בצלאל יפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בצלאל יפה

בצלאל יפה (27 ביוני 1868, ז' בתמוז תרכ"ח, גרודנו, רוסיה14 בדצמבר 1924, י"ז בכסלו תרפ"ו, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה חלוץ ציוני בתחומי רכש קרקעות תל אביב, תעשייה והשקיה וכן בתחום ההתארגנות הפוליטית של היישוב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפה נולד בעיר גרודנו שברוסיה הלבנה, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), נצר למשפחת רבנים ידועה, ובן בנו של הרב מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי. יחד עם אחיו, אריה לייב יפה, היה בין חובבי ציון הראשונים בעיר ועסק במסחר ובחינוך, בין היתר הקים את החדר המתוקן הראשון בעיר והיה ציר לקונגרסים הציוניים הראשונים. ב-1903 הוזמן על ידי מנחם אוסישקין להשתתף בכנסייה הארצישראלית הראשונה (והיחידה שהתקיימה) בזכרון יעקב. ב-1909 עלה לארץ ישראל בעצמו.

בארץ ישראל היה מנכ"ל חברת "גאולה" (שהוקמה על ידי מאיר דיזנגוף) לשם גאולת קרקעות (רכישתן מבעליהן הערבים ומכירתן ליהודים); הקרקעות שרכשה החברה הרחיבו את תחום העיר תל אביב דרומה. ב-1911 ייסד יחד עם מרדכי וייסר, עקיבא אריה ויס ויעקב שרתוק את חברת "חברה חדשה" אשר רכשה קרקעות מערבים ומכרה אותן ליהודים, על קרקעות "חברה חדשה" הוקם רחוב אלנבי. כמו כן יזם את הקמת מפלגת הסתדרות האזרח.

לאחר מלחמת העולם הראשונה והצהרת בלפור דחף להקמת גוף שיהווה סמכות ייצוגית מול שלטון המנדט הבריטי. ביוזמתו של בצלאל יפה התכנסו נציגי היישוב והחליטו על הקמתה של אסיפה מכוננת לתכנון הגופים הנבחרים ודרך בחירתם. בכינוס זה, ב-1918, הוחלט על בחירת ועד מייצג – "הועד הזמני ליהודי ארץ ישראל" אך מחלוקות מנעו את פעילותו הסדירה. לבסוף הוקמו ב-1920 מסגרות אספת הנבחרים והוועד הלאומי (הרשות המבצעת של האספה). יפה היה חבר אספת הנבחרים הראשונה והוועד הלאומי מטעם מפלגת הסתדרות האזרח עד מותו. כמו כן היה חבר הנהלת חברת הכשרת היישוב, ראש הוועד הראשון של מגן דוד אדום וראש ועד קהילת יהודי תל אביב-יפו.

אשתו, אנה (חנה; נפטרה ב-1938), הייתה מהפעילות הראשונות של ויצו בארץ ישראל ומנהלת בית הספר למשק בית וחקלאות להכשרת פועלות בתל אביב (בית חנה) מייסודה של חנה מייזל שוחט.

נפטר ב-1924 בתל אביב ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בעיר.

על שמו רחוב במרכז תל אביב.

בית הבטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הבטון

סמוך לעלייתו ארצה החליט להתמחות בנושא ההשקיה. הוא הקים חברה בשם "פלשתינה" שהנפיקה אגרות חוב לטובת גיוס כספים להקמת מכון שאיבה של מי הירקון עבור השקיית פרדסי פתח תקווה. את האגרות מכר בקרב יהודיה העשירים של מצרים, אליה נסע כדי לרכוש ידע בתחום ההשקיה וטכנולוגיות חדישות.

ב-1911 חתם הסכם עם ועד פתח תקוה להקמת מכון ההשקיה בזיכיון לשלושים שנה, שבתומן יעבור המכון לרשות המושבה. הוא התחייב להשקות 1,500 דונם בתוך שנתיים. על מנת לעמוד ביעד זה רכש את המשאבות הצנטריפוגליות הראשונות בארץ ישראל ואת מנועי הדיזל הראשונים לשם הפעלתן. המכון שוכן בבית עשוי בטון מזוין, הראשון שהוקם בארץ ישראל ונקרא "בית הבטון". בית הבטון נמצא על-גדות הירקון, סמוך מאד לכביש 5 (קרוב לשלט המודיע על הירידה לכוון ראש-העין בעוד 1000 מ') והוא נראה מהכביש. הכניסה אליו בדרך-עפר המתחילה סמוך לכפר הבפטיסטים, והמובילה לירקון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]