בצלאל בן אורי
 | |
| בצלאל. ציור בשימוש צבעי מים, מעשה ידי ג'יימס טיסו 1902-1896 | |
| אב |
אורי  |
|---|---|
| עיסוק |
מגלף עץ, אמן, אדריכל |
  | |
על פי המתואר בתנ"ך, בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי היה האמן והאדריכל הראשי שהועסק בתכנון המשכן, עיצובו ובנייתו, ובעשיית כליו ובגדי הכהונה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורי, אביו של בצלאל, היה בנו של חור משבט יהודה, שהיה בנם של אפרת (מרים אחות משה, על פי המדרש) וכלב בן חצרון (בן פרץ בן יהודה)[1].
במסכת סנהדרין, דף ס"ט, עמוד ב', מובאת דרשה לפיה היה חור בנו של כלב בן יפונה ולפיה הוכחה לכך שבתקופות מסוימות היה ניתן להוליד בגיל שמונה, על פי חישוב גילו של כלב, המופיע במקרא, והמדרש שעל פיו בצלאל היה בן שלוש עשרה שנה בעת בנין המשכן.
על פי יוסף בן מתתיהו, חור היה בעלה של מרים, אורי היה בנה ובנו בצלאל היה נכדהּ[2].
המינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי ספר שמות, בשנה הראשונה ליציאת מצרים, פנה ה' אל משה, בסיום הציווי על הכנת המשכן, והציע למנות את בצלאל, יחד עם אהליאב בן אחיסמך משבט דן, לבצע את מלאכת המשכן וכליו.
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה. לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת, לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת. וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ, לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה. וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ, אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן, וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ. אֵת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הָאָרֹן לָעֵדֻת וְאֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עָלָיו וְאֵת כָּל כְּלֵי הָאֹהֶל. וְאֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת כֵּלָיו וְאֶת הַמְּנֹרָה הַטְּהֹרָה וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ וְאֵת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. וְאֶת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַכִּיּוֹר וְאֶת כַּנּוֹ. וְאֵת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד וְאֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן. וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ.
משה חזר לעם ישראל ובישר להם על המינוי:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה."
בצלאל ומינויו בראי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל ראו במינויו של בצלאל דוגמה לדורות למינוי פרנס על הציבור:
"אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור, שנאמר: 'רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל'[3]. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הָגוּן עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם, אם לפניך הגון – לפנַי לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון – לפנינו לא כל שכן?"
חז"ל מזכירים את בצלאל לשבח, ומכנים אותו "פרנס טוב". הוא נמנה בין "שלושה דברים שמכריז עליהם הקב"ה בעצמו"[4].
ביצוע המלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה קרא אל בצלאל ואל אהליאב, והטיל עליהם את ביצוע המלאכה:
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל בְּצַלְאֵל וְאֶל אָהֳלִיאָב וְאֶל כָּל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בְּלִבּוֹ, כֹּל אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ."
הצוות בראשותו של בצלאל עבד בבניין המשכן במשך כמה חודשים. התורה מסכמת את העבודה:
"וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה."
חז"ל משבחים את בצלאל על חוכמתו שבה השתמש בעבודתו, ומביאים דוגמה לכך:
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: בצלאל על שם חכמתו נקרא. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: 'לך, אמור לו לבצלאל, עשֵׂה לי משכן, ארון וכלים', הלך משה והפך ואמר לו: עשה ארון וכלים ומשכן. אמר לו: משה רבינו, מנהגו של עולם – אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר עשה לי ארון וכלים ומשכן? כלים שאני עושה להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה: 'עשה משכן ארון וכלים'? אמר לו: שמא בְּצֵל אֵל היית וידעת?"
חוכמתו מתבטאת גם במאמר הבא:
בצלאל בן אורי בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו של בצלאל בן אורי נתפסת כאב טיפוס של האמן. האקדמיה לאמנות ועיצוב, "בצלאל", נקראת על שמו. גם הנובלה האוטופית "ירושלים הבנויה" (1924) שחיבר בוריס שץ, מעמידה במרכזה את דמותו של בצלאל בן אורי. בסיפור "עגונות" מאת ש"י עגנון מופיעה דמות ששמה "בן-אורי" ומעוצבת כדמות האמן האידיאלי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד דב לבנון, אומנותו של בצלאל, באתר "ישיבה"
- אילנה נח, בצלאל ואהליאב בוני המשכן (אורכב 22.06.2006 בארכיון Wayback Machine), אוניברסיטת בר-אילן
- הרב יהודה ברנדס, בצלאל, nrg יהדות
- בצלאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| אוהלי המשכן | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |