בקו האש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בקו האש
InTheLineOfFire1993.jpg
כרזת הסרט בארצות הברית
שם במקור: In the Line of Fire
בימוי: וולפגנג פטרסון
הפקה: ג'ף אפול
גייל כאץ
תסריט: ג'ף מגווייר
שחקנים ראשיים: קלינט איסטווד
ג'ון מלקוביץ'
רנה רוסו
דילן מק'דרמוט
מוזיקה: אניו מוריקונה
חברת הפצה: סרטי קולומביה
הקרנת בכורה: 9 ביולי 1993, ארצות הברית
משך הקרנה: 128 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 40 מיליון דולר
הכנסות: 176,997,168 דולר
דף הסרט ב-IMDb

בקו האשאנגלית: In the Line of Fire) הוא סרט מותחן אמריקאי משנת 1993 בבימויו של וולפגנג פטרסון, אודות סוכן השירות החשאי שמנסה לאתר מתנקש פוטנצאלי בנשיא ארצות הברית. בסרט משחקים קלינט איסטווד, ג'ון מלקוביץ' ורנה רוסו. הסרט זכה לביקורות מהללות ואף לשלוש מועמדויות לפרס האוסקר.

בארצות הברית, הסרט יצא ב-9 ביולי 1993. וברחבי בריטניה, הסרט יצא ב-27 באוגוסט 1993.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק הוריגן (קלינט איסטווד), סוכן השירות החשאי, חוקר דירה השייכת לאדם נעדר. בדירה הוא מוצא תמונות ומגזינים על התנקשויות בנשיאי ארצות הברית. לאחר שהוא ושותפו אל ד'אנדריאה (דילן מק'דרמוט) מגיעים עם צו כדי לחקור את הדירה, כל החומר שהיה בדירה נעלם חוץ מתמונה של פרנק שהיה סוכן בעת רצח קנדי וכישלון ההגנה על הנשיא נתלה בו.

מאוחר יותר, פרנק מקבל שיחת טלפון מאדם שקורא לעצמו "בות'" (ג'ון מלקוביץ') על שם המתנקש ג'ון וילקס בות'. הוא מוסיף שבכוונתו להתנקש בנשיא ארצות הברית. בעקבות זאת, פרנק מצטרף למאבטחים המגנים על הנשיא. בות' מתקשר פעם נוספת והצוות מצליח לאתר אותו. בות' מצליח להימלט אך הוא משאיר טביעות אצבעות על רכב. חוקרי ה-FBI בודקים את טביעות אצבעות אך זהותו של האדם היא מסווגת ולכן הם לא יכולים לחשוף את זהותו לשירות החשאי. אך הם מודיעים את הידיעה לסוכנות הביון המרכזית.

פרנק מתעקש לקחת חלק פעיל גם בשמירה על חיי הנשיא. בעת שהוא מסופח ליחידת השירות החשאי האמונה על הגנת הנשיא הוא גורם לאזעקת שווא ומודח מן התפקיד. למרות ההדחה ממשיך פרנק במאמציו ללכוד את בות'. אחרי חקירה נוספת, פרנק מגלה שבות' הוא מיץ' לירי, סוכן ב- CIA, שעבד עבורה כמתנקש מומחה. לירי עבר התמוטטות עצבים והסוכנות ניסתה להורגו. בעקבות זאת מונע לירי על ידי דחף נקמני, ומשקיע את כל מרצו וכישוריו בהתנקשות בנשיא, אותה הוא מגדיר כמשימת חייו. בנוסף, הוא מגלה שה-CIA ידעו את זהותו של מיץ' לירי ולא גילו זאת לצוות הנשיא.

לירי מתגנב לאחד מערבי הקמפיין של הנשיא בזהות בדויה של תורם עשיר למסע הבחירות. הוא מצליח להגניב אקדח מיוחד, אותו בנה בעצמו, העשוי מפלסטיק. פרנק, המגלה את מקום הימצאו, מגיע לכנס אף הוא. הוא משליך את עצמו בין לירי לנשיא ממש ברגע בו לירי פותח באש, ומונע ממנו להרוג את הנשיא. לירי מתבצר במעלית עם פרנק, שלבש אפוד מגן תחת בגדיו ולכן לא נהרג, כבן ערובה. אולם במאבק שמתפתח ביניהם הורג פרנק את לירי.

ביקורות והכנסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בעיקר לביקורות חיוביות עם ציון גבוה של 97% על פי מדד האתר "Rotten Tomatoes". הסרט נחשב כהצלחה כלכלית גדולה בהשוואה לתקציב 40 המיליון דולר שלו. הוא הכניס כ-102,314,823 דולר בארצות הברית וכ-74,682,345 בחוץ לארץ. בסיכום הכנסותיו, הסרט התברג כסרט השביעי המכניס ביותר בארצות הברית לשנת 1993.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר; פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר לג'ון מלקוביץ' שאותו הוא הפסיד לטומי לי ג'ונס מ"הנמלט", פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר שאותו הוא הפסיד ל"הפסנתר" ופרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר שאותו הוא הפסיד ל"רשימת שינדלר". הסרט היה מועמד גם לשלושה פרסי באפט"א באותם קטגוריות. בנוסף, מלקוביץ' היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ופרס סאטורן על תפקידו בסרט.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]