בראד שרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוח.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בראד שרמן
(24 באוקטובר 1954; לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית) (בן 60)
Brad Sherman, official photo portrait, color.jpg
שם בשפת המקור Bradley J. "Brad" Sherman
מדינה Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת-זוג

ליסה קפלן

http://bradsherman.house.gov/
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-27 של קליפורניה
תקופת כהונה 3 בינואר 2003 - 3 בינואר 2013 (10 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-30 של קליפורניה
תקופת כהונה 3 בינואר 2013 - מכהן (שנה ו-45 שבועות)

בראדלי ג'יי. "בראד" שרמןאנגלית: Bradley J. "Brad" Sherman;‏ נולד ב-24 באוקטובר 1954) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית והמחוז ה-27 של קליפורניה משנת 1997.

שרמן תומך איתן של מדינת ישראל, אשר תומך בזכותה של ישראל על ירושלים, ופעיל בנושא הסברה ישראלית והאיום הגרעיני האיראני. היוזמה החשובה ביותר שלו בנושא הישראלי הנו חוק שיתוף האנרגיה ישראל–ארצות הברית, שנועד להשקיע בפרויקטים משותפים של מדענים ישראלים ואמריקאים לאנרגיה אלטרנטיבית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרמן נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה. למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הארוורד, והיה לעורך דין ורואה חשבון. הוא כיהן במשך שתי כהונות כנבחר ברשות המסים של מדינת קליפורניה (המועצה המדינתית להשוואה (BOE), מועצת רשות המסים היחידה בכל ארצות הברית שנבחרים אליה), בטרם נכנס לתפקידו בבית הנבחרים של ארצות הברית. בבחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006 רץ לכהונה נוספת וזכה ב-67% מקולות הבוחרים.

הצד האישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בדצמבר 2006, שרמן נישא לליסה ניקול קפל, דיפלומטית במחלקת המדינה;‏‏‏[1] החתונה הוכרזה בתוכנית הטלוויזיה, בערוץ הקומי קומדי סנטרל, "קולברט ריפורט". אחד מסימני ההיכר הבולטים של שרמן היא הקרחת על ראשו; הוא משתמש בתכונה זו בהומור, כאשר עוד בקמפיין הראשון שלו ל-BOE חילק מסרקים עם סיסמאות בחירות למצביעים פוטנציאלים,‏‏‏[2] ומאז המשיך בגימיק זה לאורך הקריירה הציבורית שלו.‏‏‏[3]

מדיניות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושאי ליבה וגישה תקציבית

שרמן, כרואה חשבון במקצועו, הוא חסיד גדול של איזון תקציבי, כמו גם חסיד של סיוע פדרלי לחינוך, האינטרסים של משפחות עובדות, סטנדרטים סביבתיים גבוהים, הגנה על ביטוח לאומי, ביטוח רפואי לכל והרחבת מדיניות הייצוא של ארצות הברית ‏[4].

הגנת הסביבה

כששירת בוועדת התקציב ב-1997, הוא חיבר את "תיקון שרמן" להצעת החוק שמספקת 700 מיליון דולר רכישה עבור אדמות בחשיבות סביבתית לשנת התקציב של 1998. תיקון שרמן נכלל בהצעת החוק המשותפת והשפיע ב-699 מיליון דולר בהקצאה בחוק. שרמן גם הבטיח 16 מיליון דולר לרכישה של אדמה ולהשלמת שביל המטיילים באזור הבילוי הלאומי המוגן של הרי סנטה מוניקה בקליפורניה‏[4] .

מדיניות פיקוח על נשיאת נשק

שרמן היה מבין יוזמי הצעת החוק בית הנבחרים 1022 ובשמו "ההסמכה מחדש של איסור על נשקי לחימה 2007" ‏‏‏[5].

מדיניות החוץ והיחס לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא חבר בכיר בוועדת יחסי החוץ ויושב ראש ועדת המשנה לטרור ומניעת תפוצת נשק, כמו גם חבר בוועדת המשנה למזרח התיכון ודרום אסיה ‏‏‏[6].

כתומך איתן של ישראל, באתרו של שרמן מתפרסמת הודעה קבועה המעודדת את תומכי ישראל להתקשר לתוכניות האירוח ולעמוד על זכותה, וכך נכתב: "הרבה תושבים של העמק שאלו אותי לגבי אלו הזדמנויות זמינות עבורם להביע את השקפותיהם על מדיניות החוץ של אמריקה. רוב תושבי העמק מאמינים, יחד איתי, שלעתים קרובות ישראל מתייחסים אליה באופן לא פייר בתקשורת החדשות האמריקנית; אני מאמין שאמריקה צריכה לשמוע את ההשפקה המדויקת על מה שבאמת קורה במזרח התיכון. המטרה הזו יכולה בהחלט להיות מקודמת אם ידידים של ישראל יתקשרו לתוכניות האירוח השונות בשיחות נכנסות", כך נכתב, ובנוסף מביאה ההודעה פירוט של כל התוכניות שכדאי וראוי להתקשר אליהן ‏‏‏[7].

במאי 2006, היה מבין יוזמי הצעת "חוק מניעת הטרור הפלסטיני", המטיל תנאים קשים לקבלת סיוע פלסטיני וחותך כל סיוע ישיר לרשות עקב עליית החמאס לשלטון ‏‏‏[8] וביולי של אותה שנה, אושר "חוק שיתוף האנרגיה ישראל-ארצות הברית", בבית הנבחרים של ארצות הברית, פרי יוזמתו האישית, עם תמיכה דו מפלגתית. "אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות שהוא יותר חשוב מלגמול את ארצות הברית ואת העולם מתלות בנפט והצעד הראשון הוא מחקר וחלק חשוב מהמחקר הזה הוא מחקר שיתופי עם מדינות אחרות אשר באופן דומה מוקדשות למציאת אנרגיה חלופית." אמר שרמן וקבע כי: "אין אולי פרטנר טוב יותר מאשר ישראל".

ב-20 ביולי 2006, לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה תמך שרמן בבית הנבחרים בחוק המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל ומטיל את האחריות על הטרוריסטים ומדינות החסות שלהן, איראן וסוריה ‏‏‏[9]. כמה ימים אחר כך, הוא יצא במאמר ב"ג'ואיש ג'ורנל", עם הכותרת של המלחמה של אירן בישראל וקבע כי: "חזבאללה וחמאס ואחמדינז'אד כולם הכריזו שהמדיניות שלהם היא חורבן של ישראל. הם חסידים של טיהור אתני של 5 מיליון ישראלים יהודים. הם חסידים של רצח עם" הוא אמר, "הטרוריסטים [חמאס וחזבאללה] משתמשים באותם טריטוריות שישראל נסוגה מהם כדי להרוג כמה שיותר אזרחים ישראלים שניתן". במאמרו תקף את הטוענים שתגובתה של ישראל הייתה "חסרת פרופורציות", אחרי סדרה של חטיפות ומאות טילים בגבול הצפון וקבע שהתגובה הייתה "מעט מדי" ועל חילופי אסירים הוא קבע : "אסור לנו להגיד לישראל להחליף את האשם עם החף מפשע" ולארצות הברית לפעול בנושא הכנסת חזבאללה לרשימת ארגוני טרור באירופה ומניעת הלוואות מצד הבנק העולמי ‏‏‏[10].

בספטמבר 2006, כחודש לאחר מלחמת לבנון השנייה, כמה ימים לפני ביקורו של הנשיא הנוכחי, מחמוד אחמדינז'אד בניו יורק, הוא שיגר מכתב התנגדות לקונדוליסה רייס על אישור כניסתו של מוחמד חתאמי ויצא במאמר מפרי עטו, בעתון "וושינגטון פוסט", בו טען כי :"ארצות הברית משתחווה לאיראן – ונכשלת בלעצור את תוכנית הגרעין שלה" ‏‏‏[11]. ברוח זו, ומתוך תפיסה כי רק סנקציות כלכליות חריפות דרך מועצת הביטחון, בשיתוף עם רוסיה, תביא לשינוי המדיניות הגרעין של איראן, הוא קרא פעמים רבות להטלת סנקציות כלכליות קיצוניות על איראן דרך האו"ם, עקב תמיכתה בטרור בסכסוך הישראלי פלסטיני, שבירת הדד ליין של מועצת הביטחון ‏‏‏[12], ההחלטה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לדווח על איראן לאו"ם‏[13], ההכרזה של איראן על הפעלה של 3,000 צינטרפוגות וקריאתו של הנשיא אחמדיניז'אד כי איראן הצטרפה למועדון האומות הגרעיניות ‏‏‏[14] וכי יש "למחוק את ישראל מהמפה"‏[15]. בנושא האחרון, הוא תמך גם בקריאה של ראש הממשלה אריאל שרון, לנשל את איראן מחברותה באו"ם. הוא ברך גם במקביל, על נכונות לשיחות ישירות עם איראן, כל עוד עומדים על העיקרון של הפסקת העשרת האורניום תחילה, זניחת הנשק הגרעיני וחדילה של תמיכה בטרור ‏‏‏[16]. בנוסף, עוד ב-2003, הוא חיבר את החוק "חוק החופש לאיראן ותמיכה בדמוקרטיה", אשר יאכוף אמברגו מלא כנגד איראן עד אשר היא תשנה את מדיניותה, יאפשר לנשיא להפחית במימון למוסדות כגון הבנק העולמי, אשר יספקו תמיכה למשטר האיראני ‏‏‏[17] וב-2006, הוא העביר בוועדת יחסי החוץ שהוא חבר בה, סעיף שסותם פרצה בחוק, שבו חברות אמריקניות משתמשות בחברות הבת שלהן בחו"ל כדי לעשות עסקים עם איראן ובכך לעקוף את החוק האמריקאי ‏‏‏[18]. עוד ב-2002, הוא שיגר מכתב מחאה לנציגי האיחוד האירופי בארצות הברית על הסכמתכם לעסקת סחר עם איראן ללא תנאים מוקדמים‏[19] והיה למבקר חריף של ממשל בוש בכשלונו לאכוף את חוק הסנקציות על איראן ולוב משנת 1996 ובכשלונו למנוע את הלוואות הבנק העולמי לאיראן וקרא לאמברגו מלא של המוצרים המיובאים מאיראן לארצות הברית ‏‏‏[20] ‏‏‏[21]. הוא סבור שניתן להעתיק את ההצלחה בשבירת לוב בנושא תוכנית הגרעין שלה, לאיראן, דרך סנקציות כלכליות קשות. בשימוע ב-2004, בוועדת למניעת הטרור, הוא הזהיר כי האיום האיראני אינו דומה לאיום שהיה מברית המועצות לשעבר, כיוון שאת ברית המועצות ניתן היה להרתיע ואיראן היא "מדינה מטורפת" ‏‏‏[22]. ‏‏

במאי 2007, כיושב ראש הוועדה למניעת תפוצת נשק, הוא ניהל שימוע שבחן את תוכנית הצבת טילי ההגנה במזרח אירופה ולפני נסיעת משלחת אמריקנית לדון בתוכנית הצבת טילי הגנה בפולין וצ'כיה, שרמן הביע התנגדות למהלך זה. הוא טען כי זה עוד אלמנט בהרחקת שיתוף הפעולה של רוסיה בנושא הגרעין האיראני: "אני לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר להבטיח שהרוסים יעשו מעט ככל האפשר כדי לעזור לנו לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, מאשר לאיים עליהם במיקום טילים אמריקנים במדינות שבעבר היו בנות בריתה" ‏‏‏[23] ‏‏‏[24].

