בק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בק
Beck Hansen.jpg
בק האנסן
מידע כללי
שם לידה בק דייוויד קמפבל
תאריך לידה 8 ביולי 1970 (בן 44)
מקום לידה קליפורניה, ארצות הברית Flag of the United States.svg
שנות פעילות 1988— היום
סוגה רוק אלטרנטיבי

בק האנסן (נולד בשם בק דייוויד קמפבל, ב־8 ביולי 1970) הוא מוזיקאי, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי אמריקאי יהודי. ידוע בכינוי הבמה שלו בק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בק נולד כבק דייוויד קמפבל בלוס אנג'לס, קליפורניה. אמו היא ביבה האנסן, זמרת ושחקנית, ואביו הוא דייוויד קמפבל, מלחין, מעבד ומנצח שעבד, בין השאר, עם גרין דיי ואירוסמית' ואף שיתף פעולה עם בק בכמה משיריו. סבו של בק הוא אל האנסן, אמן קולאז ויז'ואלי (מזרם הפלוקסוס). לאחר שהוריו של בק התגרשו, הוא אימץ את שם משפחתה של אמו ומאז הוא ידוע כבק האנסן.

בק הושפע מאוד כנער מהמוזיקה שמסביבו והחל בגיל מוקדם מאוד לנגן בגיטרה אקוסטית. כשהיה בן 16, הוא נשר מבית הספר התיכון ונסע לניו יורק. שם, כשהיה בשנות העשרים המוקדמות שלו, החל להיות פעיל בזרם האנטי פולק, זרם אשר משלב בין הסאונד של הפולק האמריקאי של שנות ה-60 לאסתטיקת הפאנק.

בתחילת שנות ה-90 החליט בק לחזור ללוס אנג'לס. בק עבד במגוון של עבודות זמניות תוך כדי שהוא מנסה להופיע במועדוני לוס אנג'לס, לפעמים היה מתגנב לבמה ומנגן כמה שירים בזמן שהלהקה שהייתה אמורה להופיע, הרכיבה את הציוד שלה על הבמה. פריצת הדרך המסחרית של בק קרתה כאשר הוא הוציא לאור את הסינגל "Loser" ב־1993. הסינגל זכה להצלחה מפתיעה ברדיו בארצות הברית. בעקבות זאת, חברות התקליטים הגדולות החלו לרדוף אחרי בק. לבסוף החליט לחתום בחברת התקליטים "גפן". החוזה של בק עם גפן היה מיוחד בכך שהם הרשו לו להקליט ולהוציא אלבומים בחברות אחרות. האלבום שהוציא בחברת גפן ב־1994, "Mellow Gold", זכה להצלחה מפתיעה למרות סגנונו האנטי מסחרי יחסית. האלבום היה רק אחד משלושת האלבומים שהוציא באותה שנה (השניים האחרים נקראו "Stereopathetic Soulmanure" ו־"One Foot in the Grave" שיצאו בחברות תקליטים עצמאיות).

באותה שנה החל בק להקליט את אלבום ההמשך ל"Mellow Gold". השירים שהקליט היו קודרים ואקוסטיים בהשפעת אירועים טרגיים שחווה בק (ביניהם מותו של סבו, אל האנסן). לבסוף החליט בק לגנוז את ההקלטות, והחל לעבוד על אלבום חדש ביחד ה-Dust Brothers, שעבדו קודם לכן עם הביסטי בויז. האלבום יצא ב1996 ונקרא"Odelay". הסינגלים שהוציא באלבום זה (ביניהם השירים "Where It’s At" ו־"Devils Haircut") זכו לפרסום ענק ברחבי העולם והאלבום זכה בפרסים רבים, ביניהם שני פרסי גראמי.

ב־1998 הוציא בק את האלבום "Mutations", שהופק על ידי נייג'ל גודריץ', שנודע בזכות עבודותו עם להקת רדיוהד. האלבום הזה הכיל שירים שונים בסגנונם, רובם איטיים ושקטים יחסית. האלבום ביסס את בק כאמן אקלקטי וחדשני בזכות עירבוב חסר סימפולים של ז'אנרים מוזיקליים שונים, שכוללים טרופיקליה, קאנטרי, ובלוז. עבור אלבום זה זכה בק בפרס גראמי נוסף.

בשנת 1999 הוציא בק את האלבום "Midnite Vultures". הסינגל הראשון ממנו, "Sexx Laws" הושמע רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה באותה השנה. מבחינה מוזיקלית האלבום מכיל סגנונות מגוונים, כדוגמת Funk, סול, מוזיקה אלקטרוניתית וסינת'פופ. למרות דמיונו לאלבומיו הקודמים בו בק חקר סגנונות רבים, Midnite Vultures לא זכה להצלחה דומה שלה זכה אלבום פריצת הדרך שלו Odelay, למרות שמבחינה ביקורתית ומסחרית הוא התקבל היטב.

ב־2002 יצא אלבומו של בק "Sea Change",שהופק על ידי נייג'ל גודריץ'. רוב השירים שבאלבום נכתבו לאחר פרידה מחברתו וארוסתו במשך שנים רבות. האלבום כולל נושאים של שברון לב, הסתכלות פנימית ובדידות. באלבום זה לא ניתן למצוא הרבה מסימניו המסחריים של בק, מילים אירוניות הוחלפו במילים בעלות תוכן כנה ופשוט. הוא גם העדיף נגינה חיה על פני סימפולים רבים, דבר שאפיין את אלבומיו הקודמים. השירים "Lost Cause" ו-"Guess I'm Doing Fine" הופצו כסינגלים. האלבום קיבל ביקורות חיוביות באופן גורף מיד עם יציאתו לאור, כאשר כמה ביקורות מחשיבות אותו כמגנום אופוס של בק.

במרץ 2005 יצא אלבומו "Guero" (מילת סלנג בספרדית מקסיקנית שפירושה אדם בלונדיני או חיוור), שבו חזר בק לעבוד עם צמד המפיקים הDust Brothers, ולסגנונו המוזיקלי של "Odelay", עם שירים קצביים ושמחים יותר מאלבומו הקודם.

באוקטובר 2006 הוציא בק את האלבום "The Information", שהפקתו ארכה שלוש שנים ובו חזר לעבוד עם שותפו הוותיק נייג'ל גודריץ'. בשונה מעבודותיו הקודמות עם נייג'ל גודריץ', סגנון האלבום הוא יותר היפ הופי וקצבי. ההקלטות החלו ב-2003 במקביל להקלטות האלבום Guero, אבל האלבום לא הושלם עד ל-2006.

ביולי 2008 יצא אלבום האולפן השמיני של בק, "Modern Guilt", בהפקתו של דיינג'ר מאוס.

ב-2009 יצא אלבומה של שרלוט גינסבורג, "IRM", אותו בק הפיק וכתב בו את כל השירים. מתוך האלבום יצא הסינגל "heaven can wait" שהוא דואט משותף שלו ושל שרלוט.

ב-2012 הוציא בק ספר תווים מאויר בשם "Song Reader" עם שירים חדשים שכתב והלחין שלא הוקלטו.

בפברואר 2014 יצא אלבומו ה-12 של בק, Morning Phase.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]