ברג'ס מרדית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברג'ס מרדית',1938

אוליבר ברג'ס מרדיתאנגלית: Oliver Burgess Meredith16 בנובמבר 1907 - 9 בספטמבר 1997) היה שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה אמריקאי זוכה פרסי האמי והטוני. מרדית' הועמד לשני פרסי אוסקר על תפקידו כמיקי מאמנו הקשיש והנוקשה של רוקי בלבואה בסרט "רוקי" ועל הופעתו בסרט "יומו של הארבעה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדית' נולד בקליבלנד לאדה בת', אם ממוצא אמריקאי ולדוקטור ממוצא קנדי בשם ויליאם ג'ורג' מרדית'. למד ב"מכללת אמהרסט" שבמסצ'וסטס. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת מרדית' בחיל האוויר האמריקאי והשתחרר בדרגת קפטן.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדית' התחיל את הקריירה שלו כשחקן מקצועי בשנת 1936 בתפקיד הראשי בדרמת הפשע הרומנטית "חורף קבוע". הופעתו הראשונה המרשימה סידרה לו תפקידים ראשיים בעיבוד הקולנועי לספר "על עכברים ואנשים" בתור ג'ורג' עובד חווה מובטל בשנות השפל הגדול ובקומדיה המוזיקלית "מקהלות שניות" בתור החצוצרן האנק טיילור. עוד לפני שהתגייס לצבא ארצות הברית הספיק לשחק בקומדיות "טום, דיק והארי" לצידה של כוכבת סרטי המיוזיקל ג'ינג'ר רוג'רס ו"ההרגשה הלא בטוחה" של ארנסט לוביטש לצידו של מלווין דאגלס. לאחר שהשתחרר משירותו הצבאי בשנת 1944 כיכב בסרט המלחמה "סיפורו של ג'י איי ג'ו לצידו של רוברט מיצ'ם בתור הכתב הצבאי ארני פייל.

מרדית' קיבל פרס טוני מיוחד בשנת 1960 על עבודתו במחזה "פסטיבל טורבר". התפרסם באמצע וסוף שנות ה-60 בסדרת גיבורי העל "באטמן" ובסרט שבא בעקבותיו בתפקיד הפינגווין הרשע. הופיע בסרט המלחמה "על שביל הנזק" בתור המפקד איגן פאוול איש המודיעין של אדמירל רוק טורי (ג'ון ויין). באמצע שנות ה-70 זכה מרדית' להכרת חברי האקדמיה שהעניקו לו שתי מועמדויות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר. בזה אחר זה הועמד לאוסקר על הופעותיו בדרמות "יומו של הארבעה" בתור הארי , אביה של השחקנית המתחילה פיי גרינר (על התפקיד גם הועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א) ובקלאסיקת האגרוף של ג'ון ג. אבילדסן "רוקי" בו גילם את מיקי גולדמיל, מאמן אגרוף קשיש ומריר שנענה לבקשתו של המתאגרף החובבן רוקי בלבואה (סילבסטר סטאלונה) לאמן אותו לקרב על אליפות העולם. שיחק בתפקיד מיקי גם בשני סרטי ההמשך מתוך חמישה שנעשו לסרט. ב-1974 הועמד לפרס טוני בקטגוריית הבימוי על עבודתו במחזה "יוליוס בנייט טאון". ב-1977 זכה מרדית' בפרס אמי על הופעתו בסרט הטלוויזיה "זנב התותחן ג'ו".

בין לבין שיחק בסרט האוסונות "ההינדנבורג" בתור הקלפן אמיליו פאג'טה, במותחן האימה הפסיכולוגי "קסם" ובקומדיית המתח "תרגיל לבלשית מתחילה" בתור מר הנסיי בעל הספרייה בה עובדת גלוריה מאנדי (גולדי הון). בשנת 1981 השתתף בפנטזיית הפעולה "התנגשות הטיטאנים" בתפקיד המחזאי המלומד אמון אותו פוגש גיבור הסרט פרסאוס (הארי האמלין). שיחק בקומדיית חג המולד "סנטה קלאוס: הסרט" בתפקיד השדון הזקן והחכם. בשנותיו האחרונות שיתף פעולה עם כוכבי קולנוע מזדקנים אחרים הכללו את וולטר מתאו וסופיה לורן בקומדיות " זקנים חסרי מנוח" ו" משתגעים על אהבה" בהן גילם את אביו של ג'ון גוסטפון (ג'ק למון).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדית' נישא לארבע נשים, בין היתר לשחקניות פולט גודארד ומרגרט פרי. אשתו הרביעית והאחרונה עד למותו הייתה קז'ה סאנדסטן, איתה הביא לעולם שני ילדים.

נכנס להרשימה השחורה של הוליווד למספר שנים בעקבות ביקורת שהטיח בסנטור ג'וזף מקארתי.

מרדית' פרסם בשנת 1994 את הביוגרפיה על חייו " So Far, So Good" בו חשף שהוא סובל ממצבי רוח קיצוניים כתוצאה מההפרעה הנפשית ציקלותימיה ממנה סבל.

מרדית' נפטר בשנת 1997 בגיל 89 לאחר שסבל בשנותיו האחרונות ממחלת אלצהיימר וממלנומה, גופתו נשרפה.

על תרומתו לקולנוע האמריקאי נחנך כוכב מצלמה שמו בשדרת הכוכבים של הוליווד.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]