מעמדה של ירושלים ומלחמתה של ישראל בטרור

ב-30 ביולי 1997, אחרי פיגוע ההתאבדות הכפול בשוק מחנה יהודה עם 15 הרוגים, הוא נאם במליאה בתמיכה בהצעת החוק ההצהרתית 133 להבעת דעת הקונגרס. הוא אמר שניתן לעשות משהו חיובי ביום זה בכך שמחלקת המדינה תכריז על הזזת השגרירות האמריקנית לירושלים "שאנחנו מכירים בירושלים כבירתה הבלתי מחולקת והקבועה של מדינת ישראל" ושישראל נאלצה לנהל שטחים אלו לשם הגנתה, האשים את יאסר ערפאת ואמר "איפה חתיכת השלום? במקום יש לנו חתיכות של גברים ונשים" ‏‏‏[25]. הוא ביקר אישית את הפצועים בבית חולים הדסה. ב-5 בספטמבר 1997, יום לאחר פיגוע התאבדות המשולש במדרחוב בן יהודה בירושלים, עם 5 הרוגים, הוא נאם במליאה ותיאר את הזוועה מהביקור ההוא וקרא שוב להזיז את השגרירות ‏‏‏[26]. ב-1998 הוא יצא למסיבת עיתונאים להתנגד ללחץ על ישראל להסכים למספר ספיצפי של נסיגה, "לפני שניתן יהיה לדון במספר של 6 אחוז או 10 אחוז או 13 אחוז, אנחנו צריכים 100 אחוז של מחויבות מצד הפלסטינים לשלום ושיתוף פעולה" הוא אמר ‏‏‏[27] וב-2002 תמך בחוק המביעה סולדריות עם ישראל במלחמתה בטרור, "אסור לנו להיות מאוזנים בין אלו ששמים למטרת מוות אזרחים ואלו שחותרים להגן על עצמם מטרור", ציין במליאה‏‏‏[28] ‏‏‏[29]. במרץ 2006, הוא היה מבין המתנגדים לעסקה שאושרה על ידי ממשל בוש להעביר שליטה של שישה נמלים לתאגיד בבעלות ממשלת איחוד האמירויות הערביות, "דובאי פורט וורלד", בשל העובדה שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל, כיוון שחברת האם מכבדת את החרם על ישראל ומימון הנסיכויות הערביות לחמאס ‏‏‏[30]. במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית עם חברי חמאס, הוא חתם יחד עם 243 חברי קונגרס על היוזמה של היהודים רוברט וקסלר וגארי אקרמן, אשר מפציר בחאבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים ‏‏‏[31]. בפברואר, 2008, הוא השתתף בכנס ירושלים החמישי יחד עם חבר הקונגרס היהודי אליוט אנגל .

הסברה ישראלית

ב-13 באוגוסט 1998, הוא אירגן כנס לדיון ציבורי בנושא חיזוק יחסי ישראל ארצות הברית, ביחד עם סגן הקונסול הכללי של ישראל ‏‏‏[32]. ב-30 בנובמבר 2005, הוא היה אורח מיוחד בכנס ציבורי למענה שאלות הציבור בנושא ישראל יחד עם ירון גמבורג, סגן הקונסול הכללי, באירוע הסברה לישראל ‏‏‏[33]. ב-22 ביוני 2006, הוא יצא למסיבת העיתונאים עם השגריר דני איילון, לברך את מגן דוד אדום על קבלתו לחברות בארגון הבינלאומי של הצלב האדום ‏‏‏[34] ‏‏‏[35]. ביום בו פרצה מלחמת לבנון השנייה, הוא יצא בהודעה כי יש להפנות אצבע מאשימה כלפי איראן, שחזבאללה נוצר בדמותו וכי הפקדות באות מטהראן. למחרת, הוא יצא במסיבת עיתונאים עם השגריר דני איילון, כדי להגן על עמדת ישראל שהתגובה הייתה פרופורציונלית לחטיפת החיילים. הוא האשים את איראן שללא פקודה מהם , ההתקפות לא היו מתרחשות ‏‏‏[36] ‏‏‏[37]

עמידה מול האנטישמיות

ב-8 ביוני 1999, הוא הציג את הצעה ההצהרתית 128 שהוא יזם, עם 109 תומכי היוזמה שהצטרפו, המביע את תחושת הקונגרס בנוגע ליחס של מיעוטים דתיים באיראן ובמיוחד המאסרים האחרונים של חברי הקהילה היהודית של איראן ‏‏‏[38]. בממשל של קלינטון הוא כיהן בוועדה מייעצת לנשיא בנושא הרכוש היהודי בשואה‏[32].

ועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוועדה ליחסי חוץ (חבר בכיר)
    • ועדת המשנה לטרור, אי תפוצת נשק וסחר (יושב ראש)
    • ועדת המשנה למזרח התיכון ודרום אסיה
  • הוועדה לשירותים פיננסיים
    • ועדת המשנה לשוקי ההון, ביטוח ותאגידים נתמכי ממשל
    • ועדת המשנה למוסדות פיננסיים ואשראי לצרכן
    • ועדת המשנה למדיניות מוניטרית פנים וחוץ
  • ועדת המשפטים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהעיתונות הזרה
מהעיתונות הישראלית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליסה קפלן ובראד שרמן, עיתון ניו יורק טיימס, 3 בדצמבר 2006‏
  2. ^ בראד שרמן. (יושב ראש מועצת ההשוואה של קליפורניה) (תיק 1992 של פרופילים), אנציקלופדיית היי בים‏
  3. ^ מארק מוראיי והומה זיידי, ‏הספירה לאחור של קליפורניה, אתר רשת MSNBC, פורסם ב-19 בספטמבר 2003‏
  4. ^ 4.0 4.1 בראד שרמן, ‏אודות בראד שרמן, אתר רשמי-אודות בראד‏
  5. ^ ‏קונגרספדיה בראד שרמן, אנציקלופדיית הקונגרס‏
  6. ^ ‏בראד שרמן, תפקידים בוועדות,‏ אתר רשמי-תפקידם בוועדות
  7. ^ בראד שרמן, תוכניות אירוח לשיחות נכנסות, אתר רשמי-המזרח התיכון‏‏
  8. ^ ‏בראד שרמן, בית הנבחרים מעברי חוק המונע מימון אמריקני לממשלה הפלסטינית המנוהלת בידי טרוריסטים, ‏הודעה לעיתונות, 23 במאי 2006
  9. ^ [‏http://www.votesmart.org/speech_detail.php?sc_id=32750&keyword=&phrase=&contain= גינויי ההתקפות האחרונות על מדינת ישראל], בראד שרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה , 19 ביולי 2006 ‏
  10. ^ בראד שרמן, ‏המלחמה של איראן בישראל‏, אתר רשמי-המזרח התיכון, מאמר של שרמן שהתפרסם במקור ב"ג'ואיש ג'רנאל", 28 ביולי 2006
  11. ^ ‏בראד שרמן, ארצות הברית משתחווה לאיראן – ונכשלת בלעצור את תוכנית הגרעין שלה, אתר רשמי-המזרח התיכון, מאמר של בראד שרמן שפורסם במקור בעיתון "האפטינגטון פוסט", 19 בספטמבר 2006‏
  12. ^ בראד שרמן, ‏שרמן: הכפיפו סנקציות על איראן, הודעה לעיתונות, 31 באוגוסט 2006‏
  13. ^ בראד שרמן‏, היושב ראש שרמן קורא לסנקציות חריפות על התרסה של איראן, הודעה לעיתונות, 22 בפברואר 2007
  14. ^ ‏בראד שרמן, שרמן: הדקו את הסנקציות על איראן, הודעה לעיתונות, 12 באפריל 2006‏
  15. ^ בראד שרמן, ‏שרמן: על ארצות הברית להעתעמת עם אירן, חבר הקונגרס מגנה את דברי הבלע של כלפי ישראל, הודעה לעיתונות, 27 באוקטובר 2005‏
  16. ^ חבר הקונגרס שרמן מקבל בברכה את השינוי בנוגע לאיראן, הודעה לעיתונות, 31 במאי 2006‏
  17. ^ ‏בראד שרמן, חבר הקונגרס שרמן מציג חקיקה לעודד דמוקרטיה באיראן, הודעה לעיתונות, 13 ביוני 2003
  18. ^ ‏בראד שרמן, הפאנל של בית הנבחרים את חוק הסנקמיות על אירן, הודעה לעיתונות, 15 במרץ 2006‏
  19. ^ ‏בראד שרמן, חבר הקונגרס מגנה את עסקת האיחוד האירופי - איראן,‏הודעה לעיתונות, 19 ביוני 2002
