בעלי התוספות
בעלי התוספות הוא כינוי למאות תלמידי חכמים (כמאתיים מהם מוזכרים בשם) שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.
תוכן עניינים |
[עריכה] יצירתם וכתיבתם
בבתי המדרש ישבו התלמידים וחכמי הישיבות יחד עם מוריהם ורבניהם, התווכחו והתפלפלו על פירוש התלמוד, ומפרשיו שקדמו להם (כגון רבנו חננאל ורש"י). דרך לימודם דמתה לזו של האמוראים בישיבות בבבל. התלמידים היו רושמים לעצמם רשימות על המשא ומתן ההלכתי על התלמוד, ועל השקלא והטריא המפולפל שהתנהל בישיבה. הם עברו מישיבה לישיבה, ולכל מקום אליו הגיעו הביאו איתם את חידושי בתי המדרש שבהם היו לפנים. חידושים אלו צוינו כתוספות של בית מדרש פלוני. כך הופיעו קובצי תוספות רבים, כאשר כל אחד נושא עליו את שם בית המדרש ממנו שוכתב תוכנו.
התוכן שעמד לנגד עיניהם של בעלי התוספות היה רב: נוסף לתלמוד, הם עסקו בכל פירוש וחיבור שנתחברו אחרי חתימת התלמוד, ולכן לימודם היה מקיף ורב ממדים. הם השוו סוגיות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, השוו ברייתות, תוספתאות ומדרשי הלכה. כמו כן, בעלי התוספות בדקו את הנוסחאות וקבעו את הנוסחא הנכונה.
המהרש"ל הגדיר את פעולת בעלי התוספות:
|
שהם עשו את התלמוד ככדור, והפכוהו וגלגלוהו ממקום למקום, ונמצא מיושר התלמוד ומקושר. |
||
פירוש הדבר הוא, שאילו התלמוד הבבלי היה כמו קו, שיש לו התחלה ויש לו סוף, הרי כשמוצאים בו סתירה, יכולים לומר שהתלמוד חזר בו ועלינו לקבל את דעתו האחרונה; במילים אחרות, סוגיות סותרות הן סוגיות שמשקפות דעות של חכמים שונים שנחלקו ביניהם; אך לדעת בעלי התוספות, התלמוד הוא כמו כדור שאין לו התחלה ואין לו סוף, ולכן אין מקום לקבל בו סתירות.
[עריכה] פירושם על התורה
נוסף על פירושם לתלמוד, כתבו בעלי התוספות פירוש על התורה ועל פירוש רש"י עליה. פירוש זה מלוקט בספר "הדר זקנים" יחד עם פירוש הרא"ש על התורה.
[עריכה] עלייתם לארץ ישראל
| ערך מורחב – עליית בעלי התוספות |
מבתי המדרש של בעלי התוספות יצאה תנועת העלייה לארץ ישראל הידועה גם בשם "עליית הרבנים מצרפת ומאנגליה". העלייה הייתה תגובה כנגד מאמצי מסעות הצלב לגייס כוחות באירופה לשחרור ארץ הקודש. אלו עוררו גלי עלייה של יהודי צרפת ואנגליה. העולים היהודים זכו לכתב חתום ממלך ירושלים ז'אן דה בריין, חמיו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
בגל הראשון שלה, בין השנים 1209–1211, עלו לארץ ישראל כשלוש מאות תלמידי חכמים, בהם כמה ממנהיגיו הרוחניים של הדור ובראשם רבי שמשון משאנץ ורבי יהונתן מלוניל, הוא "הכהן הגדול, רבינו יונתן הכהן". הם התיישבו בעכו, מרכז המדינה הצלבנית, ויסדו בה בית מדרש ברוח בעלי התוספות.
בעקבות עלייה זו הגיעו עליות נוספות מאירופה לארץ ישראל, שחלקן התיישבו בירושלים; ברם, היישוב היהודי בירושלים לא החזיק מעמד, מסיבות כלכליות ואולי אף מהריסת ביצורי העיר, אשר תרמה להחלשת הרגשת הביטחון בעיר. בשנת 1244 נכבשה ירושלים על ידי הממלוכים ממצרים,אשר גירשו ממנה את הנוצרים ואת היהודים, אשר ברחו לשכם.
[עריכה] בעלי תוספות מפורסמים
[עריכה] בעלי התוספות בצרפת
- רבי מאיר בן שמואל – חתנו של רש"י.
- רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) – נכדו של רש"י.
- רבי יצחק בן מאיר (ריב"ם) – אחיו של הרשב"ם.
[עריכה] רבנו תם ותלמידיו
- רבי יעקב בן מאיר (רבנו תם, מרומרוג וטרוייש), אחיו של הרשב"ם, גדול חכמי צרפת בדורו, מחבר ספר הישר על הלכה ושו"ת.
- רבי יצחק בן יעקב (ר"י הלבן, מפרג שבבוהמיה), תלמיד רבנו תם.
- רבי יוסף בן יצחק (רבי יוסף בכור שור מאורליאנש), תלמיד רבינו תם.
- רבי יוסף בן משה מטרוייש (ר"י פורת), תלמיד רשב"ם.
- רבי אליעזר ממיץ בן שמואל, תלמיד רבינו תם, מחבר ספר יראים.
- רבינו פטר בן יוסף, תלמיד רבינו תם, נהרג על קידוש השם במסע הצלב השני.
- רבי משה מקיוב שברוסיה, תלמיד רבינו תם.
- רבי יצחק מארץ הגר (הונגריה), תלמיד רבינו תם.
- רבי שמשון בן יוסף מפלייזא, גיסו של רבינו תם, סבו של הר"ש משאנץ והריצב"א.
- רבי יום טוב בן הריב"ן מפלייזא ופריז, נכדו של רש"י.
- רבי חיים בן חננאל הכהן, רבינו חיים הכהן מפריז, תלמיד רבינו תם.
- רבי משה בן אברהם מפונטייזא, תלמיד רבינו תם.
- רבי עזרא הנביא, תלמיד רבינו תם.
- רבי משולם בן נתן מנרבונא ומלון.
- רבי יעקב מאורליאנש, תלמיד רבינו תם, מכונה רבינו תם דאורליאנש, נהרג על קידוש השם באנגליה.
- רבי יום טוב בן יצחק מיואני, תלמיד רבינו תם, נהרג על קידוש השם ביורק שבאנגליה.
[עריכה] ר"י הזקן ותלמידיו
- רבי יצחק בר שמואל, הר"י הזקן מדנפירא – בן אחותם ותלמידם של הרשב"ם ורבנו תם. חי במאה השתים עשרה. המחבר הראשון של התוספות, מכונה גם "בעל התוספות", שמו נזכר כמעט בכל תוספות שלפנינו.
- רבי אלחנן בנו של ר"י הזקן.
- רבי שמואל בן אלחנן, נכדו של ר"י הזקן.
- רבי יצחק בן אברהם משאנץ - הריצב"א, אחיו של הר"ש משאנץ, תלמיד ר"י הזקן.
- רבי שמשון בן אברהם משאנץ (ר"ש משנץ) - תלמידו של ר"י הזקן, מחבר תוספות שאנץ. פעל במאה השלוש עשרה. חיבר גם פירוש למשנה לסדרים זרעים ומועד. עלה לארץ ישראל בשנת 1211.
- רבי ברוך בן יצחק מוורמייזא, תלמיד ר"י הזקן, מחבר ספר התרומה, והתוספות למסכת זבחים.
- רבי שמשון מקוצי - השר מקוצי (ש"ר ראשי תיבות רבי שמשון), תלמיד ר"י הזקן.
- רבי יהודה בן יצחק שירליאון מפריז, תלמיד ר"י הזקן.
