בעל-מחשבות

בעל-מחשבות, ד"ר ישראל איסידור אלישיב

בעל-מחשבות (בכתיב יידי: בעל-מחשבֿות, נהגה: "בָּאל-מחשׁוֹבֶס"; ברוסית: Ба‘ал-Махашавот, ולפי ההגייה היידית Бал-Махшовес) הוא שם העט של ד"ר ישראל איסידור אליַשֵב (ביידיש: ישראל איזידאָר עליאַשעוו; בגרמנית: Isidor Eljaschoff; ברוסית: Исраэль Исидор Эльяшев)‏ (1873, קובנה – 1924, ורשה), שהיה נוירולוג, פובליציסט, עסקן ציוני, עורך ספרותי ועורך עיתונים ידיי, מתרגם ומבקר ספרות, תיאטרון ואמנות, הנחשב למבקר הראשון של ספרות יידיש.

מקור שם העט במסופר במסכת סנהדרין (י"ט ב): "אמר להן שמעון בן שטח: בעלי מחשבות אתם, יבוא בעל מחשבות ויפרע מכם".

ביוגרפיה

איסידור (ישראל) אלישב נולד בעיר קובנה שבליטא בשנת 1873. למד בישיבת קלם, ישיבת התנועת המוסר של שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם") בעיירה גרובין שבקורלנד. בהמשך למד רפואה, והתמחה בנוירולוגיה.

אלישב, אשר פעל ברוסיה, בפולין ובגרמניה, החדיר לביקורת של ספרות היידיש קני-מידה ומושגים אסתטיים אשר היו מקובלים בספרות האירופית בתקופתו, ונחשב לאחד מחשובי המבקרים של ספרות היידיש.

פרסם ביקורות בעיתונים שונים, בהם בין היתר בכתב-העת הציוני הגרמני "אוסט אונד ווסט" (Ost und West, 'מזרח ומערב'). כן היה מעורכי העיתון היידי הציוני "די ייִדישע שטימע" (יידיש: 'הקול היהודי').

אלישב הוא שתרגם את הרומן "אלטנוילנד", לבקשתו האישית של הרצל. הואיל ובאותהּ העת הייתה יידיש שפת אימם של רוב יהודי אירופה, היה תרגומו של אלישב זה שבו קראו מרבית היהודים את קריאתו של הרצל לייסוד מדינה יהודית.

בנוסף לעבודתו הספרותית, פעל אלישב גם במישור הפוליטי: היה מחלוצי התנועה הציונית, והשתתף בקונגרס הציוני הראשון (בזל, 1897) כציר מברלין.

ביחס לריב הלשונות בין היידישיסטים לבין תומכי העברית (ה"הבראיסטים") – שביטויהּ הנודע היה "מלחמת השפות" בארץ ישראל (1913–1914) מצא עצמו בעל-מחשבות בתווך:‏‏

	יש לנו שתי שפות ותריסר הדים משפות זרות נוספות, אך [...] יש לנו רק ספרות אחת. ולפיכך, הקורא המבקש להכיר את מהלכי החיים היהודיים, להבין את רוחו של הפרט היהודי והציבור היהודי ואת האופן שבו הם מוצאים ביטוי בספרות היהודית – קורא זה אינו מפריד סופרים עבריים מסופרי יידיש. [...] כולם מייצגים את ספרותנו, כולם כאחד מגלמים בכתיבתם חלק מהחיים היהודיים; כולם אמנים יהודים.

כתביו

• בעל-מחשבות, סקירות ורשמים (במספר כרכים), ורשה: ספרות, תרע"ב 1911.
• בעל-מחשבות (דר. עליאשעוו), קריטיק, קייב: קולטור-ליגע, 1920.
• בעל-מחשבות, דאס דרום-יידנטום און די יידישע ליטעראטור אין XIX יארהונדערט: א היסטאריש-קריטישע שטודיע, ברלין: כלל, תרפ"ב-1922.
• בעל מחשבות (ד"ר עליאשעוו), געקליבענע שריפטען, וילנה: ש. שרעבערק, 1910–1915. אסופת כל כתביו; יצאה בהמשך במהדורות נוספות:
  • בעל-מחשבות (דר. איס. עליאשעוו), אונטערן ראד: געזאמלטע שריפטן, ברלין: בעל-מחשבות-קאמיטעט, 1927.
  • בעל מחשבות (ד"ר עליאשעוו), געקליבענע שריפטען, ורשה: ביכער, 1929.
  • בעל מחשבות, געקליבענע ווערק, ניו יורק: ציקא, 1953.

קישורים חיצוניים

• בעל-מחשבות, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• יוסף חיים ברנר, בִּיבְּלִיוֹגְרַפִיָּה ("העתיד היהודי"), בפרויקט בן יהודה
• נתן גורן, בעל מחשבות (במלאת 30 שנה למותו), דבר, 2 באפריל 1954 (מן הספר "דמויות בספרותנו", חלק ב)

מפרי עטו:

• Dr. J. Eljaschoff, "Ueber Jargon ("Juedisch") und Jargonliteratur", in: Berthold Feiwel & Ephraim Moses Lilien (Hgs.), Jüdischer Almanach 5663, Berlin: Jüdischer Verlag, 1902, p. 58 (in Compact Memory) (בגרמנית)
• Isidor Eljaschoff, "Ch. D. Nomberg", Ost und West, 11, 1903, pp. 763–768 (in Compact Memory) (בגרמנית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.