בקע (רפואה)

בּקע (או פּקע, שֶבֶר; בלועזית: הֵרְנִיָה, Hernia) הוא מעבר של איבר או רקמה אחרת ממקומם הטבעי בגוף במחיצה שרירית או אחרת.

הבקע השכיח ביותר מתרחש באזור הבטן, והוא נגרם בעקבות חולשה של שריר בדופן הבטן, המאפשרת ללולאת מעי לצאת ממקומה הטבעי. בקע מעין זה יכול להיות בקע סרעפתי, טבורי, מפשעתי או פוסט-ניתוחי.

• בקע סרעפתי: מצב בו נכלאת לולאת מעי או חלק מן הקיבה מעל הסרעפת עקב התרחבות הפתח בשריר הסרעפת שבו עובר הושט. מאפיין נוסף של בקע זה הוא צרבת.
• בקע מפשעתי: שכיח יותר אצל גברים. בבקע זה יוצאת לולאת מעי ממקומה ונכנסת לתעלה האינגואינלית - דרכה, בחיים העובריים, ירדו האשכים למקומם מחוץ לגוף.
• בקע טבורי: שכיח יותר אצל נשים, ונוצר פעמים רבות לאחר הריונות. וזאת עקב חולשת שרירי הבטן האורכיים והרוחביים לאחר התרחבותם בזמן ההריון.
• בקע פוסט-ניתוחי: עשוי להווצר באזור צלקת ניתוחית בבטן עקב חולשת השרירים באזור.
• בקע כלוא: מצב שבו הבקע נכלא בתוך השריר, ומתחיל להיווצר בו נמק. יכול להיווצר בכל סוגי הבקע. מצב זה, המאופיין בכאבי בטן, בעליית חום ובסימנים נוספים, הוא מצב חרום והוא דורש ניתוח דחוף. בקע שאינו כלוא אינו דורש ניתוח דחוף.

לתיקון המצב נדרשת התערבות כירורגית. הניתוח לתיקון הבקע ידוע כניתוח שבר, והוא אחד הניתוחים השכיחים ביותר ברפואה. הניתוח פשוט, ובדרך כלל הוא נעשה בהרדמה מלאה. ההחלמה מהניתוח מהירה, והיא אינה מצריכה שינויים מיוחדים באורח החיים למעט הגבלה על הרמת משאות במשך חודשים אחדים לאחר הניתוח.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא בקע (רפואה) בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.