ראשי בנק המזרחי ובנק הפועל-המזרחי לחבור יחד ולהקים את בנק המזרחי המאוחד. לבנק המאוחד היו 42 סניפים ברחבי הארץ ונכסים בשווי של למעלה מ-400 מיליון לירות ישראליות. הבנק המשיך להתפתח ולהקים סניפים חדשים ובשנת 1980 רכש מהמדינה את בנק טפחות שהחל להתנהל כחברת בת של הבנק. בשנת 1983 בעקבות משבר מניות הבנקים, עבר הבנק לבעלותה של ממשלת ישראל. רק בשנת 1995 החלה הפרטת הבנק וקבוצת עופר-ורטהיים רכשה 26% ממניותיו. לאחר מכן הגדילה הקבוצה את אחזקותיה בבנק ורכשה 51% ממניותיו, והמדינה מכרה את יתרת אחזקותיה בבנק לעובדי הבנק (9%) ולציבור הרחב.
מיזוג מזרחי-טפחות [עריכה]
בשנת 2005 התמזגו בנק המזרחי המאוחד ובנק טפחות למשכנתאות, ומאז נקרא הבנק "בנק מזרחי טפחות בע"מ" או "מזרחי-טפחות".
בנק טפחות נמנה עם קבוצת בנק המזרחי מאז רכישתו בשנת 1980. במשך השנים לא התקיימו בין חברת האם - (בנק המזרחי), לחברת הבת - (בנק טפחות), יחסי גומלין. ההנהלה והדירקטוריון של בנק טפחות התנהלו באופן עצמאי ובנק המזרחי לא התערב בניהולו. הקשר ביניהם התבטא בכך שבנק טפחות נהנה מן ההון ומן המקורות שהעמיד לרשותו בנק המזרחי, ועל בסיסם פיתח והרחיב את פעילותו העסקית, ואילו קבוצת בנק מזרחי נהנתה מרווחי בנק טפחות, שנרשמו בדוחות הכספיים של הקבוצה. היעדר שיתוף פעולה בין שני הבנקים שנבע, בין השאר, ממגבלות רגולטוריות, מנע מן הקבוצה לנצל את מלוא הפוטנציאל שהיה בידיה, והפתרון היחיד לבעיות אלו, היה מיזוג בין שני הבנקים - רעיון שעלה מדי פעם על סדר יומו של הבנק, ומסיבות שונות לא יצא אל הפועל[13].
במהלך שנת 2004, לנוכח תמורות ושינויים שחלו במערכת הבנקאית, ובהם השלמת מיזוגם של מספר בנקים למשכנתאות עם הבנקים המסחריים שלהם, הפך רעיון המיזוג בתוך קבוצת בנק המזרחי למעשי, ובחודש יוני אותה שנה, החליט דירקטוריון בנק המזרחי לפעול למיזוג בנק טפחות עם ולתוך בנק המזרחי. עם זאת, שני ועדי העובדים של שני הבנקים התנגדו להליך המיזוג, מחשש לפיטורי עובדים שיביא המהלך בעקבותיו. הוועדים נקטו בשביתות[14] והנושא אף הגיע לדיון בועדת העבודה של הכנסת[15]. לאחר עימותים נחתם הסכם שהוארך לאחרונה עד שנת 2015. בעקבות המיזוג, עבר הבנק תהליך כולל של מיתוג מחדש (פברואר 2006) על ידי סטודיו עדלי סטוק. במסגרתו אימץ הבנק שם חדש - מזרחי-טפחות ושפה תקשורתית חדשה הכוללת לוגו, סיסמה וקו עיצובי חדש. לוגו הבנק בנוי מסמל האינסוף (אינפיניטי), בצבעי כתום ואפור.
בשנים 2009-2008, הושלמו רכישת 50% מההון המונפק של בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ והמיזוג עם בנק אדנים למשכנתאות.
המבנה הארגוני של הבנק [עריכה]
- החטיבה הקמעונאית מרכזת את מרבית הפעילות הבנקאית של לקוחות פרטיים ושל לקוחות עסקיים קטנים. בפעילות החטיבה נכללים: תחום הקמעונאות, האחראי בעיקר לפעילות מגזר משקי הבית ומגזר העסקים הקטנים, תחום המשכנתאות, ותחום הבנקאות הישירה, האחראי לצינורות ההפצה באמצעות האפיקים השונים של הבנקאות הישירה. כמו כן, נכלל בפעילות החטיבה תחום הבנקאות הפרטית ללקוחות נבחרים. החטיבה הקמעונאית מנהלת 165 מרכזי עסקים, סניפים ושלוחות ברחבי הארץ וכן את מזרחי-טפחות LIVE. במזרחי-טפחות LIVE סניפים המעניקים את מגוון השירותים הבנקאיים, ככל שאר הסניפים, אך ללא צורך בהגעה אל הבנק[16][17]. הבנקאים במזרחי-טפחות LIVE זמינים ללקוחות במגוון ערוצי תקשורת כמו טלפון ישיר, דואר אלקטרוני מאובטח, SMS, פקס', שירות שליחים, שיחת וידאו (צ'ט). בנוסף לסניפי הבנק, אחראית החטיבה הקמעונאית גם על תחום הבנקאות הישירה.