- רבי יחיאל מפריז בן יוסף, תלמיד רבי יהודה שירליאון.
- רבי משה מקוצי, גיסו של רבי שמשון מקוצי, תלמיד ר"י שירליאון, מחבר ספר מצוות גדול - סמ"ג.
- רבי יצחק בן משה מבוהמיה ווינה, מחבר ספר אור זרוע, תלמיד הראבי"ה, ר"י שירליאון, והשר מקוצי.
[עריכה] חכמי אייברא
- רבי משה בן שניאור מאייברא, תלמיד הר"ש משאנץ, רבו של רבינו יונה גירונדי, מחבר תוספות אייברא.
- רבי שמואל בן שניאור מאייברא, אחיו של רבי משה.
- רבי יצחק בן שניאור מאייברא - הר"י מאייברא, אחיו של רבי משה.
[עריכה] בעלי התוספות באשכנז
- רבי יצחק בן אשר הלוי - ריב"א - תלמידו של רש"י, ראשון בעלי התוספות באשכנז.
- רבי יעקב בן יצחק הלוי - יעב"ץ, מאשכנז.
- רבי אליעזר בן נתן - הראב"ן, מחבר ספר אבן העזר.
- רבי שמואל בן נטרונאי, חתנו של הראב"ן.
- רבי יואל בן יצחק הלוי, חתנו של הראב"ן.
- רבי אליעזר בן יואל הלוי - הראבי"ה, נכדו של הראב"ן, מחבר ספרי אבי העזרי ואביאסף.
- רבי שמחה משפיירא
- רבי שמואל החסיד בן קלונימוס הזקן משפיירא, ראשון חסידי אשכנז, אביו של רבי יהודה החסיד.
- רבי יהודה בן שמואל - רבי יהודה החסיד, מחבר ספר חסידים.
- רבי אלעזר בן יהודה מגרמייזא, תלמיד רבי אליעזר ממיץ, ורבי יהודה החסיד, מחבר ספר הרוקח.
- רבי יצחק (ר"י) בר מרדכי, מפרג שבבוהמיה וריגנשבורג שבאשכנז, תלמיד הריב"א ורבינו תם.
- רבי אפרים בן יצחק מריגנשבורג.
- רבי מאיר בן קלונימוס משפירא.
- רבי יהודה בן קלונימוס משפירא.
- רבי חזקיה ממאגדבורג.
- רבי מאיר בר ברוך, מהר"ם מרוטנבורג - מאחרוני בעלי התוספות.
[עריכה] בעלי תוספות במקומות אחרים
- חכמי אנגליה
- רבי אליעזר מביה"ם[1] (בוהמיה)
- רבי משה ברבי יעקב מפיה"ם[2] (בוהמיה)
[עריכה] עורכי התוספות
- רבי אליעזר מטוק(Touques) בן שלמה, אחיינו של רבי חזקיה ממאגדבורג, עורך רוב התוספות שבדפוסי התלמוד.
- רבי יצחק מקורביל, מחבר ספר מצוות קטן, הסמ"ק.
- רבנו פרץ מקורביל, תלמיד ר' שמואל מאייברא ור' יחיאל מפריז, עורך של התוספות.
- רבינו אשר בר' יחיאל, הרא"ש, תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, עורך של התוספות.

[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, הוצאת מוסד ביאליק, תש"ם4.
- שמחה עמנואל, שברי לוחות: ספרים אבודים של בעלי התוספות, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"ז.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ד"ר שלמה טולידאנו, סדר הדורות של חכמי אשכנז וצרפת
- בעלי התוספות, פירוש על התורה, באתר HebrewBooks
- תוספות, הספרייה של מט"ח
- רש"י ובעלי התוספות , שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.

- תשובות בעלי התוספות אתר hebrewbooks
- פירוש בעלי התוספות על התורה אתר hebrewbooks
שגיאת ציטוט: קיימים תגי <ref>, אך לא נמצא תג <references/>