בקעת בית שאן

חפירות בית שאן

בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל. הבקעה מכונה גם בשם "עמק בית שאן". הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) - בואכה השומרון ובמזרח בנהר הירדן, בקטע שלמרגלות רכס הגלעד.

היסטוריה

בקעת בית שאן היא חלק מהשבר הסורי אפריקני ולכן שימשה חלק מנתיב השיירות בין ירושלים לטבריה ולצפת. בזכות מיקומה בקצהו המזרחי של עמק יזרעאל שימשה הבקעה קטע בנתיב שבין הים התיכון אל אזור עבר הירדן ושאר הארצות הנמצאות מזרחה.

ההתיישבות במקום החלה עם הקמת העיר העתיקה בית שאן המוזכרת בתנ"ך כמקום שבו נתלו גופותיהם של שאול המלך ויהונתן לאחר הקרב על הר הגלבוע.^{[דרוש מקור]}

במהלך ההיסטוריה היה האזור מיושב כמעט בכל שנות ההתיישבות בארץ ישראל.

בזמן האימפריה העות'מאנית עברה בבקעה רכבת העמק, שחיברה בין חיפה לדמשק ונמשכה דרך עמק יזרעאל ובקעת בית שאן בדרכה לסוריה.

בזמן המנדט הבריטי הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום, והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היו נוצרים טמפלרים מהמושבה וילהלמה שהחלו לעבד חלק מאדמות הבקעה. בדצמבר 1936 מתחילה ההתיישבות היהודית בעמק עם הקמת קיבוץ ניר דוד - תל עמל המסגרת ישובי חומה ומגדל, התיישבות שמתחילה את תנופת ההיישבות היהודית בעמק.

במדינת ישראל כוללת בקעת בית שאן שתי רשויות מקומיות: עיריית בית שאן ומועצה אזורית עמק המעיינות.

מעיינות העמק

העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו ולכן חלקים ממנו מכונים "עמק המעיינות". בין הידועים הם עין שוקק, עין מודע, נחל הקיבוצים ועינות חוגה שהפכו לפארק מסודר בתשלום בשם גני חוגה. כן נובע שם מעיין מים חמים המפורסם בשם ה'סחנה'. על עמק המעיינות כתב רבי אשתורי הפרחי, מחבר ספר "כפתור ופרח", שהתגורר בעיר בית שאן: "בית שאן... יושבת על מים רבים, מי מנוחות, ארץ חמדה ומבורכת ושבעת שמחות. כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה". רבי אשתורי ראה בחבל ארץ זה מקור שפע שמחה וברכה.

במסכת עירובין בתלמוד בבלי יש משפט של האמורא ריש לקיש: "אם גן עדן בארץ ישראל הוא - בקעת בית שאן פתחו".

אזורי הבקעה

בקעת בית שאן היא אחד מאזורי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל. היא מחולקת לאזורים הבאים:

• עמק בית שאן המערבי - הכולל את הקיבוצים:
  • ניר דוד (תל עמל) - נוסד ב- 1936 והוא הראשון לישובי חומה ומגדל.
  • מסילות - קיבוץ נוסד בשנת 1949
  • רשפים- קיבוץ
  • שלוחות- קיבוץ
• עמק בית שאן המזרחי - בתחום מהעיר בית שאן עד נהר הירדן. בין ישובי האזור נמנים הקיבוצים הבאים :
  • נווה איתן - נוסד בב' כסלו תרצ"ט (1939), על שפת נהר הירדן. שמו ניתן לו מהפסוק במקרא המתייחס לנהר שלידה: "הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי." ‏‏
  • מעוז חיים - בו שרידי בית כנסת עתיק.
  • כפר רופין - הוקם יחד עם נוה איתן. הוא נמצא 250 מטר מתחת לפני הים.
• עמק בית שאן הדרומי - מבית שאן דרומה. הוא כולל "גוש" של ארבע קיבוצים המאורגנים בקיבוץ הדתי וגוש מושבי ה"פרוונות" שהוקמו לאחר הקמת המדינה.
  • טירת צבי - הקיבוץ הדתי הראשון והוקם בכ"א תמוז תרצ"ז (1937).
  • שדה אליהו - הוקם בי"ט אייר תרצ"ט (1939) נקרא על-שם הרב אליהו גוטמאכר שאמר:" בישוב ארץ ישראל - פתיחת שער לגאולה שלמה"
  • עין הנצי"ב - נוסד בט"ו בשבט תש"ו (1946). נקרא על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין.
• עמק בית שאן הצפוני - מבית שאן צפונה. בין ישובי האזור נמנים היישובים הבאים :
  • חמדיה - שמה נובע מישוב שהיה במקום על-שם הסולטאן הטורקי. הקיבוץ הוקם בי"ט אלול תש"ב (1942)
  • בית יוסף- אחד המושבים היחידים באזור. הוא נוסד בכ"ז ניסן תרצ"ז (1937).
  • נוה אור - שמה מקורו במייסדיה שהיו יוצא בבל היא "אור כשדים". הוקם בתש"ט.
  • גשר - הקיבוץ הוקם ליד גשרי הירדן ב-17 בפברואר תרצ"ט (1939). פרנסתו הייתה על מחצבי הגבס שנמצאו בקרבתו. במלחמת העצמאות עמדו מגיני הקיבוץ בפני כוחות הלגיון הערבי והצבא העיראקי שחצו את נהר הירדן ממזרח למערב, מנעו את ניסיון ההבקעה מערבה והביאו לנסיגת התוקפים לגדה המזרחית של נהר הירדן. לאחר המלחמה הוקם מחדש על גבעת הגמל הסמוכה.

סוגיית המצוות התלויות בארץ

כתובת מבית הכנסת ברחוב בגן מוזיאון ישראל

חז"ל דנו בשאלה האם מצוות התלויות בארץ חלות בבקעת בית שאן, כלומר האם הבקעה היא חלק מארץ ישראל. באולם המבוא של בית הכנסת של העיר רחוב - 6 ק"מ דרומית לעיר, נמצאה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס. הכתובת כוללת 365 מילים (כמניין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות של תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ.

לקריאה נוספת

• דב ניר, אזור בית שאן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשרי תשכ"ז.
• דב ניר, בקעת בית-שאן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989.
• צבי אילן, 78 טיולים במרחבי ישראל, עם עובד - תל אביב, תשל"ז.
• זאב וילנאי,מדריך הגליל, הוצאת אריאל ירושלים, 1980

קישורים חיצוניים

• סיכום השתלמות - על בקעת עמק הירדן בשנת 2006