  20. ^ בראד שרמן, ‏שרמן:הגיע הזמן לסנקציות נוקשות על איראן, הודעה לעיתונות, 4 בפברואר 2006‏
  21. ^ בראד שרמן, ‏שרמן מבקר את הממשל על כשלונם במניעת הלוואות לאיראן, הודעה לעיתונות, 4 ביוני 2003‏
  22. ^ שימוע ועדת המשנה ליחסיןם בינלאומיים, בנושא המזרח התיכון ומרכז אסיה בנוגע לתפוצת הנשק של איראן - תמליל, בראד שרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, נאום מליאה, תמליל שימוע ועדה, 24 ביוני 2004 ‏
  23. ^ דן רובינסון, ‏הקונגרס האמריקני דן בתוכנית הגנה על טילים, אפוק טיימס, 10 במאי 2007‏
  24. ^ ‏רוברט וקסלר, הקונגרס יבחן את תוכנית בוש להגנת טילים, הודע לעיתונות, 2 במאי 2007‏
  25. ^ ‏בראד שרמן, הבעת תחושת הקונגרס בנוגע להפצצה הטרוריסטית בירושלים, אתר רשמי-מובאות מהרקורד בקונגרס‏, 30 ביולי 1997
  26. ^ בראד שרמן, ‏הבעת תחושת הקונגרס בנוגע להפצצת הטרור בירושלים, אתר רשמי-מובאות מהרקורד בקונגרס‏, 5 בספטמבר 1997‏
  27. ^ בראד שרמן, ‏חבר הקונגרס שרמן מתנגד ללחץ על ישראל, 7 במאי 1998‏
  28. ^ ‏בראד שרמן, הבעת סולידריות עם ישראל במלחמתה בטרור, 2 במאי 2002‏
  29. ^ בראד שרמן בנושא של מלחמה ושלום, ontheissues.org, מאגר מידע - עמדותיהם של המנהיגים פוליטיים‏
  30. ^ הסטינג מוביל את הטיעונים הדמוקרטים שעסקת דובאי מחזקת את החרם הערבי כנגד ישראל, גארי אקרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות והעתק מכתב, 2 במרץ 2006 ‏
  31. ^ וקסלר ו-246 חברי קונגרס מפצירים באיחוד האירופי שלא לספק סיוע לממשלה הפלסטינית החדשה, בראד שרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות והעתק מכתב, 20 במרץ 2007‏
  32. ^ 32.0 32.1 חבר הקונגרס שרמן וסגן הקונסול הישראלי הכללי קוראים לקשרים איתנים בין ישראל לארצות הברית‏, הודעה לעיתונות, 13 באוגוסט 1998
  33. ^ בראד שרמן,‏חבר הקונגרס שרמן ואורח מיוחד ירון גמבורג, סגן הקונסול הכללי של ישראל, עונים לשאלות במפגש ציבורי בנושא המזרח התיכון, ‏אתר רשמי-תמונות, 30 בנובמבר 2005
  34. ^ ‏ בראד שרמן, שרמן מברך את מגן דוד אדום ישראל על קבלתו לצלב האדום הבינלאומי, אתר רשמי-תמונות, 22 ביוני 2006‏
  35. ^ בראד שרמן, ‏שרמן מברך את מגן דוד אדום ישראל על קבלתו לצלב האדום הבינלאומי, הודעה לעיתונות, 22ביוני 2006‏
  36. ^ שרמן: התגובה הישראלית, מענה מוצדק לפרובוקציות חזורות ונשנות מצד חזבאללה, בראד שרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות, 13 ביולי 2006
  37. ^ הטילו את האחריות על איראן על ההתקפות כנגד ישראל, שרמן אומר, בראד שרמן - נאומים והצהרות מרכזיות, אתר votesmart.org, הודעה לעיתונות, 12 ביולי 2006 ‏
  38. ^ הצהרת בית הנבחרים מס. 128 (הקונגס ה-106): הבעת תחושת הקונגרס בנוגע ליחס למיעוטים באיראן, GovTrack.us, אתר מאגר מידע - חוקי הקונגרס‏