ברוך אדלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוך אדלר

ברוך אדלר (1 באוגוסט 192630 בנובמבר 2005, כ"א באב ה'תרפ"ו - כ"ט בחשוון ה'תשס"ו) היה עיתונאי, עורך לילה וכתב בעיתון "הצופה". אדלר כתב גם בהארץ, ידיעות אחרונות, שערים ומבט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטרנובה שבצ'כוסלובקיה, ונקרא על שמו של רבי ברוך הגר, האדמו"ר השני לבית חסידות ויז'ניץ. ב-1936 עלה ארצה עם משפחתו ממניעים ציוניים[1], הורים ושבעה ילדים, חלקם נשואים, ובהם גיסו יהודה שפיגל. אביו, מנחם מנדל אדלר, היה מראשוני חסידי ויז'ניץ בארץ ישראל. המשפחה לקחה איתה ארצה מכונות סריגה ופתחה עסק משפחתי של ייצור סוודרים ומוצרי סריגה בתל אביב[2].

לאחר תום לימודיו בישיבת היישוב בתל אביב הצטרף לאגודת אליצור, בה עסק בפעילות ציונית דתית. כמו כן, היה חבר בהגנה. עם פרוץ מלחמת השחרור היה מראשוני המגויסים לצה"ל, ונלחם ביחד עם חטיבת אלכסנדרוני באזורים שונים כדוגמת לוד ורמלה במבצע דני. במילואים שירת בתותחנים וכקצין הגנה מרחבית. ב-1956 נישא לרחל לוי, ועבר להתגורר בשכונת יד אליהו בתל אביב.

בשל מצבה הדחוק של משפחתו לא זכה להשכלה על-תיכונית, אולם בהיותו אוטודידקט וחובב קריאה השלים את השכלתו בלימוד עצמי.

הוא עבד תחילה כמורה לחינוך גופני. ב-1954 החל לעבוד כעיתונאי במערכת העיתון הציוני דתי הצופה, שם עבד במשך למעלה מ-35 שנים. תחום הכתיבה העיקרי שלו היה בנושאים כלכליים, אך הוא שימש גם ככתב צבאי, כתב לענייני תחבורה ותעופה וכתב לענייני תיירות. גם לאחר שחלה בפרקינסון, והתקשה בכתיבה, הוא המשיך להכתיב את כתבותיו למזכירותיו במערכת. בנוסף לעבודתו ב"הצופה" עבד כפרילנסר, בעיקר בתחום הכלכלי, בעיתונים נוספים כדוגמת "הארץ", והעיתונים הכלכליים "מבט" ו"שערים".

בעבודתו ב"הצופה" קידם נושאים שהיו חשובים בעיניו, בעיקר בהובלת מאבקים סוציאליים לטובת עמיתיו בעיתון.

הותיר אחריו אישה, רחל אדלר, מפקחת בחינוך הממלכתי-דתי במשרד החינוך, שלושה בנים ובת. התגורר בבית מגורי העיתונאים, שני בנייני מגורים בשכונת יד אליהו בתל אביב בהם התגוררו כמה עיתונאים מרכזיים, ובהם יוסף לפיד, יגאל לב, שבתאי דון-יחיא, לוי יצחק הירושלמי, יצחק בראט ונפתלי קראוס.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏מנחם משיב נפשי, ה'תשמ"ט, עמוד 19‏, פיסקה ה'
  2. ^ ‏מנחם משיב נפשי, ה'תשמ"ט, עמוד 30