- החטיבה לבנקאות עסקית מרכזת את מרבית הפעולות הבנקאיות של תאגידים גדולים ושל לקוחות עסקיים. בחטיבה סקטור תאגידים, האחראי בעיקר לפעילות מגזר הבנקאות העסקית, וסקטור עסקים, האחראי בעיקר לפעילות מגזר הבנקאות המסחרית. בנוסף, הוקם בשנת 2008 מוקד עסקי ללקוחות מתחום ההתיישבות. במסגרת החטיבה נכללות יחידות נוספות, המספקות שירותים ייחודיים לטיפול בלקוחות מתחומים ספציפיים, כמו סקטור בנייה ונדל"ן, סקטור מימון וסחר בינלאומי ומרכז עסקים המתמחה ביהלומנות. כמו כן, פועל במסגרת החטיבה סקטור לקוחות מיוחדים, המטפל בגביית חובות בעייתיים.
- החטיבה הפיננסית אחראית על הנכסים הפיננסיים של הבנק ועל התחייבויותיו; על חדר עסקאות מאוחד, הפועל בכל השווקים הפיננסיים, במסחר במטבעות, בריביות ובניירות ערך ישראלים וזרים, על הפעילות הבינלאומית של הקבוצה וכן על הבנקאות הפרטית:
- מגזר הבנקאות הפרטית מורכב מצוותים המטפלים בלקוחות המוגדרים כבעלי "עושר פיננסי גבוה", ומצוותים המטפלים בתאגידים בעלי היקף גדול של נכסים כספיים להשקעה.
- הפעילות הבינלאומית בקבוצת הבנק כוללת פעילות עסקית ושירותי בנקאות פרטית באמצעות חברות בנות וסניפים, בארץ ובעולם. הפעילות הבינלאומית של הקבוצה מתמקדת בעיקר בבנקאות פרטית, במתן שירותים פיננסיים ללקוחות ישראלים המקיימים פעילות מחוץ לארץ, במימון סחר חוץ, בהענקת אשראי מקומי ובהשתתפות באשראים סינדיקטיביים. לבנק שלוחות בציריך, בלוס אנג'לס, בלונדון ובאיי קיימן, ונציגויות במקסיקו, באורוגוואי ובפנמה.
- החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ אחראית על סקטור קופות הגמל, על הייעוץ הפנסיוני והפיננסי, ועל החברות הבנות.
- החטיבה לחשבות תכנון ותפעול כוללת את האגף לבקרת סיכונים, את האגף להנדסת תהליכים, את אגף תכנון וכלכלה, וכן אחראית על ביטוחי הבנק.
- חטיבת משאבי אנוש ומינהל אחראית על ניהול משאבי האנוש, תחום ההדרכה, לוגיסטיקה מינהל והתייעלות (כולל נכסים ובינוי) ותחום הביטחון והאבטחה.
- חטיבת שיווק, פרסום ופיתוח עסקים אחראית על הפעילויות בנושא הפרסום, השיווק ופיתוח מוצרים פיננסיים ושירותים אחרים אותם משווק הבנק ללקוחות.
- חטיבת חשבונאות ודיווח כספי אחראית על הכנה ועריכה של הדוחות הכספיים של הבנק לציבור, על דיווחים לרשויות סטטוטוריות ולהנהלה, על תחום המיסוי, על יישום סרבנס-אוקסלי בבנק, על הספר הראשי, הנהלת החשבונות והגזברות.
- החטיבה המשפטית אחראית למתן שירותים משפטיים לכל יחידות הבנק, ליצירת התשתית המשפטית של פעילות הבנק, לניהול החשיפה לסיכונים משפטיים (לרבות קצין הציות אשר ממונה גם על נושא איסור הלבנת ההון), ולטיפול בתביעות נגד הבנק.
- חטיבת הביקורת הפנימית אחראית לביצוע ביקורת פנימית על היחידות העסקיות והתפעוליות של הבנק. כמו כן, אחראית החטיבה על היחידה לפניות הציבור המטפלת בפניות ובתלונות הציבור בקשר עם פעילות הבנק.
חברות בנות [עריכה]
- אתגר - ניהול תיקי השקעות היא חברה המספקת פתרונות כספיים מאז 1987. אתגר כפופה לביקורת הפנימית והחיצונית של בנק מזרחי-טפחות, כמו גם לביקורת של רשות ניירות ערך.
- החברה לנאמנות היא חברה לבניית עסקאות נאמנות הנמצאת בבעלות ובשליטה מלאה של הבנק, ומאפשרת שילוב שירותי הנאמנות בכלל שירותי הבנקאות שהבנק מציע.
- iteam (לשעבר "מחיש שירותי מחשב בע"מ"), חברה בת של בנק מזרחי-טפחות האמונה על תחום המחשוב ואבטחת המידע בבנק.
פעילות נוספת [עריכה]
- הבנק מפעיל מאז 2005 את "מזרחי-טפחות בקהילה", תוכנית חברתית המתמקדת בקידומם ובטיפוחם של ילדים ובני נוער בחסך, תוך עידוד עובדים ומנהלים להיות שותפים מלאים בתהליך. עם פעילויותיו הנוספות של מזרחי-טפחות בקהילה נמנים "מדריך ערך מוסף" המכיל מידע מפורט על מוצרים המיוצרים בידי אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים[18], וערכת ההדרכה אינטראקטיבית בנושאים בנקאיים-פיננסיים לגילאי 14-18.
- באוקטובר 2007 העלה הבנק את אתר "תערוכת אינסוף לאמנות", תערוכה אינטראקטיבית בהשתתפות כ-1,000 אמנים מכל תחומי המדיה, אשר הציגו כ-2,500 עבודות בנושא האינסוף[19].
הערכה בינלאומית [עריכה]
בשנת 2003 הוכר מזרחי-טפחות (אז בשמו הקודם 'בנק המזרחי המאוחד') על ידי מגזין הבנקאות הבינלאומי THE BANKER כבנק המצטיין בישראל, לאחר שהצליח תחת מדיניות הניהול הזהירה של ויקטור מדינה להראות עלייה של 10.5% ברווח הנקי למרות המיתון הכלכלי, ולעומת ירידה ממוצעת של 63%, ברווח הנקי של שאר הבנקים בישראל[20]. בשנים 2009[21] 2010[22], תחת ניהולו של אלי יונס, נבחר הבנק לבנק המצטיין בישראל, והוא מופיע ברשימה מכובדת של 25 בנקים בעולם, אשר טיפלו בזהירות ובאחריות בצורכי לקוחותיהם בתקופה של שווקים קשים, ובכך הגיעו להישגים בהווה, תוך שהם מניחים יסודות להצלחה גם בעתיד.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- האתר של מזרחי-טפחות
- בנק מזרחי טפחות בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- בנק מזרחי טפחות בע"מ, באתר TheMarker
- בנק מזרחי טפחות בע"מ, באתר Bizportal
- אתר תחרות אינסוף לאמנות
- מזרחי-טפחות באתר YouTube
- שוקי שדה, כך מתנהל מזרחי טפחות: 14 דירקטורים שותקים ומנכ"ל אחד קובע, באתר TheMarker, 31 באוגוסט 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ הרב מאיר ברלין, ועידת המזרחי באמריקה, דואר היום, 22 בנובמבר 1923
מזרחי, ועידת המזרחי באמריקה, דואר היום, 20 במאי 1925 - ^ ראו למשלהמזרחי היום, דואר היום, 29 באפריל 1926
- ^ ראו למשל על ישראל פלסר שמכר מניות במדינות הבלטיות וברומניה בבנק המזרחי, דואר היום, 27 ביוני 1926
- ^ בנק המזרחי, דואר היום, 27 באפריל 1925
- ^ בבנק המזרחי, דואר היום, 27 ביוני 1926
- ^ בנק המזרחי בע"מ, דואר היום, 5 ביוני 1936 (מודעה)
- ^ בנק המזרחי בע"מ, דבר, 10 באפריל 1936 (מודעה)
- ^ בנק המזרחי בע"מ תל אביב, דואר היום, 11 במאי 1936 (מודעה)
- ^ דותן לוי, הסניף ההיסטורי של מזרחי טפחות יהפוך למלון בוטיק, באתר כלכליסט, 10 בינואר 2012
- ^ בנק המזרחי בע"מ, מעריב, 12 במאי 1960 (מודעה)
- ^ סניף בנק המזרחי ייפתח ברמת גן, מעריב, 31 במאי 1961
- ^ תכנית חסכון בבנק מזרחי, דבר, 27 במאי 1963
- ^ אורנה רביב, בנק המזרחי: מדינה על המשמר, באתר ynet - בהתאם לאמור בכתבה, תוכניות המיזוג לא יצאו אל הפועל במשך שנים, עקב התנגדות בנק טפחות.
- ^ דפנה צוקר, עובדי בנק טפחות מקצינים עמדתם, באתר גלובס, 1 ביולי 2004.
- ^ פרוטוקול מס' 395 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות 22 במרץ 2005)
- ^ עירן פאר, מזרחי טפחות השיק את "מזרחי טפחות LIVE", באתר גלובס, 7 בדצמבר 2008
- ^ רונית גודמן, בנק מזרחי טפחות השיק רשת סניפים וירטואליים חדשה, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2008
- ^ אתר מדריך ערך מוסף
- ^ אתר התחרות
- ^ THE BANKER
- ^ גלובל פייננס 2009
- ^ גלובל פייננס 2010
| בנקים מסחריים בישראל | ||
|---|---|---|
|
| מניות מדד תל אביב 25 | ||
|---|---|---|
|
