בסיס נתונים מונחה-עצמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בסיס נתונים מונחה-עצמים, הוא מסד מידע המאפשר שמירה, סידור ונגישות אל המידע על פי תכונות העצמים שהמידע מייצג.

כך שלמעשה כל פיסת מידע נשמרת ומטופלת באופן אוטונומי בתוך בסיס המידע. זוהי פרדיגמה הפוכה מזו המשמשת בסיסי נתונים יחסיים.

בבסיס נתונים יחסי יש התבססות על טבלאות כדי לאחסן את המידע כאשר כל טבלה לא בהכרח מחזיקה מידע על כל העצם המוגדר בשפה ולכן יש היתכנות של מספר שאילתות כדי למלא במידע עצם בשפת הפיתוח - לעומת זאת בבסיס נתונים מונחה-עצמים קיימת טבלה אחת בלבד שמחזיקה באופן שיטתי את כל העצמים על פי תכונות כך שכל תכונה ממלאת שורה בטבלה, החלוקה של העצם למרכיביו ממשיכה עד אשר מגיעים לפיסות מידע מינימליות המהוות את הגדרת הטיפוסים הבסיסיים ביותר של השפה.

היתרון המיידי הוא שאין למעשה צורך להגדיר טבלאות בבסיס הנתונים - הוא זמין לשימוש באופן מיידי. מתקיים יתרון נוסף בנגישות אל המידע באופן סלקטיבי ולא בהכרח סימטרי.

לדוגמה: עבור כל מי שגר בירושלים מלא את העצם לחלוטין ועל כל השאר מלא רק שמות משפחה. (או) עבור עצם מסוג פוליסה מלא את כל הנתונים ועבור עצם מסוג סוכן מלא רק את מספר הסוכן.

שאילתות כאלה ייתכנו ואף במסגרת של שאילתא אחת בלבד והן בעלות פוטנציאל חסכון עצום בזמן ונגישות.


ראוי לציין שיש גם מסדי נתונים היברידיים ואף ממשקי תוכנה המאפשרים מיפוי באסטרטגיה המשלבת את שתי הפרדיגמות בהן כל טיפוס בשפה מקבל טבלה משלו וכך ישנו תיאום של ברירת מחדל בין טיפוסים המוגדים בשפה לבין הסכמות שבמסד הנתונים.

החסרון העיקרי במסד מבוסס עצמים הוא בעמידות שלו לשינויים. היות שבמסד יחסי הנתונים לא חייבים להיות קשורים לאובייקט המוגדר בשפה הם מאפשרים גמישות מרבית לשינויים.

זהו דבר שיכול להתפתח לבעייתי מאוד במסד נתונים מבוסס-עצמים ופחות בעייתי במסד יחסי שעבר אסטרטגיית בנייה מבוססת עצמים (היברידי).

נכון להיום השיטה המקובלת ביותר לבניית מסד חדש היא השיטה ההיברדית.

כקו מנחה עקרוני ניתן לקבוע שככל שהמסד יותר כללי - הנגישות אל המידע יותר מהירה אבל תחזוקת המידע פחות איכותית. בניסוח שונה: נגישות המידע היא בהכרח על חשבון הנוחות שבתחזוקת המידע.