רמת דוד (בסיס)

רמת דוד
סמל הבסיס
נתוני השדה
קוד ICAO	LLRD
סוג השדה	צבאי
מפעיל	חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה	עפולה
גובה מעל פני הים	185 רגל 56 מטר
מיקום	32°39′54″N 35°10′46″E
מסלולי טיסה
כיוון מגנטי	אורך		סוג מסלול
	רגל	מטר
09/27	8,550	2,606	אספלט
11/29	7,975	2,431	אספלט
15/33	7,895	2,406	אספלט
רמת דוד

בסיס חיל-האוויר רמת דוד (בשמו הרשמי: כנף 1) על-שם האלוף עזר ויצמן‏ הוא בסיס טיסה מבצעי של חיל האוויר הישראלי. הבסיס נמצא בסמוך לקיבוץ רמת דוד בעמק יזרעאל ובסמיכות למגדל העמק, והוא בסיס הטיסה היחיד של חיל האוויר באזור צפון מדינת ישראל, עובדה שזיכתה אותו בכינוי "חיל-אוויר צפון". שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה יהודית.

בבסיס מוצבות כיום שלוש טייסות המפעילות מטוסי קרב מסוג F-16: טייסת 109 ("טייסת העמק") המפעילה מטוסי F-16D ("ברק" דו-מושבי), וטייסות 110 ("טייסת אבירי הצפון") ו-117 ("טייסת הסילון הראשונה") המפעילות מטוסי F-16C ("ברק" חד-מושבי). בנוסף, מוצבת בבסיס טייסת 193 ("טייסת מגיני המערב") המפעילה כיום את מסוקי ה-AS 565 פנתר ("עטלף") במשימות סיור ימי עבור חיל הים.

בבסיס מוצבת גם יחידת בינוי 302 אשר אחראית על תחזוקת אתרי צפון.

מפקד הבסיס הנוכחי (החל מחודש יולי 2011) הוא אל"ם ניר ברקן.

היסטוריה

הקמת שדה לויד

המפקדה הבריטית ברמת דוד

בסיס רמת דוד בשנת 1944

טקס קריאת הבסיס על שם עזר ויצמן

רמת דוד התחיל את דרכו כמנחת מאולתר בשדה תירס, ואחד הטייסים הראשונים שנחתו בו היה רואלד דאל, סופר הילדים שכתב את צ'ארלי והשוקולדה‏. הבסיס הצבאי ברמת-דוד הוקם בשנת 1937 על ידי הבריטים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. זהו אחד הבסיסים שהוקמו כחלק מתשתיות חיל-האוויר המלכותי ונועד לשמש כבסיס חלופי לבסיס חיפה - אשר הותקף על ידי מטוסים גרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה. שמו המקורי של הבסיס ברמת דוד היה "שדה לויד" על שם סר לויד ג'ורג' מדינאי בריטי וראש ממשלת בריטניה. הבסיס מוקם בסמוך לתחנת רכבת העמק השוכנת על קו צינור הנפט שהוביל נפט מכירכוך שבצפון עיראק לחיפה.

מלחמת העצמאות

ב-15 במאי 1948 תקפו ספיטפיירים מצרים את שדה התעופה ברמת דוד בהנחה מוטעית שהבריטים פינו אותו. הם גרמו נזק למבנים והוציאו מכלל שימוש מספר ספיטפיירים בריטים. מוכי תדהמה וזעם העמידו הבריטים מספר מטוסים במצב הכן בהניחם כי הפוגעים בהם ישובו להתקפה נוספת. כעבור כחצי שעה הופיעה שוב להקה של ארבעה ספיטפיירים. הפעם קדמו אותם הבריטים באוויר ובקרב האווירי שהתחולל, הופלו שני ספיטפיירים מצרים ונגרם נזק לשניים אחרים. אחד הטייסים המצרים נחת נחיתת אונס ליד קיבוץ דליה ונפל בשבי כוחות צה"ל.

ב־23 במאי הבסיס הועבר לידי יהושע גילוץ, מפקדה הראשון של הכנף. המסדר הצבאי שנערך נעשה בחיפזון ועד היום נהנית הכנף מההאנגרים הבריטים, המכונים גם דירים תת-קרקעיים ומהתשתיות שנבנו על ידי הבריטים, לרבות "הקולנוע הבריטי".

ב-24 בדצמבר 1948, רביעיית מטוסי קרב עיראקיים שנשלחו להפציץ את רמת דוד, הפציצו את קיבוץ משמר העמק השוכן מספר ק"מ מהבסיס, במחשבה שזהו יעד ההפצצה. הפצצות פגעו בבית הילדים שבקיבוץ, והביאו למותם של 3 ילדים ואם בהריון.

שנות החמישים של המאה העשרים

באוקטובר 1953 מונה עזר ויצמן למפקד הבסיס, תפקיד בו כיהן עד לפברואר 1956, אז מונה למפקד בסיס חצור.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים פעלה הכנף, בפיקודו של יחזקאל סומך, בהרכב של 3 טייסות: טייסת 117 - מיראז'ים, טייסת 110 - ווטורים ו טייסת 109 - מיסטרים.

מלחמת יום הכיפורים

ב-9 באוקטובר 1973, היום הרביעי למלחמת יום הכיפורים, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר הבסיס במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של דודו דותן (דימנט), טייס סקייהוק. שני טייסים נוספים נפצעו, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים אך לא גרמו לנפגעים. ההתקפה על רמת דוד הייתה אחד גורמים שהביאו להחלטה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בהמשך אותו יום. בשעה 7:30 אותו היום יצאו שלושה סקייהוקים מטייסת 110 לתקיפת פורט סעיד, כאשר את המבנה הוביל סגן מפקד הטייסת אברהם וילן, מספר שתיים במבנה הוא אל"ם ארלוזור (זוריק) לב, מפקד הבסיס, שהצטרף למבנה בגילוי של מנהיגות ודוגמה אישית, מספר שלוש במבנה היה סגן שלמה לירן. השלושה טסו בגובה נמוך לנחל-ים ומשם לבלוזה. מבלוזה יצאו בגובה נמוך מאוד מעל הביצה. אש נ"מ נפתחה לעבר המבנה, והטייסים החלו לתמרן כדי לחמוק ממנה. זוריק הנמיך, כנראה, תלול מדי, ובהטייה שמאלה נכנס לים התיכון בזווית די תלולה, כקילומטר מהחוף. לא נראתה אש או עשן מהמטוס ולא נראה מצנח. מקום קבורתו של זוריק לא נודע עד היום. זוריק היה הטייס הבכיר ביותר שאיבד חיל האויר, ודבורה עומר כתבה עליו את ספרה "פתאום באמצע החיים". 34 שנים לאחר מותו, ב-19 ביולי 2007 בעקבות המלצת מפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי ואישור שר הביטחון אהוד ברק, התקבלה החלטה להעלות את זוריק לדרגת תת-אלוף לאחר מותו. הטקס התקיים בלשכת הרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי ב-18.09.2007.

את זוריק החליף בתפקיד אל"ם יעקב אגסי שפיקד על הבסיס עד ה-23 באוקטובר, אז החליפו בתפקיד אל"ם גיורא רם-פורמן.

קבלת מטוסי ה-F-16A/B ("נץ") הראשונים

ב-2 ביולי 1980 התקבלו בבסיס בטקס חגיגי ארבעת מטוסי ה-F-16 ("נץ") הראשונים של חיל האוויר הישראלי: שני F-16A ושני F-16B‏. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני ולוו על ידי מטוס פנטום ("קורנס") ישראלי עם התקרבותם לישראל. הטיסה נמשכה כ-11 שעות, וכללה מספר תדלוקים אוויריים.

קבלת מטוסי ה-F-16C ("ברק") הראשונים

ב-11 בפברואר 1987 נחתו בבסיס שלושת מטוסי ה-F-16C ("ברק") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי. המטוסים הוטסו מארצות הברית על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני.

שנות התשעים של המאה העשרים

בדצמבר 1996 נזקקו 30 מחיילי הבסיס לטיפול רפואי בעקבות הרעלת מזון לאחר שאכלו בחדר האוכל של הבסיס.

העשור הראשון של המאה העשרים ואחת

הבסיס זכה בשנת 2003 בתקן ISO 1401 מטעם המשרד לאיכות הסביבה‏. התקן ניתן על החשיבות שרואה הכנף בכל הנוגע לשמירה הסביבה ובמניעת שפיכת דלקים וחומרים לקרקע. לאור פעילותה הירוקה של הכנף היא מכונה גם כ"כנף הצפונית והירוקה שבעמק".

מלחמת לבנון השנייה

במהלך מלחמת לבנון השנייה היה הבסיס נתון תחת איום הרקטות הארטילריות של חזבאללה. שניים מחיילי הבסיס נהרגו בשרותם על ספינת הטילים אח"י חנית שנפגעה מול חופי לבנון.

השריפה בכרמל 2010

במהלך השריפה בכרמל, מטוסי הכיבוי הבינלאומיים שנשלחו לישראל המריאו ותפקדו מהבסיס.

מפקדי הבסיס (רשימה חלקית)

• יהושע גילוץ (מפקד הבסיס הראשון)
• סא"ל רודי אוגרטן
• קלמן טורין אפריל 1952 - 1953
• בנימין בונה 1953
• אל"ם עזר ויצמן (1953-1956)
• אל"ם גדעון אלרום (1956-1958 ובמלחמת סיני)
• אל"ם מנחם בר (מרץ 1958 - אוגוסט 1963)
• אל"ם יחזקאל סומך (מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים)
• אל"ם יעקב אגסי (1967-1970, כולל מלחמת ההתשה, וקליטת מטוסי ה-A-4 סקייהוק הראשונים, והקמתה מחדש של טייסת 69 כטייסת מטוסי F-4 פנטום)
• תא"ל ארלוזור (זוריק) לב (מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים שבמהלכה נהרג בעת משימת תקיפה במצרים. ב-18 בספטמבר 2007, 34 שנים לאחר נפילתו, הועלה זוריק לב לדרגת תא"ל על ידי מפקד חיל האוויר‏)
• אל"ם יעקב אגסי (9 באוקטובר 1973 - 23 באוקטובר 1973) (מינוי זמני בעקבות מותו של תא"ל ארלוזור לב)
• אל"ם גיורא רם-פורמן
• אל"ם רמי הרפז
• אל"ם יפתח ספקטור (1980-1982)
• אל"ם הרצל בודינגר (1982-1984)
• אל"ם איתן בן-אליהו (1984-1986)
• אל"ם אמיר נחומי (1986-1988)
• אל"ם יצחק גת (1988-1990)
• אל"ם אבנר נווה (1990-1992)
• אל"ם גדעון אילת (1992-1994)
• אל"ם יוסף גונן (ג'ינו) (1994-1996)
• אל"ם רני פלק (1996-1998)
• אל"ם אליעזר שקדי (1998-2000)
• אל"ם רם שמואלי (2000-2003)
• אל"ם אבי יעקובי (ג'ק) (2003-2005)
• אל"ם רמי בן אפרים (2005-2007)
• אל"ם אילן בוגר (2007-2009)
• אל"ם רונן שמחי (2009-2011)
• אל"ם ניר ברקן (2011-

קישורים חיצוניים

• בסיס רמת דוד, באתר חיל האוויר הישראלי
• בסיס חיל-האוויר רמת דוד, באתר Global Security
• כתבה על ההיסטוריה של בסיס רמת דוד, באתר חיל האוויר הישראלי