ברגמו

**ברגמו**
**Bergamo**
סמל ברגמו סמל ברגמו	דגל ברגמו דגל ברגמו
	העיר העתיקה
	העיר העתיקה
מדינה	איטליה
מחוז	לומברדיה
ראש העיר	Giorgio Gori
שטח	39.60 קמ"ר
גובה	249 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	119,534 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	3,059 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	45°42′N 9°40′E / 45.700°N 9.667°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.comune.bergamo.it
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון ברגמו ; שטח העיר בנפת ברגמו

ברגמו (באיטלקית: ‏Bergamo^ⓘ‏^?‏) היא עיר במחוז לומברדיה באיטליה, מזרחית למילאנו ומערבית לוורונה. בחלק העתיק של העיר – "העיר העילית" (citta alta) – קיים מספר ניכר של מבנים בני מאות שנים, ביניהם מגדל פעמונים ומוסדות דתיים נוצריים שונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגמו יושבת על שטחה של העיר העתיקה ברגומום (Bergomum), שנוסדה כיישוב של שבט הקלטים קנומני. ב-49 לפנה"ס נהייתה ברגמו לעיר רומית שבשיאה היו בה כ-10,000 תושבים.

מן המאה ה-6 הייתה ברגמו אחת הדוכסויות החשובות ביותר של הלומברדים בצפון איטליה, יחד עם ברשה, טרנטו וסיבידאל דל פריולי. מן המאה ה-11 ואילך הייתה ברגמו קומונה עצמאית וחלק מן הליגה הלומברדית שהובסה בידי הקיסר פרידריך ברברוסה ב-1165. בשנת 1331 נתנה העיר את עצמה ליוהאן מלוקסמבורג, אך אז בית ויסקונטי כבשו את העיר. כמו כן בשנת 1300 צמח לראשונה גזע הכלבים רועה ברגמסקו בעמק ברגמסקה באזור העיר.

ב-1428 נפלה העיר לידי השלטון של הרפובליקה הוונציאנית ונותרה חלק ממנה עד כיבוש הרפובליקה ונפילתה בשנת 1797. בין 1797 ו-1815 נכללה העיר בישויות פוליטיות שנוצרו בצפון איטליה במהלך תקופת שלטונו של נפוליאון. הוונציאנים, למעשה, במהלך תקופת שלטונם, ביצרו את החלק הגבוה של העיר, ויצרו את העיר העתיקה.

ב-1815 צורפה העיר לאימפריה האוסטרית. וב-1859 שחרר ג'וזפה גריבלדי את העיר במהלך מלחמת אוסטריה-סרדיניה, כשהעיר נהייתה לחלק מממלכת איטליה. במאה ה-20 נהייתה העיר לאחת הערים המתועשות באיטליה. ברגמו היא גם אחת הערים הבודדות באיטליה שלא ספגה נזקים קשים במלחמת העולם השנייה.

ב-2017, התרחשה ועידת ה-G7 בברגמו. בתחילת 2020 התפרץ נגיף הקורונה באיטליה ונכון למרץ 2020, נפטרו בברגמו כ-600 איש כתוצאה מהנגיף.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברגמו יש חלק חשוב בהיסטוריה של המוזיקה. הכנסייה הגדולה והרומנסקית סנטה מריה מג'ורה החלה בשנת 1137 את המסורת של לימוד מוזיקה ושירה למשך יותר מ-800 שנה. כאשר העיר הייתה תחת שלטון ונציאני, גם סגנון המוזיקה שלימדו בכנסייה היה ונציאני. מלחינים כדוגמת גספארו אלברטי יצרו פוליפוניה באמצעות שני עוגבים ועוד כלי נגינה, סגנון שמזוהה במיוחד עם ונציה.

העיר נתנה את שמה לריקוד עם שנקרא ברגמסק. מוזיקאים חשובים רבים נולדו בברגמו, כגון: גאטנו דוניצטי, פייטרו לוקטלי, אלסנדרו גרנדי ועוד.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בברגמו מצויה אקדמיית קררה, הכוללת מוזיאון אמנות שבבעלותו יצירות מהמאה ה-15 עד המאה ה-20 ואקדמיה לאמנויות.

חלקי העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר העילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר העילית (באיטלקית: citta alta) היא גם העיר העתיקה והמבוצרת מימי הביניים של ברגמו, עם כל המבנים העתיקים ואתרי החן, והיא גם המרכז ההיסטורי של ברגמו. העיר העתיקה מוקפת בחומות ונציאניות מן המאה ה-17 שהוכרזו כחלק מאתר מורשת עולמית המרכז מערכות ביצורים ונציאניות. העיר העילית ידועה כמקום שיקר מאוד לחיות בו, כשבית לגור בו בעיר העתיקה עולה לפחות 2 מיליון אירו.

בעיר העילית יש אתרי עניין רבים, הכוללים את:

מצודה שנבנתה בידי בית ויסקונטי מן המאה ה-14.
פיאצה וקיה העתיקה ורבת ההוד.
בזיליקת סנטה מריה מג'ורה שנבנתה בשנת 1137 ומאז בעלת מסורת לימוד מוזיקה יותר מ-800 שנה.
הארמון – Palazzo Della Regione.
קפלת קוליאוני המהודרת בעלת קירות עם צורות גאומטריות עליהם.
קתדרלת ברגמו שנבנתה בשלהי המאה ה-17.
הבפטיסטריום האלגנטי והכתום בצורת מתומן.

העיר התחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר התחתית (באיטלקית: citta bassa) היא העיר המודרנית של ברגמו, תוססת ובעלת מסעדות רבות וחנויות, עם מעט אתרים יחסית ובתי מגורים הבנויים לאורך הכביש הראשי המחבר את ברגמו עם ערים אחרות בלומברדיה ואת טורינו עם טריאסטה. בעשורים הראשונים העירייה הקימה מבנים חשובים כמו בית המשפט החדש ועוד משרדים חשובים בחלק הנמוך של ברגמו על מנת ליצור מרכז עירוני חדש.