בעל חצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בעל חצור
גובה 1,016 מטר
מיקום גבול השומרון והרי יהודה
רכס הרים הרי השומרון
מסלול ההעפלה הקל בכלי רכב
קואורדינטות 31°58′40″N 35°17′7″E
מיקום הר בעל חצור
הר בעל חצור
הר בעל חצור

הַר בַּעַל חָצוֹר הוא הגבוה בהרי השומרון וגובה פסגתו 1,016 מטר מעל פני הים. הוא מציין את נקודת הגבול בין הרי יהודה והשומרון. פסגות ההר נמצאות צפונית לעפרה שבשומרון. השם "בעל-חצור" מתייחס רק לפסגת ההר, המכונה בערבית "תל עצור". הגוש ההררי בכללותו, מכַ‏פְר- מליךּ במזרחו ועד לאזור יברוד ונחל חרמִיה במערב‏, מכונה רמת חצור.

איזכור מקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן שבצפון ים המלח, ברמת חצור נכרתה ברית בין הבתרים בה הבטיח ה' לאברהם אבינו את ארץ ישראל.

על פי חלק מהפרשנים הר זה הוא "בעל חצור" בו רצח אבשלום את אמנון אחיו, בנקמה על אונס אחותו תמר. וכך כתוב בספר שמואל ב' : "וַיְהִי, לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם, בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם-אֶפְרָיִם; וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם, לְכָל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא גֹזְזִים לְעַבְדֶּךָ; יֵלֶךְ-נָא הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו, עִם-עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אַל-בְּנִי אַל-נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד, עָלֶיךָ; וַיִּפְרָץ-בּוֹ וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת, וַיְבָרְכֵהוּ. וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, וָלֹא, יֵלֶךְ-נָא אִתָּנוּ אַמְנוֹן אָחִי; וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יֵלֵךְ עִמָּךְ. וַיִּפְרָץ-בּוֹ, אַבְשָׁלוֹם; וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ אֶת-אַמְנוֹן, וְאֵת כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.(פרק י"ג,פסוקים כ"ג - כ"ז)

בימי בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת בית שני היה האזור מרכז יהודי חשוב. בימי מרד החשמונאים נחשבו הרי גופנה שנמצאים מערבה לבעל חצור כמרכז המרד החשמונאי. לפי עמנואל הראובני היה בבעל חצור עורף יהודי חזק.

יוסף בן מתתיהו כותב בספר חשמונאים א' (ט',9) ובספר קדמוניות היהודים (י"ב, 11) על הקרב האחרון של יהודה המכבי באלעשה שהיה באזור זה. שם הוא נפל ומת.

תצפיות מההר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל גובהו ומיקומו מפסגת ההר יש נוף עוצר נשימה למרחקים, בימים בהירים. במערב רואים את מישור החוף מהכרמל ועד אשקלון ואת הים התיכון. במזרח רואים את בקעת הירדן, ים המלח ואת עבר הירדן המזרחי מהר החרמון, הרי הגלעד, הרי מואב ועד הרי אדום. בדרום נראים הר הצופים בירושלים והרודיון בהרי יהודה והרי חברון ובצפון יש תצפית לעבר הרי שומרון והרי הגליל התחתון.

הסכמי אוסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום ההר הוא שטח צבאי סגור ושוכן עליו בסיס של מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי. במסגרת הדיונים עם הרשות הפלסטינית על הסדר הקבע, ישנה דרישה ישראלית שעל ההר תהיה תחנת התראה ישראלית לפחות לחמש שנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמנואל הראובני, פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית, כנרת בית הוצאה לאור, 1993.