בק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק במוזיקאי אמריקאי. אם התכוונתם לפירושים אחרים, ראו בק (פירושונים).
בק
Beck Hansen.jpg
בק האנסן
מידע כללי
שם לידה בק דייוויד קמפבל
תאריך לידה 8 ביולי 1970
מקום לידה קליפורניה, ארצות הברית ארצות הברית
שנות פעילות 1988— היום
סוגה רוק אלטרנטיבי

בק האנסן (נולד תחת השם בק דייוויד קמפבל, ב־8 ביולי 1970) הוא מוזיקאי, זמר-יוצר ומפיק מוזיקלי אמריקאי. ידוע בכינוי הבמה שלו בק.

[עריכה] ביוגרפיה

בק נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה. אמו היא ביבה האנסן, זמרת ושחקנית, ואביו הוא דייוויד קמפבל, מוזיקאי שעבד, בין השאר, עם גרין דיי ואירוסמית', וגם שיתף פעולה עם בק בכמה משיריו. סבו של בק הוא אל האנסן, אמן קולאז ויז'ואלי מזרם הפלוקסוס. לאחר שהוריו של בק התגרשו, הוא לקח את שם משפחתה של אמו ומאז הוא ידוע כבק האנסן.

בק הושפע מאוד כנער מהמוזיקה שמסביבו והחל בגיל מוקדם מאוד לנגן בגיטרה אקוסטית. כשהיה בן 16, הוא נשר מבית הספר התיכון ונסע לניו יורק לחפש הצלחה. שם, כשהיה בשנות העשרים המוקדמות שלו, החל להיות פעיל בזרם האנטי פולק של מוזיקאים מושפעי-פאנק.

לאחר מכן החליט בק לחזור ללוס אנג'לס, עיר הולדתו, והחל לעבוד ברצינות על המוזיקה שלו. הסינגל הראשון שהוציא נקרא בתרגום חופשי "MTV גורמת לי לרצות לעשן קראק" (MTV Makes Me Wanna Smoke Crack), שיר ביקורתי מאוד על כל תעשיית המוזיקה של MTV. ב־1992 הקליט בק שיר ששמו "Loser". בק מספר שהחיים שלו היו קשים מאוד באותה תקופה ולכן נכתב השיר: "עבדתי אז בחנות וידאו ועשיתי דברים כמו סידור קלטות פורנוגרפיה לפי סדר הא'-ב' בשכר מינימום...". בק הוציא לאור את הסינגל של "Loser" כשנה לאחר מכן, ב־1993. הסינגל זכה להצלחה אדירה ברחבי העולם. הביקורות תיארו אותו כהמנון של ילדות אבודה. בעקבות זאת, חברות התקליטים החלו לרדוף אחרי בק. הוא הוציא עוד שני אלבומים עצמאיים, "Steve Threw Up" ו־"A Western Harvest Field By Moonlight" לפני שנרשם בחברת התקליטים "גפן".

החוזה של בק עם גפן היה מיוחד בכך שהם הרשו לו להקליט ולהוציא אלבומים בחברות אחרות. האלבום שהוציא בחברת גפן ב־1994, "Mellow Gold", היה רק אחד משלושת האלבומים שהוציא באותה שנה (השניים האחרים נקראו "Stereopathetic Soulmanure" ו־"One Foot in the Grave"). האלבום הבא שהוציא בחברת גפן היה "Odelay" (כתיב מוטעה של המילה "Orale", שפירושה "יאללה"). מפיקי האלבום היו ה-Dust Brothers, שעבדו קודם לכן עם הביסטי בויז. הסינגלים שהוציא באלבום זה (ביניהם השירים "Where It’s At" ו־"Devils Haircut") זכו לפרסום ענק ברחבי העולם והאלבום זכה בפרסים רבים, ביניהם שני פרסי גראמי.

לאחר כשנה יצר איתו קשר המפיק נייג'ל גודריץ', שנודע כמפיק של להקת רדיוהד. גודריץ' רצה ליצור עם בק פרויקט משותף. הם נפגשו והפיקו ביחד אלבום חדש, "Mutations", שיצא ב־1998. האלבום הזה הכיל שירים שונים בסגנונם, רובם איטיים ושקטים יחסית ועם זאת בסגנון מוזיקלי שעדיין מייחד את בק. עבור אלבום זה זכה בק בפרס גראמי נוסף.

לאחר מכן המשיך בק לעבוד על אלבום אחר ובסופו של דבר יצא האלבום החדש, "Midnite Vultures", בסוף 1999. הסינגל הראשון ממנו, "Sexx Laws" הושמע רבות בתחנות הרדיו והטלוויזיה באותה השנה. בק צוטט כאומר על האלבום: "לפני שנה ראיתי מודעה בעיתון על 'רענון הווגינה באמצעות טיפולי לייזר'. מודעה קטנה בשבוע הראשון, כפולה בגודלה אחרי שבועיים, ואחרי חודש היא כבר ישבה על עמוד שלם. וזה העלה בי מחשבות: באיזה סוג של פעילות אתה צריך להיות מעורב כדי שהלייזר יידרש להיכנס לתמונה? האלבום החדש שלי מסתובב באזורים כאלה".

ב־2002 יצא אלבומו של בק "Sea Change", שנכתב לאחר פרידה מחברתו וארוסתו במשך שנים רבות, ולפיכך הכיל תכנים פסימיים ונוגים מאוד.

במרץ 2005 יצא אלבומו "Guero" (מילת סלנג בספרדית שפירושה בחור לבן), שבו חזר בק למפיקים Dust Brothers ולסגנונו המוזיקלי של "Odelay", עם השירים השמחים והמוזרים ועם המלודיות המקוריות.

באוקטובר 2006 הוציא בק את האלבום "The Information", שהפקתו ארכה שלוש שנים ובמהלכה השתתף נייג'ל גודריץ'.

ביולי 2008 יצא אלבום האולפן השמיני של בק, "Modern Guilt", בהפקתו של דיינג'ר מאוס.

ב2009 יצא אלבומה של שרלוט גינסבורג, IRM, אותו בק הפיק וכתב בו את כל השירים. מתוך האלבום יצא הסינגל "heaven can wait" שהוא דואט משותף שלו ושל שרלוט.

[עריכה] דיסקוגרפיה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בק&oldid=12472681
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא