ברד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבן ברד גדולה
סופת ברד
הברד הגדול ביותר שתועד (נכון לשנת 2003). בעל קוטר של כ-18 סנטימטר ובהיקף של כ-48 סנטימטר
עננים המורידים ברד מקבלים לעיתים גוון ירקרק[1]

בָּרָד הוא משקע בצורת כדורי קרח אשר נופלים מעננים.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברד נוצר בתנאי אטמוספירה לא יציבים, המאפשרים התפתחות עננות ערמתית מפותחת וזרימות אנכיות חזקות יחסית. עם זאת, היווצרותו של הברד אפשרית אך ורק בענן הנקרא קומולונימבוס, או כפי שהוא מוכר במינוח המטאורולוגי, גם בשם CB. ענן הקומולונימבוס הוא ענן מפותח מאוד שגובה בסיסו מצוי ברום של פחות מ-300 מטר מעל גובה פני הים או מעל פני השטח, וגובה הפסגה שלו מגיע לכדי 6 קילומטר ויותר. הענן נוצר בתנאי אי יציבות חריפים מאוד באטמוספירה ומצויים בו, הן בתוכו והן מסביב לו כולל מתחתיו, זרמים אנכיים חזקים מאוד, הנקראים קונבקציה.

הקונבקציות, הזרימות האנכיות מעלות את טיפות המים בענן אל מעבר רום הקיפאון - הטיפה עוברת למצב צבירה מוצק המהווה את הגרעין של כל משקע, המתחיל את דרכו כשלג.

בעת ירידת משקעים, מתחיל המשקע לרדת כשלג ועושה את דרכו לקרקע בהשפעת כח המשיכה, מגיע אל מתחת רום הקיפאון, שם הוא מפשיר והופך לטיפת מים מקוררת ביותר. בתוך כך, הטיפה סופחת אליה טיפות מים נוספות הנצמדות אליה. בשלב זה זרימה אנכית (קונבקציה) חזקה, עשויה שוב "לזרוק" את הטיפה ולהעלותה, אל מעבר לרום הקיפאון ולהביא לקפיאת השכבה החיצונית.

תהליך זה חוזר על עצמו שוב ושוב, עד אשר כדור הברד המתהווה כבד די הצורך על מנת להתגבר על הקונבקציות החזקות ולרדת לקרקע, או שהוא מוסט על ידי זרמים אופקיים חזקים (הקיימים אף הם בענן) לאזור בענן בו הזרימה האנכית חלשה יותר, אז יפול כדור הברד אל הקרקע. ככל שהזרימה האנכית חזקה יותר, כך עשוי הברד "להיזרק" בחזרה אל תוך הענן מספר רב יותר של פעמים ובכך, להתפתח לגדלים מרשימים יותר.

בשל אופי התהוותו, עשוי הברד שכבות שכבות, בדומה לבצל, כאשר מספר השכבות מעיד על מספר מחזורי הקיפאון.

סוג נוסף של ברד, השכיח בישראל בעיקר באזורי ההרים, הוא ברד רך אשר נגרם כתוצאה מקפיאה של טיפות מים בענן או מהתנגשות פתיתי שלג עם טיפות מים שנמצאות במצב של קירור יתר. ברד זה נראה יותר ספוגי, נופל יותר בעדינות ולעיתים נראה דומה מאוד לשלג.

נזקי ברד וגודל כדורי הברד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכבת האוויר באטמוספירה מאיטה את נפילת הברד. אילו היה הברד יורד ללא חיכוך עם האוויר, הייתה מהירותו יכולה להגיע ליותר מ-70 קילומטר לשעה. בכל שנה הברד פוגע בחקלאות בארצות שונות. הברד יכול להיות קטלני לבני אדם. לדוגמה משלחת מדענים מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק גילתה בשנת 2004 כי מותם בתקופה הפרה-היסטורית של כ-200 נוודים, שגופותיהם נמצאו בהרי ההימלאיה עם גולגולות שבורות, היה כתוצאה מסופת ברד עם כדורי ענק קטלניים.

תועדו מספר מקרים בהם היו סופות עם כדורי ברד גדולים במיוחד. לדוגמה, בגרמניה ב-28 ביוני 2006 סופת כדורי ברד בגודל 12 סנטימטר ומעלה, גרמה לנזקים של מעל 2 מיליון דולר. באלבמה ב-2006 תועדו כדורי ברד ענקיים כתוצאה מסופת טורנדו, ובאלכסנדריה שבמצרים נפלו ב-1998 כדורי ברד "בגודל אשכולית", כפי שתואר על ידי המרכז הלאומי לחקר מטארולוגי. בסרט "היום שאחרי מחר" מוצגת סופת ברד מסוג זה, כסימן לשינוי כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, אך יש מדענים המפקפקים בכך שסופות ברד חריפות מעידות על שינוי אקלים הקשור להתחממות כדור הארץ.

סופות ברד חריפות ונזקיהן תועדו לאורך ההיסטוריה. בנוסף, הברד מוזכר בכתבים עתיקים כמו בסיפור מכת הברד במצרים, המתואר בתנ"ך.

לעיתים הברד יורד בתחילת החורף, לפני שהסתיים קציר השעורה, דבר הפוגע מאוד ביבול. יצוין שנזקי הברד פוגעים גם בעצים ובפירות שטרם נקטפו, ובמיוחד כאשר סופת הברד מתרחשת בסוף החורף עם תחילת הפריחה.

ברד בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיני מקוואות משמש הברד כאחת מהאופציות למלא מקווה במים כשרים. עקרונית אסור למלא את המקווה במים "שאובים" אבל מים שהתגבשו ונעשו שלג או ברד או קרח, אין בהם פסול שאיבה, וגם אם יכניסו אותם לתוך כלי, כיוון שהם יכולים לעמוד בלעדיו, אין הם נחשבים בכך שאובים, ואינם נפסלים למקווה.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frank W. Gallagher, III. (באוקטובר 2000). "Distant Green Thunderstorms – Frazer's Theory Revisited". Journal of Applied Meteorology. American Meteorological Society. 39 (10): 1754. Bibcode:2000JApMe..39.1754G. doi:10.1175/1520-0450-39.10.1754. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ הלכות מקוואות מתוך הספר פניני הלכה של הרב אליעזר מלמד