בעל זבוב (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"בעל זבוב", איור מתוך מילון התופת (Dictionnaire Infernal) מאת קולן דה פלאנסי (1863), העוסק בשדים ומזיקים.
איור מתוך "מסעות ההלך" מאת ג'ון באניין.
"בעל זבוב", פסלו של יעקב דורצ'ין המוצג במוזיאון אילנה גור.

בעל זבוב הוא שמו של אל כנעני או פלשתי, המאוזכר מספר פעמים בתנ"ך.

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמעותו המדויקת של השם אינה ברורה. משערים כי היה זה אחד מכינוייו של האל הכנעני בעל, שפירושו 'המושל בזבובים'. סברה זו נתמכת בממצאים ארכאולוגיים של תכשיטי זבובים בעקרון, אף כי דימוי פיסולי מקובל של האל היה במקומות אחרים על ידי פסלון של חיפושית זבל. אצל היוונים היה אליל דומה בשם זאוס אפומיוס (Δίας Απόμυιος, מבריח הזבובים). דמות אחרת בפנתיאון היווני הייתה זו של מיאגרוס (או מיודס. פירוש השם הוא "מבריח הזבובים"), שתפקידו היה להבריח את הזבובים בזמן הקרבת קרבנות חשובים‏[1]. לעומת זאת המלבי"ם סובר כי הזבוב סימל את המוות, ופולחן בעל זבוב היה קשור בכך, ולכן כהני בעל זבוב היו מנבאים מי יחיה ומי ימות‏‏‏[2].

הסבר רעיוני נוסף כותב הראי"ה קוק‏‏‏[3], לפיו עניינה של עבודת הזבוב הוא כאשר אל המחשבה על אלוהים ניגש האדם ללא טהרה, עם מדות נמוכות וגסות, בכך המחשבה העליונה הנ"ל מקבלת אצלו צורה של רעיון נמוך המצומצם לצרכיו הפרטיים של היחיד, שאמנם זהו רעיון רוחני, אך רוחניותו היא כגובה רוחניות הזבוב, הקטן והבזוי הנמשל‏‏‏[4] ליצר הרע. כלומר, זוהי אינה ברית אלוהים עם אומה, שמפני כלליותה יש לה שאיפות כלליות על המציאות, אלא זו עבודת-אלוהים פרטית הבאה מתוך חורבן של השכל ושל המוסר.

יש הסבורים כי השם בעל זבוב אינו אלא שיבוש של 'בעל זבול' או 'זבול ים', וכי הסופר המקראי שיבש את השם בכוונה על מנת ללגלג על הבעל‏[5]. זבול משמעו בית מפואר. כנזכר בתפילת שלמה בעת חנוכת המקדש: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל, לָךְ--מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, עוֹלָמִים" (מלכים א' ח' 13).

הרכיב זבול נזכר בשמות: זבולון (בן יעקב), זבול (שר העיר שכם בימי אבימלך), ואיזבל (אשת אחאב).

אזכורים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל זבוב מאוזכר בתנ"ך שלוש פעמים בספר מלכים ב' פרק א'. המלך אחזיה בן אחאב נופל בעד השבכה בעלית ביתו שבשומרון ושולח שליחים לעקרון כדי לשאול את "בעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה." במקרה זה, דומה כי הכוונה אינה בהכרח לאל אלא לאפשרות לנבא את העתיד באמצעות זבובים או חיפושיות. מלאך אלהים קורא לאליהו התשבי לקום ולעצור את השליחים ולומר להם: "המבלי אין־אלהים בישראל אתם הולכים לדרוש בבעל זבוב אלהי עקרון? ולכן כה־אמר אלהים, המטה אשר־עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות". אחזיה מת בסוף הפרק ואחריו עולה למלוכה יהורם.

בתלמוד הבבלי (מסכת שבת דף פג עמ' ב) מוסברת עבודה זרה זו שהייתה נהוגה גם בקרב עובדי העבודה הזרה בתוך עם ישראל בימי המשבר שלאחר מות גדעון "דתניא 'וישימו להם בעל ברית לאלהים' - זה זבוב בעל עקרון, מלמד שכל אחד ואחד עשה דמות יראתו ומניחה בתוך כיסו, כיוון שזוכרה מוציאה מתוך כיסו ומחבקה ומנשקה"

אזכורים מספר יש לבעל זבוב גם בספרי הברית החדשה, על רקע מעשי גירוש השדים המיוחסים לישו. במרקוס ג':22 אומרים הסופרים כי "בעל זבוב נכנס בו [בישו] ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים". בסיפור המקביל במתי, פרק י"ב:24 נאמר כי "הפרושים כשמעם זאת [דברי ישו] אמרו זה אינו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים". סיפור מקביל מופיע גם בלוקס י"א. בכל המקרים גורס ישו כי לא ניתן לגרש את השטן על ידי השטן, אלא רק רוח אלוהים יכולה לגרש את השטן. אין וודאות כי בין הדמות המתוארת בתנ"ך וזו המתוארת בברית החדשה יש קשר. ייתכן כי השם "בעל זבוב" התייחס בתנ"ך לאל או לשיטת דיווינציה ממשית, ואילו כאן משמש כינוי גנאי או שיבוש מכוון של שם המכוון לבזות את אל השדים.

בספרות ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל זבוב נמנה בספרות הדתית הנוצרית כאחד משמותיו של השטן. שמו מוזכר כאחד השדים בגיהנום, כמו בספריהם של האוקולטיסטים יוהנס וירוס וסבסטיאן מיכאליס. ב"גן העדן האבוד" של ג'ון מילטון כבר זוכה בעל זבוב למעמד של כבוד כשני במעלה מבין המלאכים שנפלו. בעל זבוב מופיע גם ב"מסעות ההלך", ספרו האלגורי של ג'ון באניין שפורסם ב-1678.

בספרות המאוחרת יותר מופיע בעל זבוב כשם נרדף לשטן או לאחד משליחיו הבכירים. לעתים, נעשה זיהוי מסוים או מיזוג בינו לבין דמויות של שדים ואלים קדמוניים אחרים, כמו למשל במגרש השדים של וויליאם פיטר בלטי, בו ממוזגת דמותו בזו של אל הרוח האשורי-בבלי פזוזו. השם, בגרסתו האנגלית, הוא גם שמו של ספרו הנודע של ויליאם גולדינג, "בעל זבוב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי פליני; מילון התנ"ך, יהושע שטיינברג.
  2. ^ ‏ מלבי"ם, מלכים ב', א' ב'‏
  3. ^ ‏בספרו עין איה, על מסכת שבת, כרך ב, פרק תשיעי סעיף ג‏
  4. ^ ‏מסכת ברכות, דף סא עמוד א‏
  5. ^ אנציקלופדיה מקראית, קאסוטו, עמוד 288


אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדון
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל