בקדייטינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בקדייטינגאנגלית: backdating, בתרגום חופשי "תיארוך לאחור") הוא שינוי רטרואקטיבי של מועד ההענקה של כתבי אופציה למניה לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציה יניב רווח מרבי למחזיק בה. פעולה זו מהווה עבירה פלילית בהיותה רישום כוזב במסמכי תאגיד. בקדייטינג בוצע בדרך כלל על ידי בכירים בחברה ציבורית, שהעניקה את האופציות לבכירים אלה, במטרה למקסם את הרווחים שיניבו כתבי האופציה שבידיהם.

התארוך לאחור, כמניפולציה חשבונאית, רווח מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 עד לשנת 2002 בחברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בארצות הברית, בעיקר מתחומי ההיי-טק ושירותי הרפואה. מנכ"לים ובכירים אחרים בחברות, שקיבלו מענקי אופציות בהחלטות דירקטוריון, בחרו בדיעבד את התאריך שבו יירשם מענק האופציות. עד לשנת 2002 חייב החוק האמריקאי לדווח לרשות לניירות ערך (SEC) על הענקת אופציות לבכירים תוך 45 ימים מתאריך הענקתן, וכך יכלו הבכירים לבחור את התאריך שבו מחיר המניה היה בשפל בתקופה זו. החל משנת 2002 פחת השימוש בבקדייטינג, לאחר שהחברות הציבוריות הנסחרות בארצות הברית חויבו לדווח תוך 48 שעות על הענקת כתבי אופציה לבכיריהן.

על פי מעקב של העיתון "וול סטריט ג'ורנל", לפחות 115 חברות דיווחו לבעלי המניות שלהן על חקירה פנימית, חקירה של ה-SEC, חקירה פלילית או תיקון דו"חות כספיים בעקבות חשדות לבקדייטינג. בין החברות ברשימה נמצאות או היו אפל,‏ McAfee,‏ Monster,‏ Broadcom והחברות הישראליות קומברס, מרקורי אינטראקטיב, צורן ואם-סיסטמס. על פי הערכות, מאות חברות נוספות ביצעו בדיקות פנימיות במטרה לוודא אם בכיריהן ביצעו פעולות בקדייטינג.

תופעת הבקדייטינג זוהתה לראשונה במאמר שפרסם פרופ' אריק לי (Erik Lie) מאוניברסיטת Tippie College of Business בחודש מאי 2005 במגזין Management Science. פרופ' לי בחן כ-6,000 מענקים של אופציות למנכ"לים בחברות ציבוריות מ-1992 עד 2002. לדעת לי, בחלק מהמקרים מחיר המימוש שנקבע לאופציות לא היה המחיר המקורי של המניה ביום שבו אושרו האופציות במועצות המנהלים, אלא שבכירי החברה ביצעו בדיעבד רישום כוזב של תאריך הענקת האופציות בהתאם לתאריך שבו מחיר המניה היה בשפל, כך שמימוש האופציות יניב להם רווחים מרביים. בעקבות המאמר פרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" כתבת תחקיר בנושא, ובעקבותיה החלה הרשות האמריקאית לניירות ערך לחקור מספר חברות שמנהליהן נחשדו בבקדייטינג. בין השאר הוגש כתב אישום פלילי נגד איש העסקים הישראלי קובי אלכסנדר, שהיה יו"ר ומנכ"ל חברת קומברס טכנולוג'י, שנחשד במעורבות בבקדייטינג ונאלץ להתפטר מתפקידיו בחברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]