ברד הקשת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בַּרְד הַקַּשָת, (באנגלית: "Bard the Bowman"), אשר מאוחר יותר נודע גם בשם ברד הראשון מלך דייל, הוא דמות משנית בספר ההוביט מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין, המוזכרת גם בספר ההמשך, שר הטבעות. בין היתר קטל את הדרקון סמוג והוביל את צבא בני האדם בקרב חמשת הצבאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברד, לוחם וקשת גבה קומה, נולד וגדל בעיר האגם, אסגרות. הוא היה נצר לשושלתו של גיריון ‏[1], מלך דֵיל, אשר הייתה ממלכה משגשגת במורדות הדרומיים של ההר הבודד, הוא הר ארבור. הדרקון סמוג, אשר טבח בגמדים שוכני ההר הבודד, והשתלט על ממלכת בטן ההר שבנו הגמדים במעמקי ההר, טבח גם בתושבי דֵיל והרס את ממלכתם.

בשנת 2941 לעידן השלישי, בעת שתקף הדרקון סמוג את עיר האגם, היה זה ברד, מפקד פלוגת קשתים במשמר העיר, שזיהה ראשון כי הדרקון מגיע והאיץ בשר העיר לפרוס את משמר העיר בעמדות הגנה ולפנות את התושבים. הקרב כנגד הדרקון נראה חסר סיכוי, משום גודלו וכוחו של הדרקון שחג מעל העיר שולח את אשו לכל עבר. אנשי העיר מעולם לא התגוננו כנגדו ורק נוכח ברד, שהלהיבם ועודדם להגן על ביתם, העזו לאייש את הביצורים ולהילחם כנגד הדרקון‏[2]. אף כי הדרקון הביס על נקלה את מגיני העיר, עדיין החזיק ברד, שנחשב ללוחם אמיץ לב ולמפקד מנוסה, עם פלוגתו בעמדות הביצורים שעליהם הופקד בין בתי העיר הבוערים. לבסוף נותר לבדו, לאחר שכל אנשיו נמלטו מאימת הדרקון. או אז נחת על כתפו קיכלי והחל מדבר אליו. ברד, אשר היה נצר לשושלת גיריון שידעה את שפת הקיכלים, הבינו מיד. הקיכלי גילה לברד כי אף שלדרקון שריון המגן על חזהו ישנו חלק חשוף בצדו השמאלי. ברד ירה את חצו האחרון לעבר הדרקון, והלה פגע בדרקון והרגו. הדרקון נפל ארצה ברעש גדול, מרסק בנפילתו את בתי העיר. לבסוף שקעה גופתו הלוהטת באגם. ברד עצמו, אשר קפץ לאגם כדי להינצל מן החורבן שהמיט הדרקון בנופלו מן השמים נחשב למי שנהרג במאבקו עם הדרקון. תושבי העיר אסירי התודה הצטערו צער רב על מותו עד אשר יצא מן המים והכריז כי קטל את הדרקון‏[3]

ברד סייע לשר העיר לשקם את העיר וכרת ברית עם מלך האלפים, שצבאו צעד לעבר העיר אותה שעה. לאחר מכן הנהיגו מלך האלפים וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, בו התבצר תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בבטן-ההר, עם גמדיו ובילבו ההוביט. תורין, נתמך בצדקת טענתו כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו של תורין, סירב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קרא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל, בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת הטילו ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד. ברד הצליח לשאת ולתת עם תורין על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של ההוביט, בילבו בגינס, אשר כדי למנוע את המלחמה הקרבה גנב אבן חן שהייתה יקרה למנהיג הגמדים והעביר אותה לבני האדם וכתוצאה מכך נאלצו הגמדים להגיע להסכם. התגבורת המיוחלת של צבא גמדים בראשות דֵּין הגיע אולם ממש באותה העת הותקפו הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג מלך האורקים. העימות שהתפתח מכונה קרב חמשת הצבאות שבמהלכו התאחדו כוחות בני האדם עם האלפים, הגמדים והנשרים כנגד האורקים והווארגים, זאבי הענק שלהם. ברד פיקד בקרב על חילם של בני האדם והובילם כנגד האורקים ‏[4]

בתום הקרב בו נוצחו האורקים, היה ברד ממכונני הברית בין האלפים, הגמדים, ובני האדם תושבי העיר אסגרות. הוא כונן מחדש את ממלכת דֵיל והיה למלכה ברד הראשון. הוא מת בשיבה טובה בשנת 2977 לעידן השלישי ובנו באין ירש אותו. אחריו מלך ברנד, ומשמת הלה במלחמת הטבעת לצידו של מלך הגמדים דֵּין רגל ברזל מול שערי ההר הבודד ‏[5] ירש אותו בנו, ברד השני, שלאחר מפלת סאורון הוביל יחד עם מלך ההר, הגמד תורין השלישי את צבא הגמדים ובני האדם כנגד כוחות סאורון עד לניצחון עליהם ושבירת המצור על ההר הבודד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 201, "הוא היה מצאצאי גיריון, אלוף דֵיל, שאשתו ובנו נמלטו בנהר- רנינג מן החֻרבן לפני ימים רבים".
  2. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 200, "ימים ושנים לא העז איש להלחם בו; וגם עכשיו לא היו מעִזים, לולא האיש בעל הקול הקודר (שמו היה בַּרְד), שרץ הנה והנה ועודד את הקשתים והאיץ בשר לצוות עליהם להלחם עד החץ האחרון".
  3. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 203
  4. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 227, "'אל ההר!' קרא ברד. 'אל ההר! הבה נתפוס עמדות כל עוד נותר זמן!
  5. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמוד 1042, "'התאבלתי על מפלת תורין,' אמר גאנדלף, 'ועכשיו אנו שומעים כי נפל דיין, גם הוא בקרב על דייל, בעודנו נלחמים כאן...כשעמד למגן על גופת המלך ברנד לפני שער ארבור עד רדת החשכה.