בעלי התוספות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות.

בעלי התוספות הוא כינוי למאות תלמידי חכמים (כמאתיים מהם מוזכרים בשם) שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

יצירתם וכתיבתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי המדרש ישבו התלמידים וחכמי הישיבות יחד עם מוריהם ורבניהם, התווכחו והתפלפלו על פירוש התלמוד, ומפרשיו שקדמו להם (כגון רבנו חננאל ורש"י). דרך לימודם דמתה לזו של האמוראים בישיבות בבבל. התלמידים היו רושמים לעצמם רשימות על המשא ומתן ההלכתי על התלמוד, ועל השקלא והטריא המפולפל שהתנהל בישיבה. הם עברו מישיבה לישיבה, ולכל מקום אליו הגיעו הביאו איתם את חידושי בתי המדרש שבהם היו לפנים. חידושים אלו צוינו כתוספות של בית מדרש פלוני. כך הופיעו קובצי תוספות רבים, כאשר כל אחד נושא עליו את שם בית המדרש ממנו שוכתב תוכנו.

התוכן שעמד לנגד עיניהם של בעלי התוספות היה רב: נוסף לתלמוד, הם עסקו בכל פירוש וחיבור שנתחברו אחרי חתימת התלמוד, ולכן לימודם היה מקיף ורב ממדים. הם השוו סוגיות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, השוו ברייתות, תוספתאות ומדרשי הלכה. כמו כן, בעלי התוספות בדקו את הנוסחאות וקבעו את הנוסחא הנכונה.

המהרש"ל הגדיר את פעולת בעלי התוספות:

Cquote2.svg

שהם עשו את התלמוד ככדור, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר.

Cquote3.svg

פירוש הדבר הוא, שאילו התלמוד הבבלי היה כמו קו, שיש לו התחלה ויש לו סוף, הרי כשמוצאים בו סתירה, יכולים לומר שהתלמוד חזר בו ועלינו לקבל את דעתו האחרונה; במילים אחרות, סוגיות סותרות הן סוגיות שמשקפות דעות של חכמים שונים שנחלקו ביניהם; אך לדעת בעלי התוספות, התלמוד הוא כמו כדור שאין לו התחלה ואין לו סוף, ולכן אין מקום לקבל בו סתירות.

פירושם על התורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף על פירושם לתלמוד, כתבו בעלי התוספות פירוש על התורה ועל פירוש רש"י עליה. פירוש זה מלוקט בספר "הדר זקנים" יחד עם פירוש הרא"ש על התורה.

עלייתם לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית בעלי התוספות

מבתי המדרש של בעלי התוספות יצאה תנועת העלייה לארץ ישראל הידועה גם בשם "עליית הרבנים מצרפת ומאנגליה". העלייה הייתה תגובה כנגד מאמצי מסעות הצלב לגייס כוחות באירופה לשחרור ארץ הקודש. אלו עוררו גלי עלייה של יהודי צרפת ואנגליה. העולים היהודים זכו לכתב חתום ממלך ירושלים ז'אן דה בריין, חמיו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

בגל הראשון שלה, בין השנים 12091211, עלו לארץ ישראל כשלוש מאות תלמידי חכמים, בהם כמה ממנהיגיו הרוחניים של הדור ובראשם רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל, הוא "הכהן הגדול, רבינו יונתן הכהן". הם התיישבו בעכו, מרכז המדינה הצלבנית, ויסדו בה בית מדרש ברוח בעלי התוספות.

בעקבות עלייה זו הגיעו עליות נוספות מאירופה לארץ ישראל, שחלקן התיישבו בירושלים; ברם, היישוב היהודי בירושלים לא החזיק מעמד, מסיבות כלכליות ואולי אף מהריסת ביצורי העיר, אשר תרמה להחלשת הרגשת הביטחון בעיר. בשנת 1244 נכבשה ירושלים על ידי הממלוכים ממצרים,אשר גירשו ממנה את הנוצרים ואת היהודים, אשר ברחו לשכם.

בעלי תוספות מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי התוספות בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנו תם ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר"י הזקן ותלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי יצחק בר שמואל, הר"י הזקן מדנפירא – בן אחותם ותלמידם של הרשב"ם ורבנו תם. חי במאה השתים עשרה. המחבר הראשון של התוספות, מכונה גם "בעל התוספות", שמו נזכר כמעט בכל תוספות שלפנינו.
  • רבי אלחנן בנו של ר"י הזקן.
  • רבי שמואל בן אלחנן, נכדו של ר"י הזקן.
  • רבי יצחק בן אברהם משאנץ - הריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ, תלמיד ר"י הזקן.
  • רבי שמשון בן אברהם משאנץ (ר"ש משנץ) - תלמידו של ר"י הזקן, מחבר תוספות שאנץ. פעל במאה השלוש עשרה. חיבר גם פירוש למשנה לסדרים זרעים ומועד. עלה לארץ ישראל בשנת 1211.
  • רבי ברוך בן יצחק מוורמייזא, תלמיד ר"י הזקן, מחבר ספר התרומה, והתוספות למסכת זבחים.
  • רבי שמשון מקוצי - השר מקוצי (ש"ר ראשי תיבות רבי שמשון), תלמיד ר"י הזקן.

חכמי אייברא אוורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי משה בן שניאור מאייברא, תלמיד הר"ש משאנץ, רבו של רבינו יונה גירונדי, מחבר תוספות אייברא.
  • רבי שמואל בן שניאור מאייברא, אחיו של רבי משה.
  • רבי יצחק בן שניאור מאייברא - הר"י מאייברא, אחיו של רבי משה.

בעלי התוספות באשכנז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תוספות במקומות אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חכמי אנגליה
  • רבי אליעזר מביה"ם‏[1] (בוהמיה)
  • רבי משה ברבי יעקב מפיה"ם‏[2] (בוהמיה)
  • ר' אליעזר בר' יצחק מביהם (פראג)
  • ר' יצחק בר' יעקב (ר"י הלבן) מבוהמיה
  • ר' יצחק בן משה, ה"אור זרוע" (וינה)
  • ר' פטר בן יוסף (קארינטייה שבאוסטריה)
  • ר' יצחק הגר (הונגריה)
  • רבי משה מקייב

עורכי התוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוספות עבודה זרה ז' עמוד ב'.
  2. ^ תוספות יבמות כ"